טור דעה: להתגרש עם ילדים

תחום דיני המשפחה בו אני עוסקת מידי יום הנו תחום רגיש, כואב וסבוך. אולי לאור המצב הנוכחי וכאמא לילדים אני חשה כיום שהעקרון שהנחה אותי כל השנים בהליכים משפטיים עקרון טובת הילד  מנחה אותי כיום בייתר שאת. השפעות גירושי ההורים על ילדיהם הנן ארוכות טווח ולא תמיד אנו יודעים מה יוליד יום ועד כמה הפגיעה עלולה להיות עמוקה וכואבת. השפעות אלו קשורות בהתפתחותם של הילדים במרבית מישורי החיים: המישור הרגשי, ההתפתחותי, התפקודי וכדו'

כאמור, מרבית הילדים מושפעים עד מאוד מהחלטת הוריהם לפרק את הקן המשפחתי ועלולים לפרש את החלטת ההורים להתגרש, כהחלטה הנובעת מעצם היותם "ילדים רעים". מה שעלול לפתח אצלם תחושות של דחייה ונטישה ואף הם עלולים לחוות דיכאון שיצריך טיפול תרופתי.

מחקרים מעידים כי גילם של הילדים בתקופת הגירושין הנו גורם המשפיע על התמודדותם של הילדים עם הגירושין. רוב המחקרים מראים כי ככל שהגיל של הילדים נמוך יותר, בתקופה שבה הוריהם מתגרשים כך ההשפעה עליהם בטווח הארוך תהיה קטנה יותר ולמעשה הסתגלותם למצב תהא טובה יותר. אולם, חשוב לציין כי ישנם מחקרים המראים כי ילדים שהוריהם התגרשו כשהיו קטנים, מתקשים בהתבגרותם לבנות יחסים זוגיים ארוכי טווח. כך ששום דבר לא חד משמעי, יש לזכור כי אף מחקר אינו מתאים לכולם ולא ניתן להצהיר כי זהו מדע מדויק.

בסופו של דבר חשוב לציין, כי ככל שגירושי ההורים יהיו קשים ומסובכים יותר תוך שיתוף הילדים במלחמות הבלתי פוסקות, כך קיים סיכוי שהילדים יחוו משבר גדול יותר אשר יקשה עליהם בכל הקשור להסתגלותם בתחומי החיים, החל מתפקודם בלימודים עוד בהיותם ילדים קטנים ועד השלב בו יהא עליהם להקים משפחה משל עצמם. במקרי הגירושין הקיצוניים, בני הזוג אף נוהגים להשתמש בילדים כאילו היו נשק, לשם השגת מטרות הנובעות מעצם הגירושין. זאת מבלי לחשוב כלל על ההשלכות הקשות היכולות להיגרם לילדים כתוצאה מכך.

ישנם שלושה נושאים עיקריים המהווים אבן יסוד בקלפי המיקוח ובכל מה שקשור לסכסוך המתנהל בין בני זוג המבקשים להתגרש עם ילדים:

הנושא הראשון הנו: מזונות ומדור הילדים –  נושא המזונות והמדור הופך בגירושין בין בני הזוג לקלף מיקוח המרכזי. נושא זה המהווה נטל כלכלי כבד משקל מביא את בני הזוג למלחמות עקובות מדם המתנהלות על גובהם של המזונות הנקבעים. כידוע, על פי הדין העברי, החובה העיקרית של כלכלת ילדים היא על אב וחובתו לפרנס את ילדיו עד גיל 18. חובה זו מתבטאת בכך שבזמן הגירושין ולאחריהם, עליו לשלם דמי מזונות ומדור עבור ילדיו ללא כל קשר למצבו הכלכלי וליכולתו לפרנס את עצמו. בבואם של בתי הדין / בתי המשפט לקבוע את גובה דמי המזונות והמדור הם מתייחסים לצרכיהם של הילדים שחלקם צרכים הכרחיים (אותם האב חייב לשלם) הכוללים: דיור, מזון, ביגוד, חינוך ובריאות. לזה, מתווספים חובות מדין צדקה הכוללים: חוגים, טיולים, מתנות וכדו' כאשר חובות אלו מתחלקות באופן שווה בין ההורים.

כמו כן, ישנם מקרים של צמצום דמי מזונות ואף ביטולם ע"י בית המשפט ו/או בית הדין לעניין ילד מרדן, אשר מסרב לפגוש את אביו/אמו מרצונו או בעקבות ניכור הורי ע"י האם/האב.

אמנם כיום כבר יש חידושי פסיקה בנושא שוויון המזונות והמדור בבתי המשפט לענייני משפחה בנטל כלכלת הילדים – נושא אותו ארחיב בכתבות הבאות.

אין עוררין כי חובת האם, לעודד את הקשר המיטיב בין הילדים לאב כשם שחובת האב לעודד את הקשר הנכון עם האם והכל לטובת בריאותם הנפשית של הילדים.

הנושא השני הכאוב והלא פשוט הנו: משמורת/זמני שהות הילדים –הרצון של כל אחד מבני הזוג להיות ההורה המשמורן. לפעמים תהיה הסכמה בין בני הזוג לעניין זה ולפעמים בתי הדין ו/או בתי המשפט הם אלו שיכריעו בנושא. כיום הנטייה היא לנתינת משמורת משותפת לזוג ההורים כאשר הרציונל הוא כי שני ההורים הינם האפוטרופוסים הטבעיים של הילדים ושניהם צריכים לקחת חלק מרכזי בגידול וטיפול הילדים. במקרים בהם בית הדין/בית המשפט יתקשה בהכרעה מי יהיה ההורה המשמורן הוא יורה על קבלת חוות דעת משירותי הרווחה של בתי המשפט ו/או הרשות המקומית ולאחר קבלת תסקיר מפורט וביצוע "מבחנים" לבני הזוג בדבר מסוגלותם ההורית, יכריע.

כאמור, החלטה בדבר אי מסוגלות של הורה להיות משמורן על ילדיו תינתן כאשר יוכח כי אחד מבני הזוג לא יוכל לטפל בילדיו בשל מקרים חריגים כגון: בעיות נפשיות, התמכרויות למיניהן, אלימות, חוסר מסוגלות בריאותית וכדו'. בבואם של בתי הדין/ בתי המשפט לקבוע מי יהיה ההורה המשמורן, קיים עיקרון כמעט יחיד שמנחה אותם והוא עקרון טובת הילד. אולם לעיתים גם רצונו של הילד נלקח בחשבון בבואם של בתי הדין/בתי המשפט לקבוע מי ישמש כהורה משמורן. כמובן שטרם שמיעת רצונו של הילד יש להתחשב במספר גורמים: ראשית והחשוב הנו גילו של הילד – גיל בו ילד יכול להבין את משמעות החלטתו בבחירת ההורה המשמורן וכן בדיקת האפשרות לפיה הילד לא הושפע או הוסת על ידי גורמים חיצוניים.

כפועל יוצא, הנושא הסבוך הנוסף הנו הסדרי השהות – נושא שאף הוא מהווה קלף מיקוח קשה בין בני הזוג והוא הצורך לקבוע הסדרי ביקור ושהות הוגנים של הילדים עם ההורה אשר אינו משמש כמשמורן. קביעת הסדרי שהות מתאימים מאפשרת למעשה לילד לגדול במחיצת שני הוריו בצורה מסודרת, בריאה ומבוקרת תוך שמירת קשר תקין ובריא עם שני הוריו. ככל שגילו של הילד נמוך יותר ובד"כ עד גיל 6, (חזקת הגיל הרך), יקבעו הסדרי ביקור ושהות לזמנים קצרים יותר עם האב על מנת שלא יגרם נתק ארוך מידי בין הילד לאימו. מאידך, כיום המחקרים מעידים כי גם הסדרי ביקור הקובעים כי הילד מטולטל כל יום ועובר מבית האם לבית האב הנם קשים עבורו וגורמים לו לאיבוד תחושה של בית, לכן מומלץ לסדר את זמני השהות בצורה שתטיב עם הילדים תוך מענה זמנים תקין לשני ההורים עם ילדיהם.

המלצתי היא, בהנחה שהאם היא המשמורנית ועל מנת להימנע מסכסוכים אשר בקלות עלולים להשפיע על התפתחותו של הילד, רצוי להסכים עם ההורה הלא משמורן על הסדרי ביקור ושהות נדיבים, בהנחה והינו מעוניין וכשיר לטפל בקטינים.

הסדרי הביקור והראיה המקובלים כוללים בחובם שני ביקורים קבועים במהלך השבוע משעות אחר הצהריים ועד לשעות הערב ו/או עד החזרת הילדים למסגרות ביום שלאחריו, (תלוי בגיל הילד, במרחק בין הבתים וממוסדות החינוך וברצון הצדדים), וכן כל סוף שבוע שני כך שיוצא שהילד נמצא עם אמו בסוף שבוע אחד ועם אביו בסוף שבוע שני. חשוב מאוד לציין כי הורה שחלילה נוהג באלימות ו/או מזניח את ילדיו עלול להיות מוגבל בהסדרי הביקור והשהות כך שאלו יתרחשו בפיקוחו של צד שלישי ובמרכזי קשר.

ילדים זה נושא מורכב וקשה לתמצתו במספר שורות אך המסקנה המתבקשת מכל האמור הינה, כי עתיד הילדים אשר הוריהם מצויים בהליך גירושין, תלוי רובו ככולו באופן בו יתנהל ההליך ובוודאי באופן בו הוא יסתיים.

לפיכך, התחומים הנוגעים לרווחתם של הילדים כגון: המשמורת, קביעת הסדרי השהות ומזונותיהם של הילדים הם אלו שלבסוף יקבעו את השפעת הגירושין על הילדים וכמובן את איכות חייהם. לכן, חשוב מאוד, לפני הכל להשתדל ולהיות קשובים אחד לשני, לרצות לסיים בנועם, בסופו של יום היתה סיבה לכך שהתחתנתם והקמתם יחד משפחה, קשה אולי להאמין בשלב הפרידה כי תהיו חברים אך אין סיבה להיות אויבים ואין ספק כי הסכם טוב והוגן ישמור על כבוד הדדי לטובתכם ולטובת ילדיכם החשובים לכם מכל.

מאת: עו"ד ומגשרת ענבל פלאח – יעקב, מתמחה בדיני משפחה, צוואות וירושות ובדיני נזיקין. בכל שאלה או עניין ניתן לפנות: [email protected], 053-2704662

 

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית מכל סוג שהוא.