לא רחוק היה שאחליט לסגת מניהול החקירה הזאת. חיכיתי זמן רב להזדמנות כלשהיא, אך היא בוששה להגיע. אני תמיד אומר שאם משהו לא מתקדם, כנראה הוא לא צריך לקרות. "אולי בכל זאת יש אנשים שאני לא יכול לעזור להם" העליתי ספק באימרה שאני עצמי המצאתי, הרי שבאמונתי לא קיים מושג כזה "אדם בלתי עקיב".
"דינה משרתת בבסיס צבאי קטן. היא לא נשארת לתורנויות לילה, אך לפחות פעם שבוע היא נשארת שם מאוחר. לפי מה שידוע לארז, מפקדה נשאר אף הוא. לכן זה כל כך מסתדר. לעומת זאת, אין להם ממש אפשרות להתבודד יחד בבסיס. זה לא אחד מהבסיסים עם מגורי קצינים"
את ארז הכרתי כחודשיים קודם לכן כשהגיע לראשונה למשרדי. "אני מאמין שהיא בוגדת בי" אמר בבטחה. הוא נשוי כ- 10 שנים. הם הכירו כשהיו עוד בסדיר. שניהם המשיכו לקצונה, והאריכו את שרות הקבע עד היום. במסגרת תפקידם הם מתגוררים בדרום הארץ, ומשרתים באותו חיל, אך כל אחד בבסיס אחר. יום אחד ארז מקבל שיחה לסלולארי שלו "תשמור על האישה שלך" אמר הקול וניתק את השיחה. ארז פירש את הדברים בכוון אחד בלבד: בגידה. ארז באמת שם לב שלאחרונה חשבונות הסלולארי של דינה מנופחים. מכיוון שהמכשיר שייך לצבא, ארז לא יכול לבקש את פירוט השיחות.
מקום מפגש מחוץ לבסיס
ארז התגלה כבחור מאופק ורב תושיה. הוא לא אמר לדינה מילה וחצי מילה על מה שקרה, אך החל להתחקות אחר תנועותיה. בשעות הלילה הוא חיטט בסלולארי שלה, ועבר על תפריט השיחות האחרונות. היה רק מספר אחד שחזר על עצמה כמעט כל ערב. זהו המספר של הבוס של דינה, הקצין שמפקד עליה. בהחלט יתכן שזהו הבחור. מצד שני, מדובר בצבא ויתכן שאשתו משוחחת איתו בענייני עבודה. הוא השאיר את הדברים כמו שהם, וחיכה לשעת כושר. כשזאת לא הגיעה, החליט לפנות לעזרתי. דינה משרתת בבסיס צבאי קטן. היא לא נשארת לתורנויות לילה, אך לפחות פעם שבוע היא נשארת שם מאוחר. לפי מה שידוע לארז, מפקדה נשאר אף הוא. לכן זה כל כך מסתדר. לעומת זאת, אין להם ממש אפשרות להתבודד יחד בבסיס. זה לא אחד מהבסיסים עם מגורי קצינים. "חייב להיות להם מקום מפגש אחר, בטח מחוץ לבסיס" העיר. גם זה לא ממש מסתדר, כיוון שהבסיס מרוחק מדי מכל ישוב.
הסכמתי בפה מלא עם פרשנויותיו של ארז. ניסיונו המבצעי באו לידי ביטוי גם במקרה האישי שלו. הוא התייחס לחקירה, כאל פקודת מבצע, שהוא צריך לפקד עליה. "אני יכול להשיג לך אישור כניסה לבסיס" הציע ארז, אבל זה לא היה מעשי. מה שעוד התברר כבלתי אפשרי, זה להמתין בנקודת תצפית כלשהי מחוץ לבסיס. ידענו שבמהירות יופיע ג'יפ של אבטחה. החלטנו שנשב לה על הזנב רק כשיהיה בידינו מידע על אירועים כלשהם.
"לא כועס"
לאחר שבוע ארז מתקשר "מחר יש לה ארוחת ערב עם החבר'ה שלה". שלחתי צוות אחריה באותו יום, אולם חברה אספה והחזירה אותה הביתה. לאחר מספר ימים טלפון נוסף "היא נוסעת אחה"צ לעיר לקנות מתנות" קיוה ארז שזאת ההזדמנות, אבל אח"כ הוא התקשר לבטל כי דינה עתידה להיפגש בעיר עם קרובת משפחה. כך עברו מספר שבועות, מבלי שמצאנו הזדמנות נאותה להתחקות אחריה. בינתיים, כל אותה תקופה, ארז שומר על קור רוח ולא חושף דבר. מעשה נדיר של בעל כלפי אשתו. אני התחלתי להרים ידיים. זה פשוט מצב בלתי אפשרי. "אני לא מחפש ראיות לבית משפט, אני רק רוצה לדעת איפה אני עומד איתה" הסביר בפעם המי יודע כמה.
"שבוע הבא יש לנו כנס גדול של החיל" ארז הכין אותי לגיחה הבאה "ואני לא בטוח שאוכל להיות שם. מה אתה אומר, כדאי ?!". "לא נראה לי" השבתי בהתחלה. למחרת התקשרתי אליו חזרה "חשבתי על משהו… " ושיתפתי אותו בתכניתי.
היום המיוחל הגיע. ארז ודינה נסעו במכונית אחת. לפני שנכנסו פנימה אמר לה "וואי, שכחתי את הנייד ברכב, תביאי רגע את שלך". הוא השאיר אותה לבד. הוא חיפש את מפקדה ופנה אליו. "שוחחתי בדרך לכאן עם דינה" אמר לו ארז "והיא סיפרה לי הכל". ארז קיוה שדבריו אלו יספיקו כדי לגרום לו להודות, אבל הקצין שמר על קור רוח. "אל תשחק אותה" המשיך, "היא סיפרה על הטלפונים. על המפגשים, עזוב, אני לא כועס, רק רציתי, אתה יודע". המפקד לא ידע מה להשיב לו, ועדיין לא התבלבל "בוא נקרא רגע לדינה. נראה על מה אתה מדבר?" המפקד חיפש בעיניו את דינה, אך ארז משך בחזרה את תשומת לבו "היא תגיע רק יותר מאוחר, היא לא פה. אתה באמת לא חייב להמשיך עם זה ככה". לבסוף ארז עזב אותו במנוחה והלך.
סוף דבר
כעבור מספר שניות צלצול של טלפון עלה מכיסו של ארז. זה היה הנייד של דינה, שהוא לקח ממנה קודם. על הצג הופיע המספר של המפקד. ארז שלף מהכיס טייפ מנהלים קטן והצמיד אותו לנייד. קולה של דינה בקע מהטייפ, כפי שהקליט אותה כמה ימים קודם, "הלוווו…". לאחר מכן ארז לחץ על כפתור ההקלטה. "מה את גנובה ?! איך סיפרת לו עלינו?! חשבתי שהיה לנו הסכם?! את יודעת שאני עוד לא יכול לעזוב את אשתי?! מה עבר לך בראש?! מה?!". ארז לא נתן לו להוסיף מילה נוספת "איזה זבל אתה" השיב לו בטלפון וטרק. שלושה חודשים לאחר מכן, ארז ודינה התגרשו ברבנות.
הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
