אמא עייפה לי

פנתה אלי אמא וסיפרה שהבן הגדול מוציא אותה מדעתה. למרות החוקים בבית, צועק, מנבל את הפה, רב עם אחיו, לא מפסיק לרוץ. בכאב סיפרה שהיא ממש מחכה שהחופש יסתיים לו והיא תראה אותו פחות.

כדי שיהיה לנו את הכוח ליצור שינוי, חובה עלינו לטפל קודם בצרכים של עצמנו. זוכרים שבטיסה  מתבקשים ההורים לחבוש מסיכה לפני שישימו אותה על הילד? הסיבה היא שאם אנחנו לא נדאג לעצמנו, לא נוכל לטפל בילדנו.

אז תתחילי בהודיה וחיבוק לעצמך על האומץ להודות שאין לך חיבור רגשי איתו עכשיו. הילד מעצבן וזה מתיש. כשאנו רעבים/עייפים/מותשים וצריכים להתמודד עם אתגר, אנחנו לא במיטבנו. כדי למלא מצברים, נהלי את כל העזרות שאת יכולה לקבל- מאמא, בעל, חברה, בייביסיטר.

דאגי לעצמך: לישון, לאכול, לראות מופע, לפגוש חברה לקפה, הליכה, משהו שימלא אותך.

אם קשה לך להקדיש לכך זמן, דמייני שאת מקבלת הודעה על בדיקה רפואית חשובה לילדך. לכך תמצאי זמן?

לאחר שקבעת זמן ומקום להרגיש טוב ולהתמלא, את יושבת עם עצמך וחושבת מה הן בקשות העומק של הילד, מה הוא באמת צריך? מה הוא היה רוצה? תשומת לב, שיקבלו אותו, הערכה, שיבינו אותו? המטרה לראות אותו ולא את מעשיו המטרידים. ברגע שאנחנו מתייחסים באופן קבוע לצרכים העמוקים שהילד שלנו מפנה אלינו, משהו מהותי משתנה ביחסים שלנו איתו והוא יכול לוותר על חלק גדול מאותן התנהגויות.

את מתחילה לכתוב לעצמך נקודות אור שאת רואה בו ומתייחסת לפעולות: הוריד כלים, השקה עציץ, שיחק לבד ואיפשר לי לשתות קפה… לאחר שניסחת לעצמך את הצרכים ונקודות האור, צאי איתו לבילוי כיפי: טיול, ארוחת בקר, גן שעשועים. בבילוי תזכירי לעצמך את התכונות שאת אוהבת בו וספרי לו עליהן. יכול להיות שאת מקפידה על חוקים חשובים, אלו גילויים של אהבה, אבל הילד לא רואה אותם כרגע. כדי לבסס יחסים, הביעי את רגשותיך בנדיבות על כל תגובה חיובית. התמדה היא מילת המפתח, במיוחד בנפילות. ו…מחר יהיה יום חדש לאהבה.

מניסיון, זה עובד.