"כנגד כל הסיכויים"

מי ליאור

קטע וידאו מהסרט הדוקומנטרי "הסוררת" של הבימאית ענת יוטה צוריה, המגולל את סיפור חייה של שרה איינפלד שהועלה בפתחו של הערב היה קדימון הולם למפגש עם אישה אמיצה. סיפורה של שרה איינפלד מרתק. האישה שנולדה וגדלה בבית חרדי הנמנה על חסידות גור, סיפרה על משמעות החיים בקהילה שמרנית ונוקשה.
איינפלד סיפרה בגילוי לב כי על הבנות נאסר לשבת בסלון ביתן גם אם הדוד הגיע לביקור וכי את ארוחת הערב סעדו בחדרי אוכל נפרדים. כן סיפרה כי האישה נמנעה מלהגיש דבר מה לגבר, פן חלילה לא תיגענה הידיים זו בידו של זה וכי נאסר על האם לחבק את בנה, שמא יתעורר היצר המיני אצלו.
בגיל 18 שודכה איינפלד לחסיד גור מתוך הקהילה: "בתום מפגש של שעה וחצי בבית נפל הפור", סיפרה והוסיפה: "לאחר שבעה חודשים שלא התראינו ולא שוחחנו, נישאנו. לחופה הגעתי בהרגשת זרות מוחלטת", אמרה וחשפה את יחסי האישות ביניהם, אשר נעשים בביגוד מלא, בחושך מוחלט. איינפלד ציינה כי קיום יחסי המין ביניהם הותר פעמיים בחודש וכי בשאר הימים עליהם היה לישון במיטות נפרדות, במרווח של 135 ס"מ לפחות בין המיטות ועוד.
במהלך נישואיה כתבה בלוגים בסתר וזאת לאחר שהצליחה למצוא מישהו שיחבר אותה לאינטרנט, ללא אישור הרב וללא ידיעת בעלה. במהלך שנה אזרה אומץ ובנתה תיק גירושים עם עורך דין אשר נאות לסייע לה בהתנדבות, ופתחה תיק בבית המשפט האזרחי: "משזה התגלה בחברה החסידית, עברתי מסכת ייסורים ואיומים כי ילדיי יגזלו ממני לעד. נאלצתי לברוח מהבית עם שני ילדיי, חסרת כל. בני משפחתי ניתקו עימי כל קשר, כך עד עצם היום הזה". לדבריה, חודשים התגלגלה ברחובות עם ילדיה, עד שעמותת הלל סייעה בידיה להשתקם. כיום היא חילונית, חיה בזוגיות וחובקת תינוק חדש.