"הבית ההפוך של יונתן"

מי ליאור

הספר של ילדי הצהרון יצא לאור: הגננת גליה זק נבו, סופרת, אומנית ועיתונאית, שהובילה את תהליך כתיבת הסיפור והציורים, מספרת כי העבירה את טיוטת הספר להוצאת 'לילך' של טובה שטייג, שהסכימה להוציא אותו לאור, להעביר אותו לגירסה דגיטלית ולהציגו באתר ההוצאה לאור. "הסיפור מיוחד ומעניין ומקרב את הילדים לעולם נפלא של המילה הכתובה".

גליה זק נבו מראשון לציון עבדה עם הילדים בקבוצות בביתה של סייעת הצהרון, שרה מרום במשך חודשיים. זק נבו: "עשינו זאת כדי לעודד את החשיבה מחוץ לקופסא במסגרת שונה מהצהרון. הילדים התלהבו ולא רק הציעו רעיונות, אלא גם ציירו בעצמם את כל עמודי הספר".

הסיפור הוא על ילד בשם יונתן שאהב לחלום ולדמיין, ושאל את עצמו שאלות פילוסופיות שאינן מקבלות את העולם כמובן מאליו. למשל, מדוע החיות לא מתלבשות? או מדוע נכנסים לבתים מהדלת ולא מהחלון? הוא חלם על שכונת בתים הפוכים ואבא שלו, שהיה ארכיטקט, בנה לו בית הפוך עם חדרים שהופכים למשחק, גגות שהופכים למבוך ועוד. הספר מזמין ילדים להמציא גם הם משחקים לחדרי הבית ההפוך.

הילדים מתרגשים

"מאד אהבתי שאנחנו ממציאים רעיונות שאנחנו אוהבים ורוצים", אומר איתן בק, שהיה דומיננטי בתהליך "רציתי לדעת מה יקרה והדמיון שלי התעורר. זו הרגשה טובה שכולם יראו שאני מוכשר". גם רוי וגיא התלהבו מעצם המצאת הדמויות "כמו סופרים אמיתיים". "לא ישנתי כל הלילה. חלמתי על הספר", אומרת עפרי סלע. "נכון. גם אני. זה כיף שפתאום הכל אמיתי ורואים ספר. אני מאד מתרגש", הוסיף יובל שילד. נועם לונטל התלהבה שבעקבות הוצאת הספר "נהיה מפורסמים". ואורי עשוש היה מופתע שמישהו הסכים להוציא את הספר לאור "לא האמנתי שזה יקרה". ויונתן שמח שהגיבור נקרא על שמו: יונתן.