תקף את פרודתו אך זוכה מאשמה

רונן דמארי

מכתב האישום עולה כי בחודש יוני 2017 ישבה פרודתו של הנאשם ברכבו של ידיד שלה בחוף הים. הנאשם אשר החזיר את בתם המשותפת לידי פרודתו, הבחין בשניים יושבים יחדיו ברכב ותקף את האשה בכך שדחף אותה בידיו. באותן נסיבות תקף אף את הידיד שלה שישב באותה עת במכונית, בכך שהיכה בפניו במכות אגרוף ושבר את משקפיו. בגין מעשיו יוחסו לנאשם עבירות תקיפה סתם – בן זוג, תקיפה סתם והיזק לרכוש במזיד.

"גם אילו נתתי אמון מלא ובלתי מסויג בגרסתו של הנאשם (ולא כך הדבר), נראה כי זה הגיע בפראות למכונית בניסיון להוציא ממנה את בתו בכוח לאחר שזו עברה לידיה של אמהּ, ודומה כי העובדה שפרודתו הגיעה למקום במכוניתו של גבר זר שאיננו מוכר לנאשם, תרמה את חלקה להתנהגותו"

במענה לכתב האישום טען הנאשם לחפותו. לדבריו, הוא המתלונן בתיק והוא שהגיע ראשון לתחנת המשטרה. לטענתו, חזר עם הבת לביתו לאחר שבילו יחדיו בבריכה וביקש לרחוץ אותה, אך פרודתו סירבה לכך, לקחה את הילדה בכוח, והושיבה אותה ברכב כשהיא רטובה. הנאשם ביקש להוציא את הילדה מהרכב ופרודתו תקפה אותו בכך שמשכה אותו. אז הגיע הידיד ותקף את הנאשם מחוץ לרכב, ואילו הנאשם התגונן. לשיטתו, ייתכן כי דחף את פרודתו ללא כוונה בעת שהוציא את הילדה מהרכב, היא עמדה מאחוריו ונדחפה בשעה שהסתובב לעברה. כן טען הנאשם לאכיפה בררנית, בכך שלא הוגש כתב אישום נגד הידיד של פרודתו.

בהכרעת הדין קבע השופט גיא אבנון: "עדות הנאשם לפניי איננה חפה מקשיים. אמנם, גרסתו עקבית הן בתחנת המשטרה והן בבית המשפט, אך ספק רב בעיניי האם התנהגותו באירוע הייתה תמימה ומוּנעת כולה מרצונו להגן על בתו מפני "הנזק האיום" שעלול היה להיגרם לה כתוצאה מכך שלא תתרחץ מיד לאחר ששבה מהבריכה. גם אילו נתתי אמון מלא ובלתי מסויג בגרסתו של הנאשם (ולא כך הדבר), נראה כי זה הגיע בפראות למכונית בניסיון להוציא ממנה את בתו בכוח לאחר שזו עברה לידיה של אמהּ, ודומה כי העובדה שפרודתו הגיעה למקום במכוניתו של גבר זר שאיננו מוכר לנאשם, תרמה את חלקה להתנהגותו. המהימנות שניתנת לגרסתו של הנאשם היא מוגבלת, וכפופה לאופן בו מתיישבת גרסתו עם ממצאים אובייקטיביים ועם העדויות הנוספות.

בצד זאת, טענתו של הנאשם כי הותקף בתוך הרכב באגרוף בשעה שניסה להוציא את בתו, היא בגדר גרסה אפשרית וסבירה בהינתן הממצאים בתיק, וטענתו כי התקוטט עם הידיד של פרודתו מחוץ לרכב היא גרסה יותר מסבירה אשר מתיישבת היטב עם הראיות שנאספו".

הראיות אינן מספיקות

כאמור בית המשפט מתח ביקורת על תפקודה של המשטרה בחקירת האירוע. בהכרעת הדין נאמר בין היתר: "הבדלי הגרסאות בין המעורבים חייבו את המשטרה לפעול באופן אקטיבי למיצוי מלוא כיווני החקירה. אצביע על מספר מחדלים שבהיעדרם ניתן היה (אולי) להגיע לחקר האמת ביתר קלות. המחדל הבוטה ביותר נוגע לוויתור המשטרה על גביית עדותה של המודיעה אשר נכחה בזירת האירוע ויכולה הייתה לשפוך אור על התנהלות המעורבים. טענתה של המודיעה כי ראתה שני גברים מתקוטטים מתיישבת עם גרסתו של הנאשם ועם דבריה של פרודתו (במשטרה ובבית המשפט) ועומדת בסתירה לגרסתו של הידיד.

במכונית נכחה בתו של הנאשם. ראוי היה, למצער, לשקול גביית עדותה באמצעות חוקרת ילדים. הסוגיה אפילו לא נבדקה".

עוד ציין השופט כי הידיד המתלונן של הפרודה הוא היחיד מבין השלושה שנחקר פעמיים במשטרה, לא טרחו לעמת את גרסת הפרודה עם מי מגרסאות המעורבים האחרים. לדבריו, ראוי היה כי המשטרה תשקול עימות פרונטלי בין המעורבים, דבר שכלל לא נבחן על ידי צוות החקירה.

סוף דבר השופט החליט לזכות את הנאשם מהאישומים שיוחסו לו: "הראיות שהובאו בפניי על ידי הצדדים אינן מאפשרות קביעת ממצאי עובדה בעוצמה שאיננה מעבר לספק סביר – בדגש על האופן בו החל האירוע, קרי, בנוגע לשאלה מי היה זה שתקף ראשון את רעהו – המתלונן או הנאשם, ובאשר לשאלה האם הפרודה נדחפה במכוון על ידי הנאשם, שמא בהיסח הדעת וללא כוונה לפגוע בה. המאשימה לא עמדה בנטל להוכיח את אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר, ואני מורה על זיכויו מהעבירות המיוחסות לו".