n
דף הבית / חוקר פרטי / הסוכנת הרדומה

הסוכנת הרדומה

בני עבד אצל עודד כחמש שנים. הוא לימד אותו לעשות את כל מה שהוא בעצמו יודע. לפני שנתיים הוא התפטר וטען שהוא רוצה לנסוע לחו"ל. כעבור שלושה חודשים בלבד, התברר לעודד שבני שיקר, ובמקום לטייל בעולם הוא פתח בית מלאכה שמתחרה בו

זכוכית 2
אילוסטרציה. pixabay

אפשר לראות על פניו של עודד כיצד הענין משפיע עליו לרעה. זה לא משנה מה הוא יגיד על זה, ניתן לקרוא אותו כמו ספר פתוח. הוא בעצמו לא מבין מדוע זה חזק כל כך, ולמה תגובתו לא תמיד רציונלית. הרי בסופו של דבר זה עניין עסקי גרידא. 

השקר

בני עבד אצלו כחמש שנים. הוא לימד אותו לעשות את כל מה שהוא בעצמו יודע. כיצד הוא מעצב את הדגמים החדשים, איך הוא מכין את היציקות בצורה האיכותית ביותר, וטיפים נוספים שהופכים את בית מלאכת הזכוכית שלו, לאחת המיומנות והטובות שיש. "לפני שנתיים הוא התפטר" סיפר עודד "הוא טען שהוא רוצה לנסוע לחו"ל ושילמתי לו את כל הפיצויים". כעבור שלושה חודשים בלבד, התברר לעודד שבני שיקר, ובמקום לטייל בעולם הוא פתח בית מלאכה שמתחרה בו. 

זה בפני עצמו פגע בו מאד. זה לא נעים לגלות כיצד מעלו באמונך. לאחר מספר חודשים נוספים הוא גילה שמעשיו של בני חמורים יותר. בני העתיק את הדגמים שלו באופן מדויק, ומוכר אותם בעשרות אחוזים פחות. פתאום החל להרגיש כיצד הוא מפספס לקוחות, כשבדיעבד התברר לו שהם סגרו עסקה עם בני. "הוא לוקח אוכל מהפה של הילדים שלי" אמר בפניי עודד "בדיוק כך אני מרגיש". 

האלמנט היחודי

בשנתיים הראשונות עודד לא עשה עם זה דבר, חוץ מאשר לקחת ללב, כמובן. ככל שעבר הזמן, עודד הבין בעצמו שלא יוכל להמשיך לעבוד בצורה כזאת. כל דבר חדש שהוא מייצר, לאחר זמן מה העותק שלו נמצא בשוק. זה הוציא לו את כל האנרגיה הדרושה, על מנת לפתח דגמים חדשים, ואת זה הוא לא יכל להרשות לעצמו. 

כשהגיע אלי, הפניתי אותו קודם כל לעו"ד, אחד שמתמחה בקניין רוחני. הבעייתיות האמיתית היא שעל מנת להוכיח זיוף, יש לרשום את המוצר כמדגם ברשם הפטנטים. עלות רישום של כל מוצר עשוי להגיע לאלפי דולרים. לא היתה לעודד הצדקה כלכלית לעשות זאת. הוא לא יכסה בקלות את ההשקעה הזאת. אולם עורך הדין מצא פתרון מעניין. הוא הציע לרשום כמדגם מבחר של כלי זכוכית, אשר יש להם משהו משותף. זה יכול להיות קו מיוחד, או השפרצת חול מסוימת. הם בחרו את האלמנט היחודי המשותף, ורשמו אותו כמדגם. לאחר מכן שלחו מכתב בדואר רשום לבית המלאכה של בני, אשר הודיע להם כי אסור להם לייצר יותר כלי זכוכית בצורה כזאת. 

הסוכנת

עכשיו הגיע החלק שלי בעסקה. הכנתי סיפור כיסוי מתאים ופניתי לבית המלאכה של בני. לאחר שעברתי על הקטלוגים ומספר מוצרים שראיתי בחדר ההדגמה, בחרתי מספר מוצרים עם הצורה האסורה ליצור. בכוונה ביקשתי דגמים בגודל שונה ממה שראיתי בתצוגה, וזאת על מנת שוודא שהם אכן מוצרים חדשים, ולא יוכלו לטעון בעתיד שהם רק נפטרים מסחורה ישנה. ללא מאמץ רשמו לי הזמנה, שלאחר שבוע היא הייתה מוכנה. 

כעת ניתן לפנות לבית משפט על מנת להוציא צו מניעה והגשת תביעה. רק הצו עצמו חשוב, כדי להראות לכל מיני לקוחות ישנים וחדשים, שאכן זה מעתיק את מוצריו. הצעתי לעודד דרך להבטיח את המשך הפעילות, ולאחר שאישר זאת, הכנתי סיפור כיסוי עם נילי החוקרת, ושלחתי אותה  לדרכה. עברה כחצי שנה, ולאחר שלושה דיונים השופט פסק לאשר את צו המניעה כנגד החברה של בני. כעת, אם הוא ימשיך בפעולותיו, הוא יפר צו של בית משפט, והעונש על כך יהיה כבד.  

הקטלוג הישן

זה היה הזמן להפעיל שוב את נילי החוקרת. בכוונה שלחתי אותה חצי שנה קודם, כדי שתרכוש את אמונו של בני, כשתבצע מולו עסקה קטנה. היא סיפרה לו כיצד פתחה עסק קטן לקייטרינג, בשאיפה לגדול. ידעתי שאת נילי לא שוכחים כל כך בקלות. היא הייתה הסוכנת הרדומה שלי בעסק של בני. עכשיו, כשהגיעה אל בני פעם נוספת, זה היה הזמן להעמיד אותו במבחן אמיתי.

בחדר התצוגה של בני לא היו יותר דגמים מאותו אלמנט אסור. היו כמובן דגמים אחרים שהוא העתיק מעודד, וכן דגמים שהוא פיתח בעצמו, אבל לא מה שחיפשנו. "זה קטלוג האביב שלנו" כך הסביר בני את הקטלוג החדש ללא הדגמים הישנים.  ידעתי שיהיה קשה לקנות מוצרים שלא נמצאים יותר בקטלוג או על המדף, וזאת הסיבה הרי ששלחתי את נילי לשם בעבר. היא שלפה את הקטלוג הישן, שהוא נתן לה חצי שנה קודם. "את זה לקחתי בפעם שעברה" אמרה לו "ואני צריכה עוד 20 כאלה". וכן סימנה לו פריטים נוספים. בני ניסה בהתחלה להסביר שהם לא מייצרים יותר מהקו הזה, בגלל סיבה טכנית כלשהיא וניסה לעניין אותה בדברים אחרים. נילי אמנם הקשיבה לו, אבל בסוף החליטה שהיא מעוניינת בדברים שכבר יש לה. 

במצלמתה הסמויה ניתן לראות כיצד בני מתלבט על זה. הוא באמת ניסה להתחמק מזה בהתחלה, אבל לא התעקש מספיק. הוא הסכים לבצע את ההזמנה, אבל שוב הוא התחכם וביקש ממנה שהוא יעביר את זה אליה ולא היא זאת שתבוא לקחת. "אני לא רוצה שלקוחות אחרים יראו את המוצר הזה, כדי שהם לא ירצו גם" כך הסביר את מעשיו. כעבור מספר ימים הוא התקשר ושליח של בית המלאכה העביר לה את המשלוח. עכשיו נראה מה הוא יסביר בבית משפט…

 

הכותב הינו סאם זיברט, חוקר פרטי ובעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

beach-gacf25a0d3_1920

סיפורו של חוקר: היום ששווה מיליונים

תפריט נגישות