n

הסוד

סיפורה של נעמה היה די שגרתי. נישואים עם שני ילדים, ומערכת זוגית שמתדרדרת בקצב מתגבר זה שנים. הם היו בהליך גירושין מתקדם. ראובן הסכים לכל תנאי שהציבה . היא לא יכלה שלא לשאול את עצמה מדוע הוא מוותר כ"כ בקלות. אך את מה שגילתה, נעמה לא יכלה לצפות... 

חוקר פרטי
צילום: freepik

לילה של יום חמישי. אני ממתין כבר שלוש שעות שהנעקב יצא מהעבודה, כדי שנדע היכן הוא מתכוון להעביר את הלילה. שלחתי את שי החוקר לעשות עוד בדיקה. "אני מזהה כיבוי אורות במשרדים" דיווח שי במכשיר הקשר. נדרכנו לבאות. "עכשיו נראה כמה הוא באמת חשדן, כמו שאשתו סיפרה" השבתי לו. 

קל מדי

כמה שעות קודם לכן פגשתי את נעמה בבית קפה. היא לא הכינה אותי מראש שמדובר בעבודה מיידית. סיפורה היה די שגרתי. נישואים עם שני ילדים, ומערכת זוגית שמתדרדרת בקצב מתגבר זה שנים. זה לא שהיו מריבות ומתחים בבית, היתה שם אפאטיות. כמו שני שותפים שחיים תחת קורת גג אחת. כל אחד במסלול החיים שלו. שאלתי את עצמי היכן אני נכנס כאן לתמונה. הרי שבמצב הזה הכי פשוט זה להתגרש. נעמה חשבה כמוני, ובאמת הם היו בהליך גירושין מתקדם. למעשה, הם היו קרובים מאד לכריתת הסכם. "אז איפה הבעיה ?" שאלתי אותה. "האמת שאין בעיה כלל" השיבה לי "זה רק קל מדי". לא הייתי צריך לשאול אותה מה הכוונה, כיוון שהיא מיד הסבירה. מסתבר שהם צברו לא מעט רכוש במהלך שנות נישואיהם, אשר צריך להתחלק באופן שווה בין שניהם. עו"ד של נעמה לחץ על חלוקת הרכוש באופן שונה, וראובן לא התנגד לכך, אפילו שמגיע לו חצי. היא לא יכלה שלא לשאול את עצמה מדוע הוא מוותר כ"כ בקלות. 

זה לא היה רק זה. הוא נוהג להיעדר בלילות פעם פעמיים בשבוע, ולא חוזר לישון. "אני ישן אצל אחי" הסביר לה, אבל היא ידעה שזה לא נכון. לא אחת היא שאלה אותו אם יש לו חברה, והוא הגיב בשלילה. היא לא האמינה לו, אפילו שראובן לא שיקר לה בעבר. היא לא הבינה מה הסיפור הגדול, הרי שהוא בטח יודע שזה לא פוגע בה, לא במצב הנוכחי. גם ברמה המשפטית אין לראובן מה לחשוש. הוא לא מאבד מזכויותיו במידה ויש לו רומן. בכל זאת ראובן בחר לצודד בגרסתו. אבל עכשיו, היא החליטה שהגיעה השעה לבדוק זאת. 

התרגיל

המכונית של איתן הגיחה מהחניון. הוא נסע די מהר, אך מדי פעם האט. זה קורה כאשר משוחחים בסלולארי תוך כדי נהיגה. ידענו שזה היום שהוא לא חוזר הביתה, כי הוא לקח איתו שקית עם בגדים. במקום לנסוע לעיר הוא ירד לכביש איילון לכוון דרום. עלינו במחלף יבנה ונעצרנו ליד הרמזור. אני נעמדתי לידו, ושי מאחוריו. ראובן נעץ מבט לעבר הרכב שלי. לאחר שהתחלף האור לירוק, הוא המשיך עד לצומת הבא, והתלבט אם להמשיך ישר או לפנות ימינה. ברגע האחרון הוא סטה לימין, ואני נאלצתי להמשיך ישר. שי היה זה שהמשיך אחריו, אבל לאחר שהוא נכנס לרחוב, הוא ביצע מיד פנית פרסה, וחזר לרחוב הראשי. מזל שהמתנתי לו בהמשך הכביש, כך שהוא חלף אותי ושוב הייתי בעקבותיו. פניה לאחר מכן, הוא חזר על אותו תרגיל, אלא שהפעם אף אחד מאיתנו לא פנה אחריו, אלא חיכינו לו בהמשך. שי בתחנת הדלק, ואני מתצפית אפילו רחוקה יותר. עתה ידענו שהוא חושד, וכל הפניות הללו הם סה"כ בדיקות של מעקב.  לא ידענו להחליט אם עוררנו אצלו מספיק ספק לגבינו, לאור זה שלא פנינו אחריו. ראובן נכנס לתדלק את הרכב. משם הוא חזר אל הכביש הראשי, וירד שוב דרומה. הוא פנה במחלף אשדוד, נכנס לעיר, וניווט את עצמו בין הרחובות. המרתי על זה, שאם הוא חשף אותנו, אז זה בטח רק אחד מאיתנו, וסביר בעיני שזה הייתי אני, כיוון שאלי הוא הסתכל ברמזור האדום של יבנה. הרכב של ראובן נעצר. הסתכלתי על השלט של הרחוב ודיווחתי לשי בקשר "הוא עלה עלינו, הוא הגיע לכתובת של אחיו". צילמתי את ראובן מרחוק נכנס אל הכתובת,והתקרבתי לוודא שזה אכן אותו בנין. את שי השארתי לתצפית מרחוק. ספק אדיר היה בליבי. לא ידעתי לקבוע אם הוא חשף אותנו או לא. בכל זאת, פעלנו לפי הנוהל המוסכם במצבים שכאלה. העובדה שהוא נסע לכתובת של אחיו, לא עזרה לי להגיע למסקנה. זה יכול להיות די טבעי, רק שמצד שני, הייתה שעה יחסית מאוחרת, ולא שעה שמיועדת לביקורים. 

אחרי שחיכיתי קצת, החלטתי להעמיד את הדברים למבחן. מיקמתי אותנו ביציאה מהשכונה, לא באותו רחוב, בלי לשמור כלל על הרכב. כעבור רבע שעה ראובן חלף אותנו. הפעם שמרנו עליו ממרחק רב ככל שניתן. הוא חזר אל הכביש שמוביל ליבנה, מה שנתן לי כעת לדעת בוודאות שהוא לא חיפש רק לתדלק, ולכן נתתי לשי להוביל את המעקב. לאחר כמה רגעים הוא נעצר ליד בנין. אני שהשתרכתי מאחור, חניתי בצד, החלפתי חולצה, והתקדמתי בריצה לעבר הבנין. הספקתי לראות אותו נכנס לחדר המדרגות. הוא עלה לקומה השניה, ואני ליוויתי אותו על קצות האצבעות קומה אחת מתחתיו. כששמעתי אותו נוקש על אחד הדלתות, נעמדתי במקומי. הדלת נפתחה וראובן אמר "מצטער על האיחור, נראה לי שאשתי חושדת". "שטויות" ענה ממולו מישהו בקול בס "כל שבוע אתה אומר את זה". הסטתי את גופי מעבר למעקה הבטיחות כדי לצפות על הנעשה בקומה מעלי, והספקתי לראות את שני הגברים מתחבקים כשהם סוגרים אחריהם את הדלת. את זה נעמה לא יכלה לצפות… 

 

הכותב הינו סאם זיברט, חוקר פרטי ובעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

beach-gacf25a0d3_1920

סיפורו של חוקר: היום ששווה מיליונים

תפריט נגישות