​בין צלילי הפסנתר להדי הפיצוצים: שלומית שאער מצילה חיים תחת אש

​כשאנחנו מדברים על "נשים בחזית" בשנת 2026, אנחנו לא מדברים רק על גבולות המדינה. שלומית שאער, תושבת רחובות, אמא לשמונה ילדים ומורה למוזיקה בחינוך המיוחד, היא לוחמת מסוג אחר. כשהעיר נכנסת למשטר של "מתקפת טילים", שלומית לא רק רצה לממ"ד – היא רצה אל הציוד שלה.
​מעל בגדי היום-יום היא לובשת את האפוד הקרמי הכבד, חובשת קסדה המזוהה עם מתנדבי "איחוד הצלה", יוצאת לשטח ומתייצבת בנקודות הנפילה או בזירות החירום, נחושה להעניק מזור בתוך הכאוס.

​התחלת ההתנדבות: שלושה חודשים אחרי לידה, וקפיצה למים

​"הכל התחיל בנקודת זמן מאוד לא שגרתית," היא משחזרת. "שלושה חודשים בלבד אחרי לידת בתי השביעית, מלאכי דחף אותי לצאת לקורס חובשים. הוא אמר לי: 'בישראל של היום, ידע בהצלת חיים הוא לא רשות, הוא חובה'. מאז עברו שבע שנים, ונדמה שהמציאות רק הפכה את ההחלטה הזו לגורלית יותר".
​הנחישות של שלומית נבחנה שוב ושוב, גם ברגעים האישיים ביותר. כשנשאה ברחמה את בנה השמיני, בחודש תשיעי, היא לא הפסיקה לרוץ לקריאות. תושבי רחובות זוכרים היטב את המחזה הסוריאליסטי: חובשת בהיריון מתקדם, מעניקה עזרה ראשונה בשטח.

​חוסן נפשי תחת אש איראנית

​במהלך ההסלמה הנוכחית מול איראן, השליחות של שלומית קיבלה משמעות אסטרטגית. מעבר לטיפול בפצועים, היא מובילה מטעם איחוד הצלה מיזמי חוסן קהילתי.​"במלחמה הזו, הפחד הוא  האויב - לא פחות מהטילים," מסבירה שלומית. "כשאני מדריכה אימהות להחייאה בסיסית או להתמודדות עם מצבי דחק תחת אש, אני נותנת להן נשק. ידע הוא חוסן. כשאישה יודעת שהיא יכולה להציל את הילד שלה או את השכן שלה, רמת החרדה יורדת והשליטה חוזרת".

​רגע אחד צרוב בזיכרונה במיוחד: "הגעתי לזירת נפילה בסבב הקודם מול איראן, האבק עוד לא שקע. ראיתי אישה שהשתתפה באחת ההדרכות שלי. היא פעלה בקור רוח מדהים, עזרה לשכן שלה לפני שהגענו. באותו רגע הבנתי - הזרעים שזרענו בהדרכות הם אלו שמחזיקים את העורף שלנו בחיים".

שמונה ילדים, אפוד אחד: הלוגיסטיקה של הגבורה

​איך מנהלים בית של שמונה ילדים כשהמציאות בחוץ בוערת? עבור שלומית, הבית הוא לא המעמסה, הוא המנוע.

​הילדים הם חלק מהמערך: "הם יודעים שכשנשמעת אזעקה או צפצוף במכשיר הקשר, אמא עוברת למצב מבצעי. הם אלו שמביאים לי את הקסדה, שמזכירים לי להדק את האפוד."
​שותפות גורל: "הילדים הגדולים מתפעלים את הבית כשאני ומלאכי בחוץ מצילים חיים. הם מבינים שהיציאה שלנו היא חלק מהמאמץ המלחמתי של כולנו כעם."
​
​המסר של שלומית ליום האישה 2026:

​"במציאות של 2026, אני אומרת לכל אישה: את חזקה יותר ממה שנדמה לך. אל תתני למצב להקפיא אותך. תלבשי את 'המיגון' שלך - בין אם זה התנדבות, קריירה או תמיכה במשפחה - ותצאי לפעול. אישה לא צריכה לבחור בין הבית לשליחות הלאומית; הבית שלנו נשמר בזכות הנשים שלא ויתרו על השליחות שלהן. כשיש מטרה שבוערת בלב, שום טיל לא יכול לכבות אותה."

​גם אתם יכולים להיות שותפים להצלת חיים
​כדי ששלומית ואלפי המתנדבים של "איחוד הצלה" יוכלו להמשיך לצאת לזירות הנפילה והחילוץ תחת איומי הטילים של 2026, הם זקוקים למיגון הולם. קסדות תקניות ואפודים קרמיים הם ההבדל בין חובש שמגיע לזירה לבין חובש שנאלץ להישאר במחסה.
​ביום האישה הזה, אנו מזמינים אתכם לחזק את הנשים והגברים שבחזית העורף.