למרות החוב, צו עיכוב היציאה בוטל ותושב בת ים יוכל לטוס

ל', תושב בת ים בן 63, גמלאי של עיריית ירושלים הנשוי בשנית, ביקש לצאת עם אשתו החדשה לביקור משפחתי ראשון אצל הוריה ברוסיה – אך בקשתו נתקלה שוב ושוב בסירוב מצד לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב.

ל', אב ל-4 ילדים מנישואיו הראשונים, לא סיפר לאשתו ולילדיו כי הוא מצוי בהליכי חדלות פירעון, מתוך בושה ומבוכה אישית. אשתו לא הבינה מדוע הוא דוחה את הנסיעה שוב ושוב, והוא נאלץ להתמודד לבדו עם המגבלות שהוטלו עליו.

ל', נקלע לחובות בסך של יותר מ-150 אלף שקלים בתקופת הקורונה, בה שכרו נפגע קשות עקב הסגרים והמגבלות. בשל החוב הכבד, פנה ל', כבר בתחילת 2022, להליכי חדלות פירעון והגנה מפני נושים.

לדבריו, הוא עובד למחייתו כמאבטח, מתגורר בדירה שכורה בבת ים ומשתכר כ-3,200 שקלים בחודש. בנוסף, הוא זוכה לפנסיה נמוכה מעיריית ירושלים בסך של כ-3,000 שקלים בחודש. אשתו, הלא יהודיה, שמעמדה כאזרחית ישראל טרם הוסדר, מועסקת כעובדת ניקיון ומשתכרת כ-3,000 שקלים בחודש.

לל' שבעה נושים, ובהם בנקים חברות אשראי, חברות תקשורת ורשויות מקומיות. מקור הסתבכותו, לדבריו, נבע מגירושיו ומהירידה בהכנסותיו בתקופת הקורונה.

בדיון שנערך ב-21 בספטמבר 2022, בעניין כניסתו להליך של חדלות פירעון, הוסכם כי ההלוואה אותה נטל מבנק הפועלים, תמשיך להיפרע מתשלומי הפנסיה שלו. בנוסף נקבע כי יתרת החוב, בסך כ-75 אלף שקלים, תוחזר על ידו בתשלומים חודשיים בסך 1,000 שקלים בחודש. במסגרת זו הוטל עליו צו עיכוב יציאה מן הארץ.

במשך כשלוש שנים עמד ל' בכל התשלומים כסדרם ואף פרע חלק מן החוב באמצעות פדיון קרנות חיסכון, במטרה להקטין את חובו אל מתחת לרף 50 אלף השקלים – הגבול הקבוע בחוק ההוצאה לפועל, המאפשר ביטול עיכוב יציאה לחייבים בסכומים נמוכים.

בראשית 2025, כשחובו עמד בפועל על 37 אלף שקלים בלבד, הגיש ל' בקשה לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ נגדו, כדי שיוכל להתלוות לאשתו לביקור משפחתי קצר במוסקבה.

חן לוי, רשמת ההוצאה לפועל בתל אביב, דחתה את בקשתו בנימוק שהתיקון החדש לחוק ההוצאה לפועל, הקובע כי לא ניתן לעכב יציאה מהארץ לחייבים שחובם נמוך מ־50 אלף שקלים, אינו חל על הליכי חדלות פירעון בהם מצוי ל'. תחת זו, הציעה לו הרשמת להגיש בקשה שאליה יצורפו שני ערבים שיערבו לחובו, ואז תותר יציאתו.

היות ול' מסתיר את מצבו מסביבתו הקרובה, ולא היה לו אף מקורב או חבר המוכן לערוב לו, הוא נאלץ לדחות את הנסיעה המתוכננת.

אך הוא לא אמר נואש, ופנה פעם נוספת להוצאה לפועל, הפעם בכתב ידו, וציין כי הוא פעל בתום לב, פרע חלק מחובותיו, ועמד במלוא תנאי ההסדר. הוא הוסיף כי פעל להפחתת חובו במכוון כדי לעמוד ברף החוק, וציטט את דבריו של עו"ד צבי וישנגרד, יו"ר ועדת חדלות פירעון בלשכת עורכי הדין, שקבע לאחרונה, במסגרת הרצאה בלשכת עורכי הדין מחוז מרכז, כי אין היגיון למנוע מחייבים בסכומים פעוטים לצאת מן הארץ. השופט עודד מאור מביהמ"ש המחוזי בתל אביב, הצטרף באותה הזדמנות לעמדתו של עו"ד וישנגרד.

לדברי עו"ד וישנגרד, המגבלה של איסור יציאה מהארץ, הנוגדת באופן חריף את חופש התנועה המוקנה בחוקי היסוד של מדינת ישראל, נקבעה עוד בימי המנדט, אז החוק התחשב רק בטובתם של הנושים, והתעלם ממצוקותיהם של החייבים. לדבריו, יציאה מהארץ נחשבה לאורך השנים כלוקסוס יקר, אך בשנים האחרונות, בעקבות מדיניות השמיים הפתוחים, מחירי הטיסות והחופשות בחו"ל ירדו בצורה דרסטית, כך שרבות מהן זולות בהרבה מחופשה מקבילה בארץ.  לדבריו, אין סיבה למנוע מחייבים לצאת לחופשה לחו"ל, כמו שאיש לא יעלה על הדעת למנוע מהם חופשה בארץ, העולה לעיתים כפליים.

חרף הבאת עמדה זו , גם בקשתו השנייה של ל' נדחתה. הרשמת קבעה כי עליו לפרט את מועדי הנסיעה, להציג את סכומי הכסף שיועדו לכך, לצרף ערבים לחובו, והעירה כי אין זה ראוי שחייב ייסע לחו"ל "לצורך הנאה", כל עוד לא השיב את מלוא חובו לנושים.

בשלב זה פנה החייב לעו"ד וישנגרד בבקשה שייצגו. עו"ד וישנגרד הגיש בשמו בקשה חדשה, שבה פירט את נסיבותיו האישיות ואת הוצאות הנסיעה.

לדבריו, ל' חסך במשך כשנתיים כ-100 שקלים מדי חודש לצורך רכישת כרטיס טיסה למוסקבה בעלות של 1,944 שקלים. משפחתה של אשתו מממנת את כרטיסי הטיסה שלה ואת שהותה המלאה ברוסיה.

לטענתו, ההקלות הקבועות בחוק ההוצאה לפועל חלות למעשה גם על חייבים בעלי חוב דומה המצויים בהליכי חדלות פירעון, ולכן יש לקבוע דין שווה לשני סוגי החייבים. מאחר שאין מדובר בהוצאה חריגה, בהתחשב בגובה חובו הנמוך של מרשו, ובהיעדר כל סיכון שיבקש לעזוב את הארץ כדי לחמוק מהחוב - שכן ילדיו ונכדיו, אליהם הוא קשור מאוד, מתגוררים בארץ - ביקש עו"ד וישנגרד מההוצאה לפועל להתחשב במצבו ולבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוטל עליו. אף על פי כן, גם בקשה זו נדחתה.

הרשמת קבעה כי הסכום הכולל בו חייב ל' גבוה מ-50 אלף שקל, משום שאם לא יעמוד בהסדר החוב שלו, יהפוך חוב זה ל-57 אלף שקלים. חרף כך, לצורך בחינת היציאה, ביקשה הרשמת מל' להציג ערב אחד שיערוב לשובו לארץ בגובה חובו, ערב המשתכר לפחות 7,000 שקלים נטו בחודש, ולצרף שלושה תלושי שכר ותעודת זהות.

עקב דחיית הבקשה, הגיש עו"ד וישנגרד בקשה נוספת, ובה ביקש עיון חוזר בהחלטת הרשמת. עו"ד וישנגרד הסביר בבקשתו כי אין באפשרותו של ל' לגייס ערב שכזה, והוסיף כי מדובר באדם הגון העומד בכל תשלומיו, שאין לגביו כל חשש להימלטות.

הרשמת דחתה גם הפעם את הבקשה, אך הורתה לקיים דיון פרונטלי במעמד הצדדים. הדיון שנדחה בשל פגרת סוכות, התקיים לבסוף ב־27 באוקטובר 2025, אליו הופיעו ל' ועורך דינו בלבד. מנגד, איש מן הנושים לא התייצב לדיון.

בדיון טען עו"ד וישנגרד כי עיכוב יציאה מהארץ נועד לשני צרכים בלבד – הבטחת גביית החוב ומניעת בריחה – אך בעניינו של ל' שני תנאים אלה אינם מתקיימים. ל' משלם בעקביות כבר שלוש שנים, פרע חלק מהחוב באמצעות חיסכון עצמי, והוכיח שאין לו כל כוונה לעזוב את ישראל. לדבריו, הפיכת עיכוב היציאה לסנקציה אוטומטית כלפי חייבים קטנים מאבדת כל הצדקה מוסרית ומשפטית.

ל' עצמו סיפר לרשמת כי כל ילדיו ונכדיו חיים בישראל, וכי לא פגש מעולם את הוריה של אשתו, שלה בחר שלא לספר על מצבו הכלכלי מפאת בושה. הוא הדגיש כי חרף יציאתו לפנסיה הוא מוסיף לעבוד שעות נוספות כשומר כדי לעמוד בהתחייבויותיו, ומשלם מדי חודש אלף שקלים כסדרם, כפי שנקבע.

לאחר שמיעת עמדתו של ל' ולנוכח העובדה שאיש מן הנושים לא התייצב לדיון, קבעה הרשמת כי אין עוד הצדקה להשאיר את צו עיכוב היציאה על כנו. בהחלטתה היא הדגישה כי החייב עמד בהסדר החוב, פעל בתום לב, ואין כל אינדיקציה לחשש לעזיבתו לצמיתות. היא הורתה לבטל את צו עיכוב היציאה נגדו ואת כל המגבלות הנלוות הקשורות בדרכון וביציאה לחו"ל.

לדברי עו"ד וישנגרד, החלטת הרשמת חן לוי מהווה צעד עקרוני וחריג בהליכי חדלות פירעון המתנהלים בהוצאה לפועל ומסמנת מגמה חדשה של התחשבות בנסיבות אישיות ובזכותו של חייב תם לב לחופש תנועה, גם כאשר הוא נמצא עדיין בתהליך השיקום הכלכלי שלו.

"הגיע הזמן להבחין בין חייבים המנסים לחמוק מתשלום לבין אנשים הגונים שמנסים לשקם את חייהם. אין סיבה למנוע מהם לצאת לביקור משפחתי קצר רק משום שהם עדיין משלמים את חובם בתשלומים סדירים" אומר עו"ד וישנגרד.

עוד צבי וישנגרדצילום: ברוך גרינברג