HIT חולון אירח את כנס המדענים הגדול

אנדריאס וסאליוס, רופא וחוקר בלגי מהמאה ה-16, נחשב לאבי האנטומיה המודרנית בזכות האומץ שלו להטיל ספק במסורות רפואיות עתיקות ולבסס את הידע הרפואי על תצפית ישירה וניסויים אמפיריים. בימים שבהם נחשב גוף האדם למושא קדוש שאסור לנתח, וסאליוס העז לפתוח גופות, למד את מבניהן, ותיקן שגיאות יסודיות שעמדו בבסיס המדע מאות שנים. הרלוונטיות שלו לימינו טמונה לא רק בתרומתו להבנת גוף האדם, אלא גם ברוח החדשנות והביקורתיות שהוא מייצג.

על רקע זה, הכנס השנתי במסגרת "סדרת המדענים הגדולים" של HIT מכון טכנולוגי חולון, שנערך ביוזמתו של פרופ' אדיר פרידור, יו"ר הוועד המנהל של המכון, הוקדש השנה לדמות מדעית שהישגיה מהדהדים בעוצמה גם היום - אנדראס וסאליוס.

לפני כ-500 שנה, בעידן של קיפאון מחשבתי, שנכפה על ידי הכנסייה לאורך התקופה החשוכה של ימי הביניים, הניח אנדראס וסאליוס את הבסיס למדע הרפואה המודרני. הוראת האנטומיה עד אז התבססה על נתיחות בעלי חיים וכתבים עתיקים והקראתם לאוזני הסטודנטים. וסאליוס הנהיג נתיחת גופות במו ידיו במהלך שיעוריו ובכך הנגיש לתלמידיו את מבנה גוף האדם ושינה את אופן לימוד הרפואה למאות שנים.

בשנת 1543 יצא לאור ספרו "אודות מבנה הגוף האנושי" שהיווה לראשונה רשימה מלאה, לזמנה, של מבנה גוף האדם, תקפה בעיקרה עד ימינו עם תיקונים ותוספות שהתגלו מאז. הוא התמנה לפרופסור לרפואה באוניברסיטת פדובה מייד לאחר שהוענק לו תואר דוקטור באותה אוניברסיטה. בהמשך מונה להיות רופאו האישי של הקיסר קארל החמישי, שליט האימפריה הרומית הקדושה.

.צילום: אסקף

בכנס שהתקיים השבוע במכון HIT התארחו מומחים מתחומים שונים שהתייחסו לוסאליוס מנקודות מבט מקצועיות מגוונות: פרופ' נתן פלד, ראש מחלקת רדיולוגיה בבית חולים אלישע ורדיולוג ראשי בקופת חולים מאוחדת, שתיאר את התפתחות אמצעי הדימות בעשורים האחרונים והכנסתם כתחליף חלקי לנתיחה במהלך הלימודי; ד"ר אסף מרום, ראש תחום אנטומיה בפקולטה לרפואה של הטכניון שדיבר על התפתחות האנטומיה, המשבר בתחום ודרכי פתרון; פרופ' משה פיינסוד, פרופ' אמריטוס בנוירוכירורגיה מהפקולטה לרפואה בטכניון, שהציג את גילוי מחזור הדם על ידי וויליאם הארוויי; ד"ר מאיה פורמן מהמכון הלאומי לרפואה משפטית, שסיפרה על תרומת נתיחת גופות לחקר האמת; פרופ' אדיר פרידור, שהציג את אנדראס וסאליוס במסגרת תקופתו, תקופת הרנסאנס: המהפכה המדעית, הגישה האמפירית, סף ה,העת החדשה"; זיו לנצנר מבצלאל, מרצה לאומנות ומומחה לאיורים אנטומיים, שסיפר על מהפכת האנטומיה ועל הקשרים בין המדע לאמנות החזותית; פרופסור אברהם שטיינברג, מנהל היחידה לאתיקה רפואית, רב בישראל, ויו"ר ועדת הלסינקי, שהרצה על נתיחת גופות בהיבט ההלכתי.

פרופ' אדיר פרידור, יו"ר הועד המנהל של המכון שיזם את "סדרת המדענים הדגולים": "לאקדמיה ישנם שלושה תפקידים: לשקוד על מחקר בחזית המדע והטכנולוגיה, להכשיר סטודנטים לתארים אקדמיים מתקדמים ולהפיץ ידע מדעי בציבור הרחב. "סדרת המדענים הדגולים" היא ביטוי לתפקיד השלישי: היא מנגישה לקהל את פועלם של גדולי המדענים בהיסטוריה ומקשרת אותו להיבטים משמעותיים בני זמננו".  

.צילום: אסקף

ברחבת הכנס הקים בימים האחרונים האמן דורון גזית את המיצב "אנטומיה של מחשבה" ששואב השראה מוסאליוס ומדמה את המוח והמעיים. "מיצב זה הוא המשך ישיר לעבודתי בהשראת האנטומיה של גוף האדם. איך זה שמה שנראה לכאורה כעיצוב תמוה של ערבוביה, ספונטניות ומקריות, הוא בעצם אחת המערכות הגאוניות ביותר בטבע", אמר גזית.