הקצין הבכיר החליט לעשות הסבה ועבר להוראה

"משהו בער בי מפנים, והרגשתי שהשליחות האמיתית שלי היא בחינוך – בעיצוב הדור הבא", מספר אילן חן, סגן אלוף במילואים. כבר חמש שנים שהוא מלמד בבית ספר, במקביל ללימודיו בשנה האחרונה בתוכנית להסבת הנדסאים להוראה במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט.

מעמדו של מקצוע ההוראה לא היווה שיקול בבחירה הקריירה השנייה. "אחרי שירות צבאי משמעותי חיפשתי דרך להשפיע על החברה הישראלית. הבנתי שהכיתה היא המקום שבו באמת אפשר לחולל שינוי. אני לא מסתפק בהוראה מקצועית, והתעקשתי להיות גם מחנך כדי להיות שם באמת למען התלמידים. דווקא בשנים האחרונות, בצל הקורונה והמלחמה, התחוורה לי עוד יותר חשיבות התפקיד: להיות דמות משמעותית לילדים שגדלים בתקופה מורכבת ומטלטלת. בשבילי זה היה תנאי – לעמוד בפני תלמידים לא רק עם חומר לימודי, אלא עם נוכחות אישית. להיות שם בשבילם גם בשיעור וגם בהפסקה."

אילן חןצילום: פרטי

מה מרגש אותך בתפקיד?

"בסוף שנה לא פשוטה לכולנו, כשאני רואה את התלמידים מציגים בביטחון בפני הכיתה ושומע מהורים על שיח חדש שנפתח בבית, אני יודע שהבחירה בהוראה הייתה נכונה. בחרתי להאמין שאני עוד יכול לשנות מציאות. התלמידים הם ההוכחה הגדולה ביותר לכך שזה אפשרי".

בשנה האחרונה אילן חן לא הסתפק רק בליווי תלמידיו בגימנסיה יצחק נבון בחולון, ובחר להרחיב את השפעתו גם מעבר לכותלי בית הספר. כחלק מתוכנית הלימודים לתואר ראשון בחינוך במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט, שבמסגרתה נדרשים הסטודנטים לגבש, ליישם ולהעריך יוזמה חינוכית־חברתית, הוא קידם תוכנית לסיוע לתלמידים יוצאי אתיופיה. "במסגרת היוזמה נערכו פעילויות חווייתיות לתלמידים, מעגלי שיח בין מורים להורים, סדנאות ייחודיות בשפת ההורים (אמהרית) ומפגשים קהילתיים. מטרתה של היוזמה הייתה לחזק את ביטחונם האישי של התלמידים, לשפר את הישגיהם הלימודיים וליצור חיבור עמוק יותר בינם לבין החברה הישראלית. הבנתי שהמפתח להצלחה טמון לא רק בתלמידים, אלא גם בבית. ולכן החלטתי להתחיל דווקא עם ההורים."

הרעיון ליוזמה נולד עוד כשהיה תלמיד בעצמו בבית ספר באשקלון: "כבר אז זיהיתי פערים לא רק בהישגים הלימודיים, אלא בתחושת הערך העצמי של התלמידים מהקהילה האתיופית. הם לא תמיד הרגישו שייכים. היום, כמורה, אני רואה בכך שליחות אישית – לפרוץ את מעגלי הניכור וליצור גשר בין תרבויות, בין דורות ובין שפות". חזונו החינוכי של חן ברור: "חברה אחת, בריאה ומפרה, ללא הבדלי דת, מין, צבע ומוצא. זו לא סיסמה. זו מטרה חינוכית". לדבריו, הצלחת היוזמה התבססה על שיתוף פעולה בין מערכת החינוך, הרשות המקומית, משרד הקליטה, הסוכנות היהודית ונציגי הקהילה.

ד"ר עדית ליבנה, ראש היחידה ליזמות סטודנטים במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט מדגישה כי היוזמה מהווה חלק בלתי־נפרד מהתפיסה של המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט: "אנחנו מאמינים שיזמות נדרשת מכל איש ואשת חינוך כיום. אילן הוא דוגמה למורה שמביא את הלב והחזון שלו אל תוך מערכת החינוך".

בשנים האחרונות גובר הביקוש לתוכניות להסבת אקדמאים להוראה. מהנדסים, אנשי צבא קבע, יוצאי הייטק ועוד בוחרים לעזוב קריירות מפוארות לטובת מקצוע שיש בו שליחות חינוכית ומשמעות אישית. המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט מוביל את התחום ומפעיל מגוון רחב של תוכניות ייחודיות להסבת אקדמאים להוראה המותאמות לאוכלוסיות שונות, חלקן בשיתוף פעולה עם רשויות מקומיות בפריסה ארצית. התוכניות המשותפות הללו מכשירות אקדמאים תושבי העיר בדגש על צורכי מערכת החינוך המקומית מתוך מטרה לשלבם כמורים במערכת החינוך המקומית. כיום פועלות במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט יותר מ־20 תוכניות להסבת אקדמאים להוראה בשיתוף עם ערים ורשויות רבות, בהן תל־אביב, פתח־תקווה, חדרה, הרצלייה, בת־ים, טבריה, נס־ציונה, מעלה אדומים ועוד.

התוכניות הייחודיות כוללות תוכנית להסבת הנדסאים להוראה, תוכנית להסבת יוצאי הייטק להוראה בתחומי המתמטיקה והמדעים, וכן תוכנית חדשנית בחינוך היסודי והעל־יסודי שנבנתה ברוח היוטגוגיה – תפיסה חינוכית המעודדת למידה המוכוונת על ידי הלומד ומיומנויות למידה לאורך החיים. נוסף על כך, בימים אלו נפתחה תוכנית מרוכזת המאפשרת לאקדמאים להתחיל ללמד בשכר כבר בספטמבר הקרוב בבית ספר סמוך לביתם תוך כדי הכשרתם להוראה במשך שנה בתוכנית מרוכזת. לעומדים בתנאים תוצע מלגה בסך 19,500 ש"ח מטעם משרד החינוך.

פרופ' רוני לידור, נשיא המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט: "בכל שנה יותר ויותר אקדמאים מגיעים ללמוד אצלנו אחרי שבנו קריירות מוצלחות, ומבקשים להתחיל מחדש מתוך תחושת שליחות אמיתית. לומדים אלו מגיעים להוראה עם ניסיון חיים, בשלות אישית ומקצועית ומוטיבציה גבוהה לחולל שינוי במערכת החינוך ולהשפיע על הדור הבא. מבחינתם המעבר להוראה הוא לא רק שינוי מקצועי, אלא גם שינוי תפיסתי שמבקש להציב את החינוך במרכז".