תם עידן: "מלניק", חנות הדגים המיתולוגית, נסגרה אחרי 68 שנה

"הכוחות שהיו לי פעם כבר לא אותו דבר", אומר אריה מלניק בן ה-76 כשהוא מחייך. "היה לי עובד בחנות שעבד איתי במשך 20 שנה. הוא חלה. עשיתי חושבים. הייתי צריך להחליף אותו ואני כבר בן 76, אז החלטתי לפרוש. לסגור את החנות. עכשיו אני רוצה ליהנות מהנכדים, לטייל ולצאת לפנסיה כמו שאומרים".

68 שנים פעלה החנות "מלניק דגים"  בלב רחוב רוטשילד, סמוך לפסאז' חיים. ספק אם יש תושב שלא הכיר את החנות שהפכה למיתולוגית והיתה ידועה בעיקר בגלל הדגים הטריים שמכרה וההיצע הגדול.

אריה עם אביו צבי ז"ל בימים טוביםצילום: אלבום פרטי

מלניק, מסתבר, עבד בה במשך 50 שנה. "התחלתי לעבוד בחנות מיד אחרי שהשתחררתי מהצבא בשנת 1973,,הוא מספר ל"גל גפן ראשון לציון". "עבדתי עם אבי צבי והבטחתי לחברתי, שלימים הפכה לאשתי, שזו עבודה זמנית, עד שאמצא משהו אחר. הזמני הפך לקבוע עד שהחלטתי לצאת לפנסיה", הוא צוחק.

אריה הוא דור שלישי למוכרי דגים. סבו שמואל היה קונה דגים ביפו ומוכר אותם מבית לבית עוד בימי המנדט הבריטי. "כשהיה נוסע לעיר למכור את הדגים היו יורים עליו", מספר נכדו אריה. "אבל זה היה דור שלא התפנק ולא פחד מהירי של הבריטים או של הפורעים הערבים". 
בנו צבי המשיך את דרכו וקנה את החנות ברחוב רוטשילד. עם פתיחתה הפיכתה לסיפור הצלחה, משום שהיתה באותם ימים חנות יחידה מסוגה בעיר.

"אלה היו זמנים אחרים", מספר אריה. "עד אז נהגו לרכוש דגים בסופרים או בנמלים. מהרגע שפתחנו את החנות הציבור נהר אליה. לפני החגים היינו נערכים בטירוף. היינו עובדים עשרה אנשים בחנות כדי לספק סחורה לכולם. היה תור של אנשים על המדרכה, עד לאזור תחנת המוניות שפעלה בסמוך. אלה היו שנים של עבודה קשה אבל של הרבה ביחד, אני, ההורים שלי, הילדים, האחיינים, פועלים, כולם היו ביחד במקום הזה".
את הסבא והסבתא, צבי ויפה מלניק, הכירו רוב תושבי העיר בימים שהיתה הרבה יותר קטנה וקהילתית. לימים הפכה החנות למוסד.
בחוזק ובחוסן המשפחתי מבחינים מיד כשנכנסים לחנות. הילדים של אריה, נכדיו של סבא צבי, הגיעו בפעם האחרונה לסגור את החנות ולספר את הסיפור של המקום שהיה נוף ילדותם.
הם מדברים על צבי ויפה שלימדו אותם מהי נתינה. "סבתא היתה יושבת בכניסה לחנות ויודעת בדיוק מי צריך מה ולמי חשוב לעזור", מספר הנכד נועם. 

אריה עם ילדיו צילום: גל גפן

"אני זוכר סיפור על מנקה רחובות, עולה חדש מרוסיה, שרצה לקנות דגים ולא היה לו כסף. סבתא היתה מכינה לו חבילה ונותנת לו.
"עברו שנים ובאחד הימים הגיע אותו אדם לחנות. הוא פנה לסבתא ושאל אותה אם היא זוכרת אותו. הוא הזכיר לה שהוא אותו מנקה הרחובות שהיא היתה נותנת לו דגים לשבת וסיפר לה שהיום הוא פרופסור. הוא נשאר לקוח של החנות".
בין הלקוחות הקבועים של מלניק היו עורכי דין, רופאים וגם חנניה גיבשטיין ז"ל, ראש העירייה המיתולוגי, וגם רז קינסטליך, ראש העירייה המכהן.

"מלניק דגים הוא נוף ילדותי בראשון לציון", אומר קינסטליך. "החנות בלב רוטשילד שלא עברה מקום אף פעם נסגרה והיא בחלט פיסת היסטוריה.
"הדגים של מלניק היו הדגים הטריים ביותר. ידענו שאם רוצים לא להתאכזב הולכים אליו".

אריה, עד כמה קשה היה לך לסגור את החנות?
"בטח שקשה. קשה מאוד. יש לי פה כל כך הרבה זיכרונות: ההורים, הילדים, הלקוחות. חיים שלמים שאני מקפל עכשיו. זה לגמרי לא פשוט".
 

בתוך החנות המיתולוגיתצילום: גל גפן