"מצאתי את עצמי מתפרק בהצגה רק מלחשוב על הסיטואציה בה אנשים מאבדים את היקרים להם מכל".

בדומה לדמותו של מני בהצגה "מיקה שלי" שרצה בימים אלו ב"בית הספר לאמנויות הבמה בית צבי" עד ה – 30.7, השחקן בר בנימין מעיד על עצמו שתמיד היה השטותניק שבחבורה, טראבל מייקר כזה שבתיכון עשה למורים חיים קשים. כמו מני, גם הוא בסופו של דבר התיישר ועבר תהליך של בגרות ואין ספק שהליהוק שלו לדמות מתאים כמו כפפה ליד. הוא מתגורר בחולון יחד עם בת זוגו מנעוריו שקד שלא מפספסת אף הצגה בה הוא משחק. "בחרתי במקצוע לא קל בכלל מבחינת פרנסה וזוגיות ולזכותה של שקד ייאמר שהיא תמיד תומכת ומפרגנת. זכיתי"

מה אתה יכול לספר על הדמות שלך בהצגה "מיקה שלי"

מני הוא המצחיקן של החבר'ה מצד אחד ומצד שני כשהוא מתגייס לשירות קרבי צנחנים הוא הופך לחייל ממושמע ומורעל שממלא פקודות. האווירה במחזה נעה בין שמחה לעצב ושכול. הדמויות בה עוברות חוויות מעצבות שמבגרות אותן תוך זמן קצר. אפשר לומר ש"מיקה שלי" מזקקת את הישראליות ומאוד אקטואלית להיום. זו הצגה מאוד קשה. מצאתי את עצמי מתפרק על הבמה כשחשבתי על הסיטואציה הזאת שאנשים מאבדים את היקרים להם מכל.

באילו הפקות משמעותיות נוספות לקחת חלק?

שיחקתי את דמותו של הטייס במחזה "טרור" שמציג דילמה מוסרית גדולה: שנים אחדות לאחר אסון התאומים, חוטף טרוריסט מטוס נוסעים בגרמנייה ומאיים להתרסק על אצטדיון כדורגל המכיל 70,000 צופים. טייס הקרב מקבל החלטה - הוא מיירט את  המטוס עם הנוסעים. אף אחד לא נשאר בחיים. הוא עושה זאת על דעת עצמו בניגוד לפקודות שניתנו לו. התפקיד הזה גרם לי לחיבוטי נפש קשים. חשבתי לעצמי, מה אני הייתי עושה אם הייתי על מטוס הקרב? איזו החלטה הייתי מקבל? לשקול חיים בעבור חיים. זה היה מאוד משמעותי עבורי. בזמן שערכנו חזרות ב -5.10  יומיים לאחר מכן התרחש טבח ה - 7.10. פתאום השאלה התחדדה ונעשתה מוחשית: מה עובר על טייס קרב שצריך להחליט אם להפציץ בית בידיעה שאולי יש שם חטופים? אותו טייס מעל עזה נעמד בפני דילמה דומה. כמו כן, שיחקתי במחזה נוסף שקשור לשבעה באוקטובר - "נמר על הגב" שביימה הדר גלרון. בהצגה גילמתי אב שאיבד את בתו במסיבת הנובה. שני התפקידים הללו יחד עם "מיקה שלי" הם הכי משמעותיים מבחינתי כי הם עוסקים באקטואליה, במה שקורה עכשיו בימים אלה. והכוח שלנו כשחקנים הוא להציב מראה ולשקף את המציאות לקהל. 

בחרת במקצוע די קשוח ולא יציב. איך המשפחה קיבלה זאת?

למזלי הרב, ההורים שלי תמכו בי מהרגע הראשון והיתרון הוא שלשניהם יש זיקה לעולם התרבות ולאמנות.  אבא שלי חסך ממני דאגות כלכליות במהלך הלימודים ואמר לי "תגשים את החלום שלך מה שאני לא עשיתי לעצמי". ההורים שלי נמצאים כרגע בשליחות בתאילנד מטעם משרד החוץ ורק אני ואחי נשארנו בארץ. לאורך כל תקופת הלימודים הם לא ראו אותי באף הצגה אבל גם מרחוק התמיכה והאהבה שלהם מורגשת. להבדיל מלא מעט שחקנים אחרים שמרגישים צורך לפצות על איזשהו חסך שיש להם באמצעות הבמה לצד התשוקה שיש להם לתיאטרון, במקרה שלי אני באמת מרגיש שלא החסירו ממני דבר הן מבחינה נפשית והן מבחינה חומרית. קיבלתי הכל ואני מודה לאלוהים על כך. החיסרון היחיד הוא שככל הנראה זה השפיע עליי בשנה הראשונה כשאמרו לי שאני מסתמך יותר מדי על כישרון טבעי ולא נותן את המקסימום. זה גרם לי להבין שכישרון לבד זה לא מספיק. זה עורר אותי להשקיע מאמץ ולתת את כל כולי. 

ההצגה מיקה שלי רצה בימים אלה עד ה – 31.7 באולם גרי בילו, "בית הספר לאמנויות הבמה בית צבי". לפרטים נוספים וכרטיסים: עמוד המופע