אכילה היא אחד מצרכינו הבסיסיים והחיוניים ביותר להישרדות. אך לצד תפקידה לספק לגוף את החומרים המזינים, האכילה משמשת גם כמנוף רגשי עבור רבים מאיתנו. התופעה הנפוצה של אכילה רגשית - כלומר, אכילה כתגובה למצבי רוח שונים ולא רק בשל תחושת רעב אמיתית - היא משהו שרובנו חווינו לפחות פעם אחת בחיינו. הפרעות אכילה היא תופעה שניתן לטפל בה בעזרת מטפלת מקצועית וקשובה, ניתן לפנות למטפלת
מיכל מישל גבאי לקבלת פרטים נוספים.
מהן הפרעות אכילה?
הפרעות אכילה הן מצבים חמורים המאופיינים בהפרעות בהתנהגויות אכילה ובמחשבות ורגשות קשורים. הם אינם עוסקים רק באוכל, במשקל או במראה החיצוני, אלא בבעיות בריאות נפשיות מורכבות שעלולות להיות להן השלכות חמורות אם לא מטפלים בהן. הסוגים הנפוצים ביותר של הפרעות אכילה כוללים אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה, הפרעת אכילה בולמוסית והפרעות אכילה או אכילה ספציפיות אחרות (OSFED). אנורקסיה נרבוזה:לאנשים עם אנורקסיה נרבוזה יש לעיתים קרובות פחד עז מעלייה במשקל ודימוי גוף מעוות, מה שמוביל אותם להגביל באופן חמור את צריכת המזון שלהם. זה יכול לגרום לירידה מסוכנת במשקל, חוסרים תזונתיים ומגוון של סיבוכים פיזיים. בולמיה נרבוזה בולמיה נרבוזה כוללת מחזורים של אכילה מוגזמת ולאחר מכן התנהגויות ניקוי כגון הקאות עצמיות, פעילות גופנית מופרזת או שימוש לרעה בחומרים משלשלים או משתנים. לדפוס זה יכולות להיות השפעות מזיקות הן על הבריאות הפיזית והן על הבריאות הנפשית. הפרעת אכילה מוגזמת: הסובלים מהפרעת אכילה בולמוסית חווים אפיזודות חוזרות של אכילה בלתי נשלטת, במהלכן הם צורכים כמויות גדולות של מזון בתקופה קצרה. שלא כמו בולימיה, אנשים עם הפרעת אכילה בולמוסית אינם עוסקים בהתנהגויות מפצות לאחר מכן. הפרעות אכילה או אכילה ספציפיות אחרות (OSFED) קטגוריה זו כוללת מגוון של הפרעות אכילה שאינן מתאימות לקריטריונים הספציפיים לאנורקסיה, בולימיה או הפרעת אכילה מוגזמת. למרות שלא עומדים בכל הקריטריונים האבחוניים, אנשים עם OSFED עדיין נאבקים באופן משמעותי עם התנהגויות האכילה שלהם ודימוי הגוף שלהם.
מניעים רגשיים לאכילה
קשת הרגשות שעלולים לגרום לנו לפנות למזון היא רחבה ביותר. עצב, בדידות, שעמום, לחץ נפשי או עקה רגשית הם כמה מהמניעים הנפוצים ביותר לאכילה רגשית. אך גם רגשות חיוביים כמו שמחה, הנאה או סיפוק עלולים לגרום לנו לחגוג ולשכוח מגבולות הצריכה הבריאה. תופעת האכילה הרגשית הזו, למרבה הצער, יכולה להפוך לחיצונית ומזיקה.
מעגל קסמים של צריכת יתר
האכילה הרגשית עלולה לשמש כתירוץ לצריכת יתר של מזונות לא בריאים עתירי שומן, סוכר וקלוריות. לאחר הארוחה או הביסים המרגיעים זמנית, עלולה להגיע תחושת אשמה ובושה, המובילה לדיכאון נוסף ולחזרה חוזרת למעגל האכילה האובססיבית. במצבים קיצוניים, התנהגות זו עלולה להוביל גם להפרעות אכילה מסוכנות יותר.
איך משנים הרגלי אכילה?
הבנה שמדובר בתופעה נפוצה מאפשרת לנו להתמודד איתה ביתר קלות. הצעד הראשון הוא להכיר במניעים הרגשיים שגורמים לנו לפנות למזון. האם אנו אוכלים כשאנחנו עצובים? עצבניים? שמחים מדי? הכרה בטריגרים האלה מאפשרת לנו לנטר את התנהגותנו ולזהות את הסימנים המקדימים לאכילה רגשית. השלב הבא הוא לפתח אסטרטגיות להתמודדות עם הדחפים הרגשיים האלה בדרכים חלופיות לאכילה. רצוי לחפש פעילויות מרגיעות שאינן קשורות למזון, כמו טיול, קריאה, שיחה עם חבר או התעמלות. פעילויות אלו יכולות להפיג את המתח ולספק תחושת סיפוק דומה לזו שמקבלים מאכילה רגשית. במקביל, חשוב גם להקפיד על תזונה בריאה, המספקת את כל הרכיבים הדרושים לבריאות הגוף והנפש.
סיבות וגורמי סיכון
הפרעות אכילה הן מצבים מרובי פנים עם מגוון גורמים תורמים. בעוד שהסיבות המדויקות אינן מובנות במלואן, שילוב של השפעות גנטיות, ביולוגיות, פסיכולוגיות, סביבתיות וחברתיות משחק תפקיד בהתפתחות הפרעות אלו. כמה גורמי סיכון נפוצים כוללים: גנטיקה: מחקרים מראים שגנטיקה יכולה לגרום לאנשים להפרעות אכילה, כאשר גורמים גנטיים מסוימים מגבירים את הרגישות למצבים אלה. גורמים ביולוגיים: חוסר איזון בכימיקלים במוח המווסתים את התיאבון, מצב הרוח ותפקודים אחרים יכולים לתרום להתפתחות הפרעות אכילה. בנוסף, שינויים הורמונליים וחריגים בהיפותלמוס, השולטים ברעב ובשובע, עשויים לשחק תפקיד. גורמים פסיכולוגיים: בעיות פסיכולוגיות כגון דימוי עצמי נמוך, פרפקציוניזם, דימוי גוף שלילי, טראומה ומצבים בסיסיים של בריאות הנפש כמו חרדה, דיכאון או הפרעה טורדנית כפייתית יכולים להגביר את הסיכון לפתח הפרעת אכילה. גורמים סביבתיים: לחצים חברתיים, נורמות תרבותיות המדגישות רזון, השפעות עמיתים, תיאורי תקשורת של יופי, דינמיקה משפחתית, היסטוריה של טראומה או התעללות ואירועי חיים מלחיצים יכולים כולם לתרום להתפתחות של התנהגויות אכילה מופרעות. דיאטה ודאגות הקשורות למשקל: דיאטה מתמדת, רכיבה על אופניים במשקל או עיסוק בהתנהגויות קיצוניות של בקרת משקל עלולים לעורר או להחמיר הפרעות אכילה. הדגש החברתי על השגת גודל או צורת גוף מסוימים יכול גם לתדלק דפוסי אכילה מופרעים.
סימנים וסימפטומים
זיהוי הסימנים והתסמינים של הפרעות אכילה חיוני להתערבות וטיפול מוקדם. בעוד שהביטויים הספציפיים משתנים בהתאם לסוג הפרעת האכילה, כמה אינדיקטורים נפוצים כוללים: שינויים משמעותיים במשקל (ירידה או עלייה) אובססיה לאוכל, קלוריות או דיאטה התעסקות בדימוי גוף ובמראה חיצוני הימנעות מאירועים חברתיים הכוללים אוכל הרגלי אכילה סודיים פעילות גופנית מוגזמת שינויים במצב הרוח, עצבנות או חרדה תסמינים פיזיים כמו עייפות, סחרחורת, בעיות במערכת העיכול בעיות שיניים (מהתנהגויות טיהור) בידוד או נסיגה אם אתה מבחין בסימנים אלה בעצמך או במישהו שאכפת לך ממנו, חיוני לבקש תמיכה מאנשי מקצוע בתחום הבריאות, מטפלים או מומחים להפרעות אכילה. לסיכום, אכילה רגשית היא תופעה נפוצה והבנתה היא הצעד הראשון לשליטה בה. יצירת מודעות עצמית, פיתוח אסטרטגיות התמודדות חלופיות, תזונה נכונה והתמדה יכולים לעזור לכם לשבור את המעגל ולהגיע לאיזון רגשי ראוי יותר, ללא התלות במזון. ** תוכן ממומן **
