מחינוך לעבודה, אל תהיו מופתעים!

מחינוך לתעסוקה, ההבדל בין לימודי התאוריה בבתי הספר ובמוסדות הלימוד להשכלה גבוהה, לפרקטיקה המעשית בעבודה ידוע ואינו חדש. כולנו זוכרים את הפרסומת ההומוריסטית של אחת האוניברסיטאות ששמה לנגד עיניה שילוב של ניסיון מעשי, לצד לימוד לימודים תיאורטיים. בפרסומת זו בוגר הלימודים האקדמיים מגיע לישיבת הנהלה ועייני כל המנהלים נשואות אליו ושואלים אותו: "מה עושים?", הבוגר עונה להם: "לפי תאוריה כזאת וכזאת עושים כך וכך" , שואלים אותו שוב: "אז מה עושים?" אומר הבוגר "לא יודע". הומור לחוד ומעשים לחוד, ישנם מספר מחקרים שמדגישים את הפערים בין האקדמיה לפרקטיקה, היתרונות ברכישת השכלה אקדמית ברורים ולרוב מבטיחים שקורות החיים של הבוגר לא ימצאו בתחתית ערימת קורות החיים. השכלה אקדמאית מלמדת גם על יכולת התמדה, חוסן ויכולת חשיבה ביקורתית. יחד עם זאת, במסגרת ההשכלה האקדמית נרכש לרוב ידע תיאורטי וכן מיומנות חשיבה ביקורתית, אך עדיין ישנם הבדלים מובהקים בין התאוריה לפרקטיקה ולהלן יפורטו ארבעה מהם:

1. תאוריה מול פרקטיקה: מושגים ותאוריות חשובים מאד, אך בפועל הפער בינם לבין המציאות העסקית והעבודה המעשית בפועל כפי שמתבצעת יום יום במקום העבודה גדול מאד. צריך לדעת ליישם את הידע באופן שיעלה בקנה אחד עם המצבים היומיומיים תוך כדי שילוב בין היתר כישורים ומיומנויות כמו אג'יליות והסתגלות לשינויים, התנהלות בתנאי אי ודאות וניהול משברים ופתרון בעיות.
2. פיתוח מיומנויות רכות: לצד פיתוח המיומנויות הטכניות חשוב לפתח מיומנויות רכות כמו אינטליגנציה רגשית, אסרטיביות ומיומנויות תקשורת מגוונות, לרבות יכולת לעבוד בצוות, כישורי מנהיגות ועוד.
3. ניהול זמן ותעדוף: עבודות ומבחנים לחוד ומשימות בעבודה לחוד. במיוחד בתקופות שבהן חברות מתייעלות ויש קיצוצים העומסים עולים וצריך לדעת לנהל את הזמן ביעילות לפי סדרי עדיפויות ולשמור על חוסן מנטלי בדרך.
4. ארגון כסביבה חברתית: באקדמיה שמים דגש על השגיות ועמידה ביעדים של קריטריונים מסוימים למעבר בחינה או להגשת עבודה, ובכפוף ללוח זמנים מסוים ,וכן יתכן שקיימת תחרות אקדמית גלויה או סמויה של הבוגרים. במקום העבודה, לא תמיד העובדים המקצועיים ביותר מתקדמים למשרות ניהול.

העבודה מתקיימת במסגרת סביבה חברתית, שצריך לדעת להתנהל במסגרתה עם ובשיתוף פעולה עם האנשים האחרים בחברה, לזהות את מוקדי הכוח במסגרת פוליטיקה ארגונית, ולדעת לעבוד במסגרת היררכיה ארגונית ובמסגרת תרבות ארגונית מסוימת שמאפיינת את הארגון.   לסיכום, בעולם העבודה של היום, שבו חדשנות ויזמות מניעות את גלגלי המשק, הצעירים של דור העתיד הם שיובילו את הדרך. הם יקימו עסקים, חברות, סטארט-אפים שיבשילו ליוניקורנים,  ייצרו משרות ויעצבו את עתידנו. אבל עלינו להכיר בכך שלפעמים הפער בין האקדמיה לפרקטיקה והיעדר מיומנויות חיוניות לעולם העבודה עשויים לעכב את המסע שלהם להצלחה. כותבת מאמר הדעה, עו"ד שרון הר זהב, מפתחת מיזם פלטפורמת לימוד דיגיטלית בתחום התעסוקה והעסקים ללימוד פרקטיקות ניהוליות, פרקטיקות ארגוניות ומיומנויות בעולם העבודה, שמועבר על ידי מנהלים בכירים במשק הישראלי לפיתוח עובדים ומנהלים. מקבוצת אל הנכס לשון זכר כמוה כלשון נקבה