פרשת בהעלותך: שבעים זקנים ושני נביאים

פרשת בהעלותך: שבעים זקנים ושני נביאים הקב"ה ציווה את משה רבנו לאסוף שבעים אנשים חכמים ונבונים מתוך בני ישראל, כדי להקים מוסד של מועצת שבטי ישראל. כל שבט ימסור מתוכו ששה אנשים, כלומר סה"כ ישנם שבעים ושניים נציגים משבטי ישראל. אבל, רק שבעים מתמודדים יזכו להיות חלק מחברי הפרלמנט, ושניים ייאלצו לוותר על תפקידם. הבחירות יתבצעו ע"י הגרלה, כאשר בתוך הקלפי יש שבעים ושניים פתקים, מתוכם שבעים פתקים שכתוב עליהם 'זקן' ושני פתקים ריקים. כל מי שיעלה בידו פתק עם הכיתוב – יזכה להתנבא ויקבל את התפקיד, אך מי שיוציא פתק ריק – לא יזכה לכל אלה. בסופו של דבר נבחרו שבעים הזקנים, כאשר כולם זכו להגיע לדרגת נבואה גבוהה מאוד. אך אחרי שכולם כבר התנבאו ויצאו מן האוהל, נותרו שני אנשים שהמשיכו להתנבא: "וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה שֵׁם הָאֶחָד אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מֵידָד וַתָּנַח עֲלֵהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים וְלֹא יָצְאוּ הָאֹהֱלָה וַיִּתְנַבְּאוּ בַּמַּחֲנֶה" (במדבר י"א כ"ו). מסתבר כי אלדד ומידד אכן נכללו בין שבעים הזקנים, אך הם החליטו לפרוש ולוותר מראש על תפקידם כדי לא לבייש את שני המתמודדים שהוציאו פתק לבן בבחירות. לפי בעלי התוספות, אלדד ומידד היו אחיו של משה רבנו מצד אביו שנשא אישה נוספת. בתרגום יונתן בן עוזיאל מובא כי שניהם היו אחיו של משה מצד אימו שהתגרשה ונישאה לאדם אחר. דעה אחרת טוענת כי אלדד היה שייך לשבט בנימין, ומידד היה משבט אפרים. כל אותם פירושים מנסים להדגיש את מידת הענווה והצניעות של אלדד ומידד. שני הפירושים הראשונים מייחסים את אלדד ומידד בקשר דם למשה רבנו, עליו נאמר: "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (במדבר י"ב ג'). כמו כן, הפירוש השלישי מציג את הקשר בין אלדד ומידד לבין השבטים שיצאו מרחל אמנו, היות וגם רחל החליטה לוותר על דברים רבים כדי לא לבייש את לאה אחותה. כך מובא בחז"ל לגבי הנבואה של אלדד ומידד: "ומה היו אומרים? משה מת ויהושע מכניס את ישראל לארץ" (מדרש ספרי בהעלותך צ"ה). כלומר בזכות מידת הענווה והוותרנות, שניהם זכו לחזות את כניסת בני ישראל לארץ הקודש. כותב הפרשה: אביתר חנימוב בוגר הישיבה התיכונית לאומניות ולמדעים בר אילן ת''א. תלמיד ישיבת ההסדר קרני שומרון.