חולון: תערוכת "דרך הבד" של האמנית רות אדלר
מראשית דרכה כיוצרת רות אדלר פועלת על התפר שבין אמנות ועיצוב. בתערוכה הנוכחית, שבה מוצגות עבודות הטקסטיל שלה מחמש השנים האחרונות, היא מפגישה את חומר הגלם האהוב עליה – בדים – עם תפיסה ציורית מופשטת בתוספת טכניקות שונות מתחומי הציור וההדפסה. הבדים במגוון טיפוסים: מודפס או חלק, מבריק או מט, בצבע זוהר או בהיר – משמשים ככתמי צבע באמצעותם ועליהם היא יוצרת את ציוריה. רות אדלר הגיעה לעיצוב טקסטיל עם חופש של ציירת וחזרה לציור עם כלים של מעצבת.
- בתי לוין
- כ"א חשון התשפ"ג
התערוכה "דרך הבד" של האמנית רות אדלר, אותה אוצרת ד"ר דליה מנור, תוצג בגלריה ויטרינה ע"ש ג'וליה מזרחי, HIT המכון הטכנולוגי חולון, מה -16 בנובמבר 2022. מראשית דרכה כיוצרת רות אדלר פועלת על התפר שבין אמנות ועיצוב. בתערוכה הנוכחית, שבה מוצגות עבודות הטקסטיל שלה מחמש השנים האחרונות, היא מפגישה את חומר הגלם האהוב עליה – בדים – עם תפיסה ציורית מופשטת בתוספת טכניקות שונות מתחומי הציור וההדפסה. הבדים במגוון טיפוסים: מודפס או חלק, מבריק או מט, בצבע זוהר או בהיר – משמשים ככתמי צבע באמצעותם ועליהם היא יוצרת את ציוריה. רות אדלר הגיעה לעיצוב טקסטיל עם חופש של ציירת וחזרה לציור עם כלים של מעצבת. נקודת המוצא בציור המסורתי הוא הבד הלבן הריק שמכוסה בתהליך הציור. אדלר אינה מתחילה מן הריק: להיפך, הבד המשמש מצע הוא בעל נוכחות ו"סיפור" משלו, בטקסטורה, בצבע, בדגם המודפס עליו ובייעוד שלו, ממגבת מטבח ועד שמלות ערב. אדלר מוסיפה כתמי צבע באמצעות מגב או בהתזה על שבלונה שיצרה מחפץ מקומי שמצאה או בקולאז' משאריות בדים שהיא גוזרת ותופרת. כל אלה מחדדים את מעמדו של הציור בראש ובראשונה כחומר, כאובייקט. תליית הבדים ללא מסגרת, רפויים, מדגישה את הרכות הגופנית של העבודות. בניגוד למסורת של עיצוב טקסטיל עם דגמים חוזרים, הרמוניה והגיון פנימי, עבודותיה של אדלר מורדות בסדר וב"טעם הטוב". יש בהן משהו לא מהוקצע, גולמי ופרום; צירופים מסתוריים וחיבורים לא צפויים של צבעים וחלקי דגמים המעוררים תמיהה ואפילו אי-נוחות שתובעים התבוננות חודרת. אדלר, ילידת קנדה, מחלקת את זמנה בין תל אביב לטורונטו ובשנים האחרונות שוהה מספר חודשים בשנה בהוואי. בכל ארץ היא יוצרת מתוך מבחר הבדים המקומיים שהיא מוצאת כשהיא מתחקה אחר האסתטיקה האופיינית ורוח המקום והזמן. הבדים מהם עשויות העבודות מישראל שהן עיקר התערוכה, אמנם אינם מיוצרים בארץ אלא מיובאים בהתאם לטעם המקומי, מאופיינים בגוונים בהירים של ארץ שטופת שמש. בעבודה מקנדה הבדים אטומים והצבעים רוויים. הטריפטיכון הססגוני מהוואי מבדים פרחוניים משקף את עושר הטבע והשפע של הצמחייה באסתטיקה המקומית. "אני מתעניינת בחומריות של הציור ומחפשת חוויה ויזואלית בלתי צפויה, כזו שמחזיקה גם במתח וגם בהרמוניה והיא מוזרה ועם זאת מוכרת", אומרת רות אדלר, " הציורים/קולאז'ים שלי נוצרים בתהליך של ניסוי ואימפרוביזציה. החומרים שלי הם דיו על בסיס מים, צבע אקרילי, מרקרים, ספריי צבע ושאריות טקסטיל. אני מציירת, חותכת ותופרת כדי להרכיב את הציורים/קולאז'ים שלי. מבנים כמו אנטומיה ואדריכלות, יחד עם האסתטיקה של אופנה וטקסטיל מוצאים את דרכם לעבודה שלי. החומרים שבהם אני משתמשת הופכים לנושא העבודה שלי". הפרויקט הידוע ביותר של אדלר הוא המותג "ליפטי" אמנות ללבישה (2000-1985) שהקימה (עם אבי דיין) ועיצבה בתל אביב. ציורים של מקומות ונופים ברחבי הארץ בצבעים עזים וברוח אופטימית הודפסו על חולצות טי לבנות והיו ללהיט מצליח. תערוכה שהוקדשה ל"ליפטי" הוצגה ב־2014 בגלריה בשנקר. בתחילת שנות האלפיים אדלר התחילה ליצור הדפסים מופשטים צבעוניים באמצעות מחשב שזכו להצלחה רבה בגלריות בניו יורק ובקנדה. הרצון לחזור לציור ולעבודת היד הביא אותה ללימודי תואר שני באמנות בארה"ב ומכאן להבנה שהבדים הם החומר שלה; אליו היא מביאה ידע, ניסיון ואהבה – במשך שנים היא אוספת בדים מכל העולם. כך החל פרק זה של יצירתה בטקסטיל שהוצג עד היום רק בקנדה ומוצג עתה לראשונה בישראל. 
צילום: Michael Cullen.רות אדלר בשם צבע ורוד 2021 התזת צבע צבע אקריליק בדים וחוט על כותנה- קרדיט צילום:Michael Cullen
צילום: Michael Cullen.רות אדלר בשם צבע ורוד 2021 התזת צבע צבע אקריליק בדים וחוט על כותנה- קרדיט