פרשת נח- שכר ועונש

מאז חטא האדם הראשון, האנושות החלה להתדרדר מבחינה מוסרית ורוחנית, כאשר כל דור היה מרשיע יותר מהדור לפניו. בשלב מסוים, אפילו בעלי החיים צפו בבני האדם כיצד הם מתנהגים באכזריות רבה ולמדו מהם את דרכיהם. לכן התורה מדגישה: "כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ" (בראשית ו' י"ב). וכך מפרש ומתאר הרמב"ן: "והייתה כל הבהמה טורפת וכל עוף דורס" (רמב"ן בראשית שם). בסופו של דבר הקב"ה מחליט למחות את האדם ואת הבריאה, ע"י מבול שיביא לחורבן והשמדה מוחלטת של העולם כאשר רק בני האדם ובע"ח שלא הרשיעו- יזכו להינצל מן המבול ולחיות בעולם החדש. מתוך כך עולה שאלה: אם התפקיד של המבול הוא כדי שתהיה המשכיות למין האנושי ולבעלי חיים בהם האדם משתמש לצרכים שונים- מדוע נציל גם את סוגי בע"ח המזיקים לאדם? לכאורה הם מיותרים ואפשר לוותר עליהם? אלא, חז"ל מלמדים אותנו יסוד עצום בהשגחת ה' בעולם: "אמר רבי יוחנן אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה" (בבא קמא ל"ח ע"ב). אפילו אם בעל החיים חסר התועלת ביותר לא הרשיע- בעבור זה הוא יוכל להיכנס לתיבה ולהינצל מן המבול, משום שהקב"ה לא מוותר על השכר והתגמול של אף יצור בעולם. במקביל למתן השכר, יש גם את החטא ועונשו. אדם שחטא או עבר על עבירה כלפי בוראו, צריך לזכור שהוא עלול לקבל עונש על כך. אבל, אסור לשכוח: תמיד יש דרך לתקן את חטאי העבר ע"י חזרה בתשובה שלמה. לכן הקב"ה אומר: "חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה"(יחזקאל ל"ג י"א). הבורא מעדיף להיטיב לאדם ע"י כך שהאדם יעשה תשובה אם חטא, לכן הקב"ה רוצה שאנשי דור המבול יחזרו בתשובה במקום להשמיד אותם. לדעתי, הדבר המרתק ביותר בכל סיפור המבול, הוא עצם העובדה שבזמן שהקב"ה משמיד ומחריב את העולם- במקביל הוא שומר על נח ומשפחתו ועל כל בע"ח בתיבה. יש כאן שמירה על איזון מושלם בין השכר והעונש בזמן המבול. מדהים לראות כיצד ההשגחה האלוקית שמצד אחד מוחקת את הרע מן העולם, מצד שני היא גם משמרת את הטוב ונותנת לו שכר על מעשיו.   כותב הפרשה: אביתר חנימוב בוגר הישיבה התיכונית לאומניות ולמדעים בר אילן ת''א. תלמיד ישיבת ההסדר קרני שומרון.