בחירות 1.11.22 על מה הם באמת?
רובנו שואלים את עצמנו - האם אני במחנה ביבי או במחנה רק לא ביבי...? אין ספק, ביבי מעורר אמוציות חזקות בעד ונגד. סביר להניח שרובנו נבחר צד ונצביע לפי השיקול האישי בנושא הזה. אבל האם זה באמת הדבר שעליו אנחנו הולכים לבחירות האלה?
- כ"ד תשרי התשפ"ג
כן ביבי או לא ביבי.... האם זה הדבר שעליו אנו הולכים לבחירות בתחילת החודש הבא?
האם אנחנו לא מפספסים את הדבר האמיתי שעליו אנחנו הולכים להצביע?
עניין שהוא הרבה יותר גדול ומשמעותי מ- כן ביבי לא ביבי...
למשל, בחירתנו בין שמירה או שינוי קווי היסוד וחוקי היסוד של מדינת ישראל:
והכוונה היא בעיקר לשתי נקודות מרכזיות בחיינו ובעתידנו במדינה-
א. בחירה בין מדינה דמוקרטית מול מדינה יהודית:
איך נגדיר את ישראל?
האם ישראל היא לפני הכול בית לעם היהודי? או לפני הכול דמוקרטיה? מה גובר על מה?
כי לצערנו, אין 100% גם וגם ....
אין המחשה טובה יותר מאשר "חוק הלאום" השנוי במחלוקת כדי להראות שהציבור חלוק סביב השאלה הזאת.
(החוק עבר ברוב דחוק. 55 חברי כנסת התנגדו לו, בהם יאיר לפיד.
תמכו 62 , בהם בנימין נתניהו).
החוק מדגיש שישראל מדינה יהודית, זו מטרתו העיקרית.
בדקו את עצמכם- מה העמדה שלכם בקשר לחוק? (חוק הלאום קצר וכדאי לקרוא אותו)
האם אתם מצדדים בכך שישראל היא מעל הכול מדינת הלאום של העם היהודי (כך על פי "חוק הלאום" ו "מגילת העצמאות") או
האם מבחינתכם ישראל צריכה מעל הכול להיות מדינה דמוקרטית (משמע "מדינת כל אזרחיה"- כמו ארה"ב ,בריטניה, צרפת… ויתר המדינות הדמוקרטיות בעולם המערבי).
מה גובר על מה? כי כאמור, אין אפשרות לקיים ב 100% את שניהם….
משום שכאשר ישראל היא בראש ובראשונה מוגדרת על פי מגילת העצמאות וחוק הלאום הבית הלאומי של העם היהודי יש בכך ניגוד מסוים לדמוקרטיה.
למשל, בחוק השבות/זכויות עלייה ליהודים וכו…. - אמנם לא בזכויות שוויון הפרט/האזרח. אבל כן בהגדרת זכויותיהן של קבוצות אוכלוסייה.
מצד שני, אם מהותה של ישראל בראש ובראשונה להיות מדינה דמוקרטית בדומה ליתר מדינות המערב, כפי שרבים רוצים.
אזי המשמעות היא מדינת כל אזרחיה - מדינה חילונית, ללא הבדלי דת גזע ומין, ללא עדיפות כזו או אחרת לקבוצת אוכלוסין אחת על פני אחרת.
כדאי לכל אחד שיקרא את מגילת העצמאות ואת חוק הלאום וישאל את עצמו- האם המפלגה שאני מתכוון/ת להצביע אליה והעומד/ת בראשה, תואמים את העדפותי בין היותה של ישראל קודם כל יהודית או קודם כל דמוקרטית? ויצביע בהתאם.
ב. כנסת מול בג"צ:
לא פעם יש מאבק בין הכנסת (הרשות המחוקקת) לבין שופטי בג"צ- מי מאשר חוקים?...האם ראוי או לא ראוי שבג"צ יפסול חוקים שעוברים בכנסת?
וכאן נשאלת שאלה חשובה האם צריך לשנות או לשמר את המצב הקיים? שאלות חשובות שכל אחד ראוי שיבחן את השקפת עולמו, ויצביע למפלגה בהתאם-
השאלה המרכזית:
כן או לא לפסיקת התגברות?
הרי דמותה של המדינה נקבעת ומעוצבת באמצעות חוקים.
החקיקה מתבצעת בכנסת ע"י נבחרי הציבור, כלומר חברי הכנסת.
אבל, ויש כאן אבל גדול - בינם לבין אישור החוקים נמצא בג"צ.
וחוק שלא עובר את מבחן בג"צ- נפסל!
בג"צ בוחן כל חוק על פי השקפת עולמם של שופטיו.
שופטי בג"צ פסקו לא פעם ולא פעמיים על פסילת חוקים-
כאשר מחוקק חוק כלשהו אשר מתנגש עם "ערכי הדמוקרטיה", עקרונות הדמוקרטיה גוברים.
במרבית המקרים פוסקי בג"צ מעדיפים לשמור על עקרונות הדמוקרטיה גם על חשבון שמירה על סוגיות בטחון או סוגיית חיזוק ישראל כבית לאומי יהודי.
מי לדעתכם ראוי שיחוקקו ויאשרו חוקים? האם נבחרי הציבור היושבים בכנסת או שופטי בג"צ?
לסיכום, עם כל הכבוד להעדפה בסוגיית - כן ביבי, לא ביבי -
אי אפשר לנתק בין הבחירה האישית של כל אחד ואחת מאיתנו בעניין שמירה או שינוי חוק הלאום,
שמירה או שינוי מערכת האיזונים בגצ-כנסת, לבין בחירה אישית תואמת בקלפי במפלגה שמייצגת ערכים זהים להשקפתנו בסוגיות אלה.