טעימה צפונית מהגולן בקלארו
במסעדת "קלארו" שבמתחם שרונה בתל אביב, החליטו לשת"פ עם חקלאים, יקבים ומזקקות מרמת הגולן במנות יוצאות דופן
- כ"ז סיון התשפ"ב
אחד האזורים הכי יפים בארץ וגם הטעימים ביותר לדעתי הוא אזור רמת הגולן, גם הקרניבור חושב באופן זהה, הבעיה היא ששנינו לא אוהבים במיוחד לנסוע ללוקיישן שמצריך יותר משעת נסיעה. זאת הסיבה שהפעם האחרונה שביקרנו בחבל הארץ הצפוני שלנו, הייתה לפני שבע שנים. למרבה השמחה בימים אלה החל במסעדת "קלארו" במתחם שרונה, שיתוף פעולה מסקרן עם מנות חדשות בתפריט על טהרת האזור הצפוני של הרמה. בבניית התפריט החדש חברו השף רן שמואלי והשף בפועל טל פייגנבאום ליצרנים קטנים, מחלבות, חקלאים, מגדלי בקר, מיזמי פודטק, יקבים ומזקקות ורקמו יחדיו תפריט המרכיב את הפסיפס של רמת הגולן בעונת הקיץ. לפרוייקט כזה לא יכלנו להישאר אדישים, ולכן הגענו למסעדה באמצע השבוע. לפני הכניסה למסעדה היפה (ששוכנת במבנה אבן משוחזר), חייבים להגיד מילה על מתחם שרונה שהיה מלא באנשים, מוזיקה וויב עליז. קורונה? כבר שכחנו מזמן. תנו עכשיו ליהנות. מי צריך מדיח? זאת לא הפעם הראשונה שלנו במסעדה, וכמו בפעמים הקודמות, גם הפעם היא הייתה מלאה עד אפס מקום. מי שהגיע מבלי ששריין הזמנה, נשאר בחוץ. פתחנו עם שני קוקטיילים שגם הם פרי הפרוייקט. אני בחרתי במוחיטו דובדבן (52 ₪) והקרניבור לקח את קלארה: ויסקי גולני וינו, קודיאל משמשים חרוכים תוצרת בית, שרטז ירוק, בראנקה מנטה, לימון, נענע (56 ₪), שניהם היו מעולים, מרעננים ומתקתקים במידה הנכונה. לראשונות בחרנו בפחמימה ההכרחית והמוכרת- הפרנה מלווה במטבחה, לבנה סחוג וזיתים ענקיים (28 ₪), במיוחד לקרניבור הגיעה קובניה עם פיתה דרוזית מטוגנת ומשוחה בזעתר-בשר שייטל קצוץ עם בורגול עשבים, דבש ענבים עם איולי סחוג בצד (84 ₪), ואני בחרתי בדג נא עם מנגו בשל עם שורש וואסבי ישראלי (72 ₪). שתי המנות קלעו בדיוק לנפש הקולינרית שלנו. מי שחושש מבשר נע – שירחק מהקובניה, אבל הקרניבור שדווקא אוהב, התענג על הטעמים העזים של השייטל הקצוץ. הוא פחות התחבר לפיתה הדרוזית שנראה שקפצה ראש לתוך השמן, שחתה, ויצאה מבלי שהתנגבה. המנה שלי הייתה בדיוק מה שאני אוהבת- חגיגה קייצית- קלה, טעימה עם נתחי דג בשרניים (לא קצוצים עד מוות) וסלט מנגו מתקתק וחמוץ גם יחד. הפרנה התאימה בדיוק למנות האלה- בעיקר לניגוב של הרטבים. את הצלחות לא היה צריך להעביר במדיח. מעודדים מההצלחה המשכנו מהראשונות: אספרגוס מרמת הגולן, גבינה קובנית בזעתר, סלסה תפוחי עץ (78 ₪), ארטישוק ירושלמי צלוי, קרם סקורדליה, פטה כבשים, בצל צרוב, צ'יפס ארטישוק (68 ₪). מנת האספרגוס הייתה טעימה מאוד, הגבינה העשירה החמיאה מאוד לרעננות של האספרגוסים, אבל התמחור לטעמי היה גבוה מדי. הארטישוק הירושלמי היה מושלם עם צ'נקים גדולים של ארטישוקים בלווי קרם של שום ושקדים ופטה כבשים נימוח. גם פה חתיכות הפרנה עבדו שעות נוספות בניגוב הצלחות. מהעיקריות בחרנו: שישברק לבנה, רוטב טלה ובצל מקורמל, קריספי טלה ובצל מטוגן (94 ₪), הכיסונים העדינים והענקיים מולאו בלבנה חמצמצה והונחו על רוטב בשרי עשיר. הקרניבור שלא מת על מנות חמצמצות פחות אהב. אני אהבתי מאוד. במיוחד את שילוב הטעמים. מאחר ועוד נשאר לנו מעט מקום, בחרנו בגזרת הקינוחים: עוגת דובדבנים דחוסה חמימה עם דובדבנים אפויים (48 ₪) ופנקוטה פירות מהרמה- קדאיף פריך, קולי מנגו, פירות קיץ (54 ₪), ששתיהן היו מנות קינוח מותאמות אקלים- לא מתוקות מדי, לא כבדות, עשירות בפירות ובמרקמים (במיוחד הקרנצ' של הקדאיף). את שתיהן שווה לאמץ לתפריט הקבוע, עד בוא החורף. חודש רמת הגולן בקלארו: 20.6-20.7 פרטים באתר המסעדה 
צילום: קינוח דובדבנים קינוח דובדבנים. צילום: אנטולי מיכאלו
צילום: קינוח דובדבנים