נורא בצורה מושלמת
יחד עם עוד 2000 סגולים, גם רועי אסף חזר די המום ממה שקרה על הפרקט ביד אליהו
צילום: הלב הסגול
לא היה דבר אחד רע שלא קרה בערב הזוועתי אתמול ביד אליהו. כל מה שפחדנו שלא יעבוד לנו באמת לא עבד, כל מה שפחדנו שיעבוד להרצליה, עבד ובצורה משודרגת. בתחילת העונה התבאסתי ששינו את שיטת הגביע ואין יותר משחקים של קבוצות מהלאומית נגד קבוצות מליגת העל. הצטערתי יותר בשביל הקבוצות מהלאומית שבשבילן זה יום חג לשחק באופן חד פעמי נגד קבוצות מהליגה הראשונה, אבל מסתבר שגם בין שתי נציגות מליגת העל אפשר לייצר משחק חד צדדי בצורה מביכה כבר מהדקה השלישית. אני זוכר כילד ביסודי שהייתי משחק אחר הצהריים עם החברים בבית הספר שפרינצק בנאות רחל, מידי פעם היו מגיעים תלמידי תיכון משועממים ובשביל שלא יעיפו אותנו מהמגרש, היינו מציעים להם לשחק מולנו. כמובן שהפרשי הגובה והגיל עשו את שלהם וככה בדיוק זה הרגיש אתמול כשהחבורה בצהוב (למה לא סגול???) ניסתה לדגדג את המכונה של אורן אהרוני, כמו ילדים קטנים שלא יכולים לעשות נקודות. כל השבוע פימפמו לנו באתרי הספורט את גמר 1995 והאוהדים דיברו ביניהם על ההזדמנות והחובה למחוק את החרפה מלפני 27 שנים. אז הנה עוד משהו תקדימי שעשינו, הצלחנו למחוק חרפה גדולה בחרפה ענקית. ייקח לנו עוד זמן להתאושש מהערב מעורר הבחילה שעברנו ביד אליהו, אבל צריך לזכור: אנחנו אוהדי הפועל חולון. כמות האכזבות שספגנו, חישלה אותנו כנראה יותר מכל קהל אחר במדינה ויש עדיין על מה להילחם בעונה הזאת. נוריד את הראש לכמה ימים, ניתן לנפש ולעצבים להירגע ונחזור לעניינים עם הרבה לקחים מעוד חצי גמר שנגמר עצוב.
באתר זה עשוי להופיע תוכן, לרבות תמונות, סרטונים ומידע, שמקורו ברשתות החברתיות ובמקורות פומביים,
בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח–2007.
אם אתם בעלי זכויות בתוכן שפורסם, או מייצגים אותם, אנא פנו אלינו באמצעות כתובת המייל [Manager@gal-gefen.co.il]
כל פנייה תיבדק בהקדם, ובמידת הצורך יינתן קרדיט מתאים או שהתוכן יוסר, בהתאם לנסיבות.
תגובות