תביעה ייצוגית על כ-3.7 מיליון ₪ נגד חברה קדישא ראשון לציון

בימים אלה הוגשה תביעה ייצוגית על סך 3.76 מיליון שקלים נגד חברת קדישא ראשון לציון בטענה כי החברה גובה כ-700 ₪ לפחות מקרובי נפטרים, לטענתה עבור התקנת יסוד למצבה. יסוד זה הוא רשת של קורות בטון, יצוקות בתוך הקרקע המהוות את גבולות הקברים, עליהן יבוצעו המצבות לאחר הטמנת הנפטרים. על פי החוק ועל פי ההסכמים עם הביטוח הלאומי מדובר בתשלום אותו נאסר עליה לגבות מהמשפחה. כך עולה מהתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד נריה הרואה, חבר בוועדת תובענות ייצוגיות בלשכת עורכי הדין. בתביעה מצוין כי חברה קדישא מהווה מונופול כי היא הגורם היחיד המבצע קבורה יהודית בראשון לציון ולתושבי ראשון לציון המבקשים קבורה יהודית מסורתית אין כל אלטרנטיבה אחרת. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי לוד, בשמה של ל', שקברה את אביה בשנה שעברה. ביום הפטירה היא ניגשה למשרדי חברה קדישא ראשון לציון וביקשה לתאם מועד לקבורה ולטענתה היא התבקשה לשלם 800 ₪ עבור יסודות וחפירה, לידי קבלן המצבות. בהתאם לבקשתו של קבלן המצבות, היא רשמה שיק לפקודת "חברה קדישא" על סך 800 ₪. האשה סיפרה כי "עמדתי בפני מצב בלתי אפשרי. קושי רגשי ונפשי הכרוך בקבורת אבי, אשר אינו מאפשר הבחנה אמיתית בין התקין ללא תקין. לא הבנתי מדוע התשלום לחברה קדישא  עובר אליה דרך קבלן המצבות, אך בשל המצב בו הייתי נתונה, לא באמת יכולתי לפקפק בכך ופשוט ביצעתי את ההזמנה, בלית ברירה". בא כוחה עו"ד נריה הרואה טוען בתביעה כי מדובר בהטעיה צרכנית בכך שחברת קדישא ראשון לציון גבתה תשלומים כתנאי לקבורה, תוך ניצול מצוקתם של אבלים בשעתם הקשה ביותר. בתביעה נטען כי על פי תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), כל גוף המורשה לפי חוק שירותי הדת היהודיים לעסוק בקבורת נפטרים, לא יגבה ולא ידרוש בקשר לקבורה, במישרין או בעקיפין, כל תשלום, לרבות אגרות שירותים לפי חוק שירותי הדת. בעניין זה יצוין כי הן תשלום לקבלן המצבות עבור "יציקת בטון" והן תשלום ישירות לחברה לענייני קבורה וכל צורה אחרת של גבייה בגין "יציקת בטון" – אסורים לפי דין. מחובתה של החברה לענייני קבורה לבצע בעצמה בהתאם לתקנים ולמפרטים. לחברת קדישא ישנם הסכמים עם הביטוח לאומי המבוססים על חוק שירותי הדת היהודיים וחוק הביטוח הלאומי ובהם נקבע  כי התשלומים מהמוסד לביטוח לאומי מועברים לחברות לענייני קבורה, בתנאי שהחברות לא תגבנה בגין הקבורה כל תשלום שלא הותר במפורש, במישרין או בעקיפין. חשוב לציין כי לחברה קדישא מותר על פי חוק לגבות תשלום עבור קבורת נפטר שלא התגורר בעיר, התגורר באורח קבע בחו"ל, מבקש טקס קבורה או תכריכים מיוחדים למשל, אך גם במקרים אלו אסור  לה לגבות עבור יסודות הקבר. בתביעה ישנה התייחסות לדו"ח מבקר המדינה שפורסם השנה בו נכתב בין היתר כי "משרד מבקר המדינה מעיר לביטוח הלאומי כי אסור לגופי הקבורה לגבות במישרין או בעקיפין תשלום עבור יסודות מצבה בחלקות פטורות, יהיה אשר יהיה הגורם שממנו ייגבה התשלום, שכן גבייה מקבלני המצבות עשויה לגרום, בסופו של דבר, לגלגול ההוצאה על המשפחות. על ביטוח לאומי לבחון את עמדתו בכל הנוגע לכספים שגובים גופי הקבורה בעד יסוד מצבה ולשקול אם גופים אלה עומדים בתנאי ההסכם בעניין זה". בתביעה נטען כי על פי דיווחי החברה עצמה, במהלך שבע השנים האחרונות חברה קדישא ראשון לציון קברה כ-12,000 נפטרים ושלשלה לכיסה כ-3.7 מיליון ₪ מאגרת קבורה לא חוקית. בתביעה מתבקש בית המשפט להגדיר כך את חברי הקבוצה הייצוגית: "כל מי ששילם בשבע השנים האחרונות שקדמו למועד הגשת התביעה, לחברות קדישא או לנציג מטעמן תשלומים שלא הותרו במפורש בתקנות הביטוח הלאומי הנוגעות לדמי קבורה". מנהל חברה קדישא ראשל"צ, ניסים אלקסלסי, מסר בתגובה ל"גל גפן": "חברות הקדישא פועלות על פי החוק לטובת הציבור וכבודם של הנפטרים ובני משפחותיהם. מדובר בתביעה מופרכת ללא בסיס, שהוגשה על ידי רודפי בצע ופרסום שמעוניינים להעשיר את כיסם הפרטי על חשבון הקופה הציבורית. חברה קדישא תגיש את תגובתה ותטען את טענותיה בבית המשפט. יחד עם זאת, בתמצית, יובהר, כי המוסד לביטוח לאומי אינו מממן את עלויות היסודות למצבות, והן אינן כלולות בדמי הקבורה. המוסד לביטוח לאומי אף מפרסם מפורשות באתר המרשתת שלו כי: 'הביטוח הלאומי אינו משלם את ההוצאות לבניית היסוד למצבה ולבניית המצבה, והן יחולו על המשפחה' ".