24 שעות ביממה, שלוש משמרות, שבעה ימים בשבוע

מגזר הדין עולה כי הנאשם הורשע בשורה ארוכה של עבירות הכוללת בין היתר הכשלת שוטר והדחה בחקירה, רובן ככולן נוגעות למקומות ההימורים הבלתי חוקיים שהפעיל בפרק זמן של כשש שנים. על פי כתב האישום מקומות ההימורים פעלו 24 שעות ביממה, בשלוש משמרות, שבעה ימים בשבוע. אנשי הקש או הדילרים העבירו לידי הנאשם את פדיון המשחקים האסורים במקומות בהם הועסקו. במספר הזדמנויות פשטה המשטרה על מקומות ההימורים עיכבה לחקירה את הנוכחים במקום ותפסה את מכונות ההימורים. בסמוך לאחר הפשיטות היו הנאשם ושני אחרים המעורבים בפרשה פותחים מחדש את מקומות ההימורים, הורו לעובדיהם להוביל אל מקומות אלה מכונות הימורים חדשות, לעיתים במקומות סמוכים לאלה עליהם פשטה המשטרה. עוד צוין כי בפדיון המשחקים האסורים ביצעו הנאשמים פעולות הלבנת הון והשמיטו את הכנסותיהם מרשויות המס.   "עבירות מתוכננות" ב"כ המאשימה טען כי יש לחלק את כתב האישום למספר חלקים. הראשון - עבירות ההימורים הכוללות בנוסף את התשתית, את אנשי הקש ואת הדילרים, עבירות שבביצוען גרפו הנאשם ואחרים מיליוני שקלים לכיסם. השני – עבירות הלבנת ההון והשלישי – עבירות המס. התביעה ציינה בין היתר: "מדובר בעבירות מתוכננות, שגרמו לנזק משמעותי גם למהמרים וגם למדינת ישראל, עבירות המקימות צורך להרתעת הרבים". סניגורו של הנאשם טען כי מדובר "בתיק חריג, במקרה חריג, בנאשם חריג, שמצדיק בסופו של דבר  להסתפק בעונש של עבודות שירות". הוא ציין כי: "כתב האישום כלל 366 עדי תביעה. אלמלא ההסדר והודאת הנאשם, התיק יכול היה להימשך עוד שנים ארוכות. הודאת הנאשם, הגם שהגיעה לא מיד עם הקראת כתב האישום אלא לאחר שלוש ישיבות שבהן נשמעו עדים, חסכה בסופו של דבר הוצאות רבות לבית משפט, למדינה בניהול המשפט, חסכה את העדת העדים, חסכה מזמנו של בית המשפט, ולכן ההודיה והחיסכון צריכים לקבל משקל ממשי". במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים סוכם כי הנאשם ישלם מיליון שקלים לקרן החילוט של המדינה, ובנוסף ישלם קנס של 350,000 ₪. המאשימה טענה לעונש מאסר של שנה וחצי.   "תעשייה המלבה פעילות עבריינית נגזרת" השופטת מיכל ברנט ציטטה בגזר הדין: "עבירת ההימורים היא עבירה עתיקת-יומין  שקשה מאוד להילחם בה, משום העובדה שהיא מתבצעת בין שני צדדים הנכונים לשתף פעולה כדי לבצע את העבירה - כל אחד מנקודת מבטו - כאשר יחסי הכוחות בין הצדדים אינם שוויוניים בעליל, ועל אף תובנה ברורה זו, הרי אותם מהמרים ממשיכים לבזבז את כספם. פעמים רבות מדובר בשכר עבודה ובכספים שנועדו לפרנסת המשפחה ומותירים את המהמרים חסרי כל. ניסיון החיים גם לימדנו לא אחת שאותם מהמרים מתפתים לבצע עבירות פליליות, לרוב גניבת רכוש, על מנת להשיב לעצמם את סכומי הכסף שהפסידו בהימורים, במובן זה שמדובר בתעשייה המלבה פעילות עבריינית נגזרת, הגורמת לנזקים עצומים למשק, וזאת מלבד אותם נזקים שנגרמים למהמרים עצמם, לבני משפחתם, ולאיכות החיים של אותן משפחות". השופטת ציינה כי התחשבה במידת הפגיעה בערכים המוגנים, לעובדה שהמעשים מתוחכמים ובוצעו בצוותא לאחר תכנון מוקדם, לכך שהם בוצעו לאורך תקופה ארוכה, היו כרוכים בהפעלת גורמים נוספים, והמשיכו אף לאחר ניסיונות של גורמי האכיפה לעצרם, להיקף הכספי המשמעותי שהופק במהלך התקופה – המצביע אף הוא על גובה הנזק לחברה, לציבור המהמרים, ולחיסרון שנגרם לקופת המדינה. סוף דבר השופטת קיבלה את הסדר הטיעון וגזרה על הנאשם 15 חודשי מאסר בפועל וקנס של 350,000 ₪, שישולם בנוסף כאמור למיליון השקלים שחולטו מכספי הנאשם במסגרת ההליך. בנוסף נגזר על הנאשם עונש של שנת מאסר על תנאי שיופעל במידה ויעבור אחת מהעבירות בהן הורשע בתוך שלוש שנים ממועד שחרורו.