מי ליאור
אף עין לא נותרה יבשה באירוע המרגש שנערך השבוע בעירייה. משלחת מספרד בראשות ראש עיריית ליידה, ג'ואן רנייה, הגיעה במיוחד לישראל כדי להעניק לרחל גוורץ בת ה-94 את המכתב ששלחה לה אחותה, פאני, לפני 74 שנים ולא הגיע ליעדו. הסיפור מתחיל ב-1939, פרוץ מלחמת העולם השנייה. הוריהן של רחל ופאני גוורץ, אחיות תאומות בנות 15, ביקשו להציל אותן מידי הנאצים. לרחל השיגו ויזה לפלסטינה והיא עלתה לארץ, ואילו פאני שרדה עד 1944, אז ברחה לספרד עם קבוצה של יהודים. המסע לספרד היה קשה מנשוא, לקבוצה היה אוכל לשלושה ימים עבור המסע שהתארך עד עשרה ימים. ברעב קשה צעדה הקבוצה דרך הרי הפרינאים, המסלול ההררי הקשה והמושלג גבה את חייו של אחד מחברי הקבוצה. כשהגיעו לעיירה סורט, הם נעצרו על ידי המשטרה הספרדית על כך שחצו את הגבול ללא רישיונות ושוכנו במוטל מרטין קאסל בעיירה סורט. שם, במלון, החליטה פאני לשלוח מכתב לאחותה בארץ ישראל. המכתב אכן יצא לכיוון פלסטינה, עבר דרך פורטוגל ומצרים ואפילו קיבל את החותמת של הצנזורה הבריטית, אלא שמסיבה שלא ברורה עד היום, נרשם שהנמען לא נמצא. בשל כך, המכתב חזר חזרה לספרד, אלא שפאני כבר עזבה את המוטל בעירייה סורט. הבעלים של המוטל, קיבל את המכתב והחליט לשמור אותו עד שיאתר את פאני. לאחר מספר חודשים, עלתה גם פאני לישראל והתאחדה עם אחותה בתל אביב. השנים עברו, לרחל נולדו שני ילדים, ארבעה נכדים וחמישה נינים. לפאני נולדו שני ילדים ותשעה נכדים. ב-2008 נפטרה פאני. במשך כל השנים האלו, שמרה משפחת מונטסראט, בעלת המוטל בספרד, על המכתב. המוטל נסגר לפני כארבעים שנה ולפני שנה, במסגרת שיפוצים בבניין, מצא פועל בניין את המכתב במרתף. המכתב הגיע לידו של היסטוריון ספרדי שעסק בנושא ובמקביל, בנה של פאני החל לחקור את ההיסטוריה של משפחתו. השניים יצרו קשר אחד עם השני וההתרגשות הייתה רבה "זה מכתב מרגש מאוד" מספר בני "פאני מספרת למעשה שהיא ניצלה והיא רוצה להתאחד עם אחותה בארץ ישראל ולהנציח את הוריה שנספו בשואה". רחל בת ה-94, שמתגוררת כיום בדיור מוגן "עד 120" בראשון לציון, הגיעה השבוע לבניין העירייה כדי לקבל את המכתב שהשתמר בצורה מופלאה. משלחת מיוחדת מהעיר ליידה במחוז הקטלוני בספרד הגיע במיוחד ארצה כדי להעניק אותו באופן אישי. למשלחת התלוו בני משפחת מונטסראט ששמרה על המכתב במשך שנים במוטל. קסס מונטסראט ישבה במשך דקות ארוכות עם רחל, החזיקה את ידה ובכתה. רחל התרגשה מאוד מהאירוע והתקשתה לדבר. "אחרי כל כך הרבה שנים לקבל את המכתב הזה, זה מרגש מאוד". סגן ראש העירייה, מוטי עג'מי, אמר: "האירוע הזה כאן משקף סיפור אנושי יוצא דופן מאחת התקופות החשוכות באנושות. הטקס כאן גרם לי לצמרמורת והתרגשות לראות התגייסות של עיר שלמה בספרד כדי שהמכתב יגיע ליעדו". ראש עיריית ליידה הקטלוני, ג'ואן רנייה, לא הצליח לעצור את הדמעות ואמר: "החזרת המכתב לבעליו הוא צדק היסטורי. האנושות צריכה ללמוד את הלקח של מה שהיה וזו התרומה הקטנה שלנו. במהלך מלחמת העולם השנייה, עברו משפחות רבות, ילדים ונשים את המעבר דרך הפרינאים, מסלול הררי קשה מאוד, רבים לא שרדו ואנחנו החלטנו לשחזר את מה שהיה שם. יצרנו סרט שמתעד את המסע שעברו היהודים וכשנתקלנו במכתב הזה, היה ברור לנו שאנחנו חייבים להחזיר אותו לבעליו". בני נאמן, בנה של פאני ז"ל, סיכם: "בימים שיש מדינות שעושות צעדים כדי להשכיח את השואה, המעשה של תושבי ליידה מבטא את הגדולה שלהם".
קסט מונטסראט ורחל. צילום: רפאל בן דור 
ראש עיריית ליידה עם רחל וסגן ראש העירייה מוטי עגמי. צילום: רפאל בן דור 
רחל מחזיקה את המכתב. צילום: רפאל בן דור