"בני בולטימור" מאת ז'ואל דיקר, הוא ספר נפלא ומומלץ, המביא את סיפורו של הסופר מרקוס גולדמן שמנסה לכתוב בלא הצלחה יתרה ספר על משפחתו. אחרי יותר מיובל שנים מאז האסון שהרס את משפחת גולדמן, מרקוס לא מפסיק להתגעגע לימים שקדמו לו - ימי הרעות של "כנופיית הגולדמנים" שהקים עם בני דודו, ימי החופשות שבילה בביתם המרווח בבולטימור, ימים של חלומות על לימודים וקריירה שהיו אמורים להבטיח להם עתיד מזהיר. הוא יושב על מרפסת ביתו הצופה אל הים ומנסה לכתוב את ספרו החדש, אך ללא הצלחה. הזיכרונות שבים ומציפים בו כאב אינסופי על ימים שהלכו לבלי שוב. ההשראה מגיעה בהפתעה כשמרקוס פוגש את אלכסנדרה נוויל, אהבת נעוריו שנטש לאחר האסון. פגישתם המחודשת מעמתת אותו עם זיכרונות העבר ושולחת אותו לנבור בסודות משפחתיים שמעולם לא נחשפו בפניו. הוא מגלה מה גרם לסבו לאבד את נכסיו בן לילה בעוד שדודו סול הפך לעשיר מופלג, ולמה התפרקה משפחתו המורחבת עוד לפני שניחת עליה האסון. כעת מרקוס צולל לתוך עברו, וספרו הנכתב מעצמו מציג בפניו את תהומות הכאב ועוצמת הנחמה של החיים בחיק משפחה. (מצרפתית: רמה איילון, הוצאת מודן, 500 עמודים) 