כשנה וחצי לאחר שהחלה התאחדות קבלני השיפוצים לעמול על הצעת חוק לאחריות של שנה על עבודות שיפוצים, הגיש השבוע ח"כ רועי פולקמן את הצעת החוק לשולחן הכנסת. כיום, לפי החוק, אין כל אחריות על עבודות שיפוצים, מלבד מה שנסגר בחוזה בין קבלן השיפוצים ללקוח. מציאות זו גורמת לעימותים רבים בין קבלני שיפוצים ללקוחות, המוצאים את דרכם לבית המשפט. הצעת החוק החדשה תכיל חוק מכר כפי שקיים בענף הקבלנות– גם לענף השיפוצים. לדברי ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים: "הגיע הזמן לעשות סדר גם בענף הזה. הצעת החוק מיועדת לפתור את שתי הבעיות העיקריות בענף– אחריות על העבודה והמשך המלחמה בחאפרים שלוקחים כסף ובורחים באמצע העבודה. חשוב שהציבור יבין שאנחנו פועלים לא רק למען קבלני השיפוצים, אלא גם למענו". על פי הצעת החוק, במדינת ישראל לא קיימת חובת אחריות על ביצוע עבודה על ידי קבלני שיפוצים לפי חוק עבודות הנדסה בנאיות. בשל כך, אזרחים רבים נופלים קורבן לעבודות רשלניות, שלעתים מתגלות כעבור חודשים רבים ממועד השיפוץ ולא מקימות עילת תביעה. כמו כן, מאחר שאין הוראה בדין המחייבת כי חוזה שיפוצים ייעשה בכתב, התקשרויות בענף זה מתבצעות על ידי הצדדים בעל פה. משקי בית נוהגים לשפץ את ביתם אחת לעשור. מדוח נתוני "דן אנד ברדסטריט" לשנת 2009, עולה כי כ- 220 אלף בתי אב בישראל עורכים שיפוצים נרחבים בביתם, כ- 600 אלף נוספים עורכים מדי שנה שיפוצים קטנים בהיקפם. עלותו של שיפוץ ממוצע נעה בין 45 אלף שקלים חדשים ל- 100 אלף שקלים חדשים, ועלותו של שיפוץ נרחב יותר עשויה להגיע ל- 200 אלף שקלים חדשים. כדי לתת מענה לסוגיה, מוצע לקבוע כי חוזה שיפוצים יהיה בכתב ובחתימת הצדדים. כמו כן, מוצע לעגן את אחריותו של קבלן השיפוצים לעבודה במשך שנה לפחות בפני מזמין העבודה. כך תובטח איכות השירות שניתן על ידי קבלני שיפוצים רשומים לצרכנים, תוך יצירת הסדר ברור לפיצוי במקרה שבו נפל פגם בביצוע עבודה או שירות קבלנות. בתמונה: "הגיע הזמן לעשות סדר בענף" ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים (צילום: יגאל עמר)