סיפורה של אשה מיוחדת ,שלי חושן בת 91 ועדיין מנהלת את עמותת יד ביד ביד רמה
ומי זו שלי חושן ? עברה הוא זה שהקנה לה את המוטיבציה לסייע לזולת , עם דגש ניכר על הילדים.
שלי חושן מי שהקימה וניהלה (ועדיין מנהלת) את עמותת יד ביד החל משנת 1982 הינה ילידת 1931, מסופיה בולגריה. היא ולדה למשפחת סולומון, בגיל 14 היא הוכנסה למחנה ריכוז בבולגריה, בו שהתה 14 חודשים.
14 חודשים של רעב קיצוני, של פחד ושל ייסורים, וכבר אז היא נשבעה שאם היא תצא משם בחיים היא תקדיש את חייה לעזרה לאחרים, לילדים. החודשים במחנה הריכוז היו אילו שעיצבו את חייה וגיבשו את מחשבותיה.
לאחר שהשתחררה מהמחנה פגשה את בני משפחתה והם ניסו לחזור לביתם שבסופיה, אבל משפחה אחרת כבר גרה שם.
הילדה האמיצה ניסתה להגיע לחופי הארץ בהיותה בת 17, אך הספינה שעל סיפונה הייתה נשלחה לקפריסין.. לאחר שהיה של כ-8 חודשים באי היא הצליחה להגיע עם עליית הנוער לארץ ישראל ומוקמה בקיבוץ אורים שבנגב.
שלי הנחושה שירתה בצבא כקצינה, בחיל הרפואה, משפחתה עברה באותה עת להתגורר ברמלה ואחיה האהוב נהרג על ידי מסתננים, דבר אשר הותיר טראומה קשה בקרב בני המשפחה. שלי התגברה על הכאב והחליטה להמשיך את דרכה האמיצה.
שלי בחרה להיות מורה ולמדה בסמינר לווינסקי ואף הוסיפה לימודי יעוץ ופסיכולוגיה. היא ידעה היטב שמקצוע זה יקנה לה את הידע והיכולת בסיוע לאחרים.בשנת 1981 החליטה לפרוש מעבודתה כיועצת לגיל הרך.
עבודת ההתנדבות תמיד קרצה לה, ולכן הקימה את פרויקט אוזן קשבת לילדים והורים שנזקקו לעזרה וגם לנשים במצוקה, היה לה חשוב גם לחזק את הקשר בין המתנדבים לנזקקים וזאת במסגרת מענה והפעלת שיחות טלפוניות לעזרה בעת חירום, במצוקה רוחנית ובכל מצוקה שעלתה.
בשנת 1982 היא הקימה את אגודת יד ביד ועד היום 2023 היא עדיין מנהלת את העמותה, ולמרות גילה היא פוקדת את המשרד בכל יום כדי להמשיך ולעזור כמה שיותר למי שצריך.
שלי בת ה-91 מדברת היום בהתרגשות רבה, על הבתים החמים שהקימה לילדים משכבות חלשות, שהזדקקו לבית, ארוחה חמה או יד מלטפת. הבתים החמים ממלאים את עולמה והיא דואגת להם בכל רגע נתון " אילו הילדים שלי כולם" היא טוענת.
בשנת 1983 הקימה שלי את הקרן להצלת חיי אדם, קרן שמושיטה עזרה לנזקקים, לניתוחי חירום.
הקרן שלחה למעלה מ- 700 איש להשתלות וניתוחים מצילי חיים.
שלי חושן זכתה לאורך השנים במגוון פרסים מאוד יוקרתיים וגם כיהנה כיו"ר הועדה לקידום מעמד האישה בעיריית ת"א, עיר מגוריה. כיום שלי מכהנת כדירקטורית בתיאטרון הלאומי, "הבימה" וחברה בחבר הנאמנים בבלט הישראלי.
שלי בת 91, ואינה נחה לרגע, היא אם ל-2 ילדים (בת ובן) ושיש לה 3 נכדים ונין.
היא מאוד גאה בכך שזכתה להציל אנשים מוות, הצליחה ועדיין מצליחה לתת מענה לילדים במצוקה ובכך שהיא מצליחה לעזור לגיל ה-3 לחייך.
על הקיר במשרדה אינספור פרסים והערכת ממגוון גופים ביניהם: אות הנשיא למתנדב, או הפיתוח החברתי, יקירת ת"א יפו, אות ראש העירייה למתנדבים מצטיינים, פרס רפפורט ועוד…
שלי הינה אשת פעלים ברמ"ח אבריה שהקדישה (ועדיין מקדישה) את חייה לילדים באשר הם.
שלי מאוד גאה בפעילות של מוקד אוזן קשבת המתרחב בימים אילו, באמצעות מתנדבים שהצטרפו. יש בית חם של עמותת יד ביד ביפו ד' .הגננת האחראית שמטפלת בילדים הינה חנה שני מבת ים, בפלורנטין תל אביב יש בית חם נוסף. הגננת האחראית שמטפלת בילדים הינה רותי אחרון והיא מחולון. שתיהן כמו שאר הגננות עושות עבודת קודש ומטפחות בילדים כאילו היו שלהם.
רונית כהן מנהלת המוקד מספרת שקו חירום זהל מוקד אוזן קשבת חושף את המצוקות והקשיים של אנשים בודדים שאכן זקוקים למי שיקשיב להם וימי הקורונה רק חידדו את המצב.
הסיבות לפנייה נובעים גם מקשיים פרוזאיים כמו איך לתפעל את הנייד ועד דברים מאוד קרדינליים כמו רצון להתאבדות.
לאחרונה פנה למוקד אדם שחייו נטרפו בתקופת הקורונה והדרך היחידה לפתרון מצוקתו הייתה התאבדות. אנשי המקצוע הפועלים במוקד הצליחו להרגיע אותו, לתמוך ולעורר בו את האימון שלו בעצמו, אותו אימון שאבד לו ,במקביל נשלחו אליו כוחות הצלה ומד"א כדי מנוע את התאבדותו וכדי להמשיך את הטיפול.
סיפור אחר נסוב בשכנים טובים שהתקשרו למוקד וביקשו לסייע לשכנתם שחיה בגפה לאחר שילדה את ילדה ובעלה מגיע לעיתים ומכה אותה נמרצות, אנשי המוקד שלחו לביתה ניידת משטרה על מנת למנוע מבעלה , לפגוע בה ובמקביל נעשתה פנייה, למחלקת הרווחה.
קהל רחב שפונה כל העת למוקד אוזן קשבת הוא קהל הקשישים העריריים שמבקשים לשוחח עם מישהו ובמקביל אנשי המוקד דואגים להם למזון מנסים להקל עליהם.
המוקד מטפל גם בחוסים בהוסטלים ברחבי הארץ שחשים בבדידות מזהרת וחייבים מישהו לשוחח עימו, נערים ונערות שלא מסתדרים עם ההורים, חולי סרטן ועוד.
תפקיד אנשי המוקד הוא בעיקר להקשיב, לתמוך ולגייס את הגורמים ההולמים לטיפול .
מתנדבי המוקד שהינם פסיכולוגיים, אנשי הוראה, עובדים סוציאליים עוברים כל העת הדרכות , על מנת לומר את המילה הנכונה ולהציל נפשות.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
