במרוצת השנים הפך סלון חיה לבית אופנה ייחודי לשמלות ערב במרכז ובגדי ערב לנשים, עם המוטו שהיה לחיה "הבגד צריך להיות מונח טוב", ולכן כל מי שנכנסת לסלון יודעת, שהיא תצא ממנו גם בגד שיתאים בצורה מדויקת למבנה גופה ולאופייה.
מוטי, בנה של חיה ואהרון התחיל לעבוד בחנות בשנת 1975, כדי לעזור להוריו שעבדו קשה ונשאר עד היום לנהל את החנות, הוא גם מי שהחליט לסגור אותה עוד לפני המלחמה.
" היו לנו פה שנים נהדרות" מספר מוטי בהתרגשות, אבל צריך לדעת מתי לסגור. החנות הזו גדולה מידי לתקופה של היום, מדובר ב100 מטר עם בית מלאכה שבימים טובים תפרנו כאן בגדים, צריך להחזיק 2 מוכרות במשמרת וזה הפך להיות קשה ולא משתלם, בשנים האחרונות עסקים ירדו וגם המכירות, מאז הקניות באינטרנט ובאתרים הסינים החלה ירידה משמעותית בבגדי נשים. צעירות יכולות לקנות היום בלי בעיה בכל מקום כולל האינטרנט, בזה אני לא יכול להתחרות, נפתחו הרבה חנויות של בגדי ערב והייחודיות שהיתה שלנו במשך שישה עשורים נעלמה. צריך אדם לדעת מתי להודות על הכל ולומר תודה ולהמשיך הלאה.
איך התחושה לסגור מפעל חיים?
הרגשה מעורבת, מצד אחד ברור שעצוב, אני באופן אישי 40 שנה במקום, עברנו אצלנו אלפי משפחות בעיר ומחוצה לה שהיינו עבורם ברגעים הכי משמחים, חזרו אלינו דור שני וזו מן משפחה גדולה, אז אין ספק שזה עצוב, מנגד, עכשיו יהיה לי יותר זמן לטייל.
אלכסנדרה בורוק שעובדת ב"חיה" יותר מ30 שנה אומרת "המקום הזה היה הבית שלי, הלקוחות נכנסים, רואים שאנחנו סוגרים והמומים, באים ומחבקים אותנו, תם עידן"