שח-מט

דרורית רצתה להתגרש מבעלה יהודה שנים ארוכות, הפעם היא החליטה לקפוץ למים וללכת עם הגט עד הסוף. היא לא ציפתה שיהודה יעשה לה חיים קלים, אבל אפילו היא הופתעה מהרמה הנמוכה שזה הגיע אליו.

 

 לא חיים קלים

דרורית הגיעה אלי לאחר שכבר הייתה שקועה בהליכים משפטיים. מזה שנים שהיא כבר מאסה בקשר המשותף שלה עם יהודה, ואחת לתקופה היא מצאה את עצמה כמעט עושה את הצעד. הפעם היא הלכה עם זה עד הסוף. אפשר היה להבין את ההתלבטות רבת השנים שלה. מעבר ללבטים הרגילים של הסתכלות לטובת הילדים, וחוסר חשק להתמודד עכשיו עם הליכים משפטיים וכלכליים, דרורית לקחה גם בחשבון שיהודה היה זה שדאג לרווחת הבית, בשעה שהיא דאגה לגידול הילדים והבית. מה שעוד לא הקל על הבחירה היה שרמת חייה גבוהה מאוד מהרגיל. כשהילדים בגרו דרורית החליטה לממש את זכויותיה. לא היו לה חיים קלים עם יהודה במהלך הנישואין, אז היא לא ציפתה שזה יהיה פשוט בתהליך של גירושין. היא רק לא צפתה שזה יהיה כל כך מכוער ושפל. יהודה התנגד לכל הליך אפשרי. הוא תבע משמורת על הילדים הקטנים, התחכם עם היקף הרכוש שהם צברו, ובכלל הגיש בקשה לשלום בית וסירב להתגרש. אלי היא פנתה כדי שאבדוק את טענותיו הכספיות ולהוכיח את אורח חייו הבוגדניים. זה לא היה חדש לה שיש נשים אחרות בחייו. היא תמיד ידעה עליהן אבל הוא תמיד "מכר" לה מחדש שמעכשיו הוא יתקן את דרכו. כך היא "סחבה" איתו עוד ועוד שנים. דרורית רק לא חשבה שאי פעם תצטרך להמחיש זאת בפני גורם כלשהו.

 

איך מחלקים את העוגה?

פעלתי בשני מישורים במקביל. האפיק הראשון היה בדיקה מקיפה של היקף הרכוש שהם צברו במהלך השנים. דרורית ידעה הרבה נתונים על זה, ויחד עם זאת, היא לא הייתה בקיאה כדי להבין שרכוש הנצבר במסגרת חברות כלשהן, לא שייך אליה אלא לאותה חברה. חברה משמשת כישות משפטית נפרדת. זה ממש כמו להסתכל על כך שזה שייך לאדם אחר. לכל היותר, היא יכולה לתבוע את מחצית מערך מניותיו של יהודה באותה חברה, אולם לא בהכרח את הרכוש שהחברה קנתה. המטרה של חקירה כזאת היא בעיקר להבין איך לחלק את "העוגה" הזאת ביניהם. מכיוון שיהודה לא רוצה להתגרש, הוא גם לא ממהר לתת מידע על הכנסות ונכסים.

האפיק היותר מורכב הוא הוכחת בגידה. היא נחוצה כדי שזה ישמש עילה לגירושין וכדי שיכפו עליו גט, ובנוסף,  מאפשר להגדיל את דרישותיה הכספיות של דרורית בחלוקה הכספית ביניהם. ידעתי מראש שיהודה לא פראייר. הוא צבר מספיק ניסיון עם תפיסותיה של דרורית בעבר, ובלי קשר הוא מודע להליכים המשפטיים ולהשלכות שלהם. עם שני הדברים הללו יצאתי לדרכי. לאחר עשרה ימים של פעילות נפגשתי עם דרורית בשנית. לא הייתי איש של בשורות. מתברר שיהודה עשה שינויים מהותיים במניות העסקים שלו, והקטין את החלק שלו. גם אם יקבע גורם שיעריך את שווי העסקים שלו, החלק שלו הוא לא מספיק בעל ערך בהיקפים שדרורית שיערה או העריכה. גם במעקבים שערכתי אחרי יהודה, הרגשתי את הזהירות בתנועותיו. הממצאים שאספנו עד כה היו נסיבתיים ועוד לא שיקפו את הטענות של דרורית.

 

מקבלת את הבית

"אז מה בעצם אתה אומר?" שאלה דרורית "שאני צריכה לוותר?!". לא זאת הייתה כוונתי. התפקיד שלי הוא רק לשקף לה מצב מסוים שנכון לאותו רגע. "מה שאני אומר שאם את רוצה להצליח חייבים להשקיע בחקירה רחבה יותר כי המאבק המשפטי יהיה מורכב" עניתי לה "זה פשוט דורש תקציב רחב". הסברתי לה בהרחבה את תכנית הפעולה שתכננתי לה. בלית ברירה, דרורית אישרה את המשך הפעילות. כעבור שבוע היא התקשרה כדי לעצור את הכל. "הגענו להסכם. אני מקבלת את הבית" הסבירה לי. הבית של דרורית אכן שווה המון כסף. זה בפני עצמו יכול להעמיד אותה היטב על הרגליים לקראת חייה החדשים. "מזל טוב" איחלתי ושאלתי קצת שאלות על ההסכם. "אין צורך. הכל בשליטה" ענתה. כעבור כשנה פגשתי במקרה את עורכת הדין שלה. "נו?! מה עם דרורית?" התעניינתי "גרושה באושר?!". הופתעתי כשהיא אמרה לי שטרם. "אבל היא אמרה לי שהם חתמו על הסכם…" המשכתי. עורכת הדין הסבירה לי שהיא עצמה התנגדה מאד להסכם שהוצע אבל דרורית התעקשה. היא רק יכלה לראות לנגד עיניה שבמאבק הזה היא תצא עם הבית. "אפילו השופט הרים גבה ולא רצה לאשר את ההסכם" הסבירה לי.

הייתי צריך לשמוע את מרכיבי ההסכם כדי להבין את גודל המכה. בהסכם הגירושין של דרורית רשום שהיא מקבלת את הבית היקר, אבל מוותרת על השאר. יחד עם זאת, אסור לה למכור אותו כדי שזה ישאר רכושם של הילדים, ואסור לה לקיים משק בית משותף עם גבר אחר בבית. במידה והיא תחליט להשכיר את הבית, כספי השכירות ישמשו במלואם לצבירת חסכונות עבור הילדים. והיו כמובן גם סעיפים נוספים.  לא האמנתי שדרורית הסכימה לתנאים האלו. לא פלא שהיא עדיין נשואה. יהודה מצא דרך יצירתית לשעבד את החיים שלה אליו ולמנוע ממנה להתגרש. מכיוון שדרורית לא עובדת, אין לה אפשרות לתחזק נכס כל כך גדול ויקר. היא קיבלה לידיה משהו, שהוא לא באמת שלה. אין לה אפשרות לממש אותו בשום אופן, אלא רק לחיות בתוכו, מה שאין ביכולתה הכלכלית לעשות. כל שנותר לה הוא להמשיך לחיות עם יהודה ועם אורח החיים שהוא אימץ לעצמו. מן הפח אל הפחת. שח-מט. אמרתי שלקוח זה דבר מורכב?!

 

הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות". הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.

בחודש נובמבר האחרון יצא לאור ספר הביכורים של סאם זיברט, "קלוז'ר". להשיג:

www.myspy.co.il  או בנייד 050-5269378.