אסתר נשואה כבר עשרות שנים, אבל במשך השנים תמיד עלה בה ספק לגבי הנסיעות של בעלה בלילות ובסופי שבוע, שאותם הוא תירץ כעבודה. עכשיו היא החליטה אחת ולתמיד לברר האם יש כאן משהו מעבר.
השעה התקרבה לחצות הליל. אני ועודד, החוקר שעבד איתי על התיק, מחכים בתור הארוך בדיוק כמו כל יתר הנוכחים. לא נותר לי אלא לבחון בינתיים את הסביבה שלי עד שיגיע תורנו. כל מה שצריך זה לשלם ולהיכנס פנימה. אני פונה לפתע אל עודד: "משהו כאן לא בסדר. זה לא רגיל. זה לא מסתדר" ולוחש לו מה בדיוק אני חושב.
כמה ימים קודם פגשתי לראשונה את אסתר. למעלה מארבעים שנות נישואין מלווים את עברה המפואר, ובאופן כללי יש לה רק מילים טובות להגיד על בעלה מרדכי. הוא מפרנס מעל ומעבר, דואג לכל צרכיה, אדיב ונעים איתה, אב וסב למופת. איש חכם, אינטלגנטי, חרוץ ואף שמר על עצמו היטב. הפגם היחידי שלו החל שנים רבות קודם, ואלו הקריאות הליליות שלו.
משהו שונה
עבודתו כעצמאי דרשה ממנו לפעמים גם עבודות לילה. היא הכירה באופן כללי את הפרויקטים שהוא מלווה, ובאילו מקרים נחוצה הנוכחות שלו באתר כזה או אחר, אבל ככל שעברו השנים, זה החל להפתיע אותה. כשהעסק היה בחיתוליו, זה הגיוני שיקראו לו אבל כיום שיש תחתיו כל כך הרבה עובדים, מישהו אחר יכול לטפל בזה.
בהסתכלות לאחור, זה תמיד השאיר בה ספק אבל לא ידעה איך להתייחס לזה. כמה שנים מאוחר יותר, היא הבחינה לבד שגם אם היא לא שואלת כלום, היא נוטה להעיר משהו. אולי חשבה ששתיקה עשויה להתפרש בעיניו כעיוורון או גרוע מזה, כטיפשות, ולכן החלה "לעקוץ" אותו או לרמוז לו. מרדכי ביטל את הערותיה ובדרכו שלו גרם לה כל פעם מחדש לאותו ספק בדיוק. ספק ארוך ומנקר.
כל זה מביא אותה לזמן הווה. אולי בגלל שזה גיל הפנסיה שלה, ויש לה מספיק חיי רווחה שנסבו בה בטחון. אולי זה בגלל שילדיה כבר בגרו מספיק ולא זקוקים לעזרתם, ואף אולי אסתר פשוט הבשילה מספיק. היא פעם אחת ולתמיד היא רצתה לעצמה תשובה אם היא באמת יכלה להיות רגועה כל השנים, או שהיה בסיס לתחושותיה הלא נעימות. ואז היא פנתה אלי.
בסיפורה של אסתר היה קל להבחין שימי ההיעדרות תמיד קשורים לפרויקטים מסווגים שחייבים להתבצע בסופ"ש, כדי לא לפגוע בפעילות השוטפת.
חיכינו לערב יום חמישי כדי לחכות לו מתחת לבית. שעתיים מאוחר יותר, מרדכי נענה לקריאה בהולה, ואנחנו בעקבותיו. אחרי חצי שעה של נסיעה, הוא הגיע לכתובת כלשהיא ונבלע פנימה. נראה היה שהוא מכיר היטב את הדרך ובדיוק מה החניה הקרובה ביותר. כבר היה ברור שאין כל פעילות עסקית שם. בזמן שחיכיתי לו שיצא משם, ניתחתי את השם שרשום על דלת הדירה. מדובר באישה גרושה, צעירה ממנו בחמש עשרה שנה, שגרה שם לבדה.
לא היה צריך לחכות הרבה ומרדכי והבחורה הגיחו החוצה מהדירה כשעה קלה לאחר כניסתו. זה מצוין כדי לאסוף צילומים טובים בשביל אסתר. הם החלו בנסיעה אבל בשלב כלשהוא היא נהפכה לארוכה מדי.
השעה הייתה קרובה לחצות והם הגיעו לאזור תעשיה סמוך למבנה ישן שנראה כמו אולם ספורט. לא מעט רכבים נוספים חנו שם. כשעצרתי את הרכב שלי יכולתי לשמוע את המוזיקה החזקה שבקעה מאולם הספורט. מרדכי והאישה האחרת הלכו ברגל עד שנעצרו בגלל התור הארוך. אני ועודד עשינו בדיוק כמוהם. מכאן זה פשוט וקל. נשלם ונכנס למסיבה איתם, ונחכה להזדמנות לצלם אותם "מרוחים" זה על זו, מתחבקים ומתנשקים. כמו שאני עומד בתור, התחלתי להרגיש את זה. זה הרגיש אחר. משהו שם פשוט לא הסתדר.
חשוב להבין, כשנמצאים באמצע מעקב צמוד, האובייקט שלך גוזל ממך את מרבית תשומת הלב, ויחד עם זאת חייבים להיות עירנים לסביבה שלך. על פניו, הכל היה נראה רגיל. אלא שמדובר באולם ספורט, ולא באיזה מועדון ריקודים מסודר. זה אומר שאלתרו את המקום. זה הביא אותי לחשוב שאולי בכלל מדובר במסיבה סגורה, מה שאומר שלא יתנו לי ולעודד להכנס פנימה.
בחנתי את אלו שמחכים איתנו בתור, ושפת הגוף שלהם הסגירה שהם לא מכירים אחד את השני. דבר נוסף שבלט זה טווח הגילאים. הוא היה רחב מדי בשביל מסיבה פרטית. מבני שלושים ועד גיל שישים. במסיבה פרטית אתה מזמין אנשים שהם פחות או יותר באותו גיל, שיקבעו את טון המסיבה. פתאום ראיתי את זה. כל מי שעמד איתנו בתור היו זוגות. גבר ואישה. הייתי בלא מעט מסיבות ואירועים בחיי, ותמיד, אבל תמיד, היו כל מיני סוגי אורחים. זו יכולה להיות חבורה של ארבעה גברים או שלוש בנות, וזה בהחלט לגיטימי, אבל אף פעם לא ראיתי רק זוגות שמחכים להיכנס למסיבה. ואז קלטתי.
מסיבה פרטית
לחשתי לעודד שמשהו לא מסתדר. עודד חשב בדיוק כמוני, אבל בכל זאת המשכנו להמתין לתורנו. התקדמנו לאט לאט, ובכניסה היה בחור מגודל ומאחוריו וילון גדול שמסתיר את מה שקורה בפנים. כשהגענו אליו הוא הסיט את הווילון, ואני ועודד נכנסנו פנימה. מצד שמאל שלנו היה מקור המוזיקה הרועשת, וראיתי בר מאולתר שסיפק משקאות חריפים בתשלום. מצד ימין שלנו היה דלפק, ומאחוריו עמדה בחורה צעירה. קיוויתי שכל מה שאני צריך לעשות זה להוציא כסף ולשלם, אבל ערימת הניירות בידה הסגירה ככל הנראה רשימת מוזמנים. עמדתי מולה וחיכיתי למוצא פיה. "מה הקוד, בבקשה?" פנתה אלי. שיחקתי אותה לא שומע בגלל המוזיקה, אבל בתכל'ס לקחתי לי רגע כדי לחשוב על תשובה טובה. "קוד? מה הכוונה קוד?!" אם במהלך ההמתנה בחוץ התחלתי לחשוד, אז עכשיו התבהרה התמונה יותר טוב. הקוד נועד לשמור על האנונימיות של האורחים. הסיבה היחידה הייתה שלא הגעתי לסתם מסיבה אלא מדובר במסיבת מין.
גם אני וגם עודד החלפנו מבט והבנו את הסיטואציה, מבלי להגיד ולו מילה אחת. אני הלכתי מסביב לדלפק, כך שהבחורה הייתה צריכה לפנות לכוון שלי, מה שאומר עם הגב לעודד. בשעה שאמרתי לה ששכחתי את מספר הקוד ברכב, עודד ניצל את ההזדמנות ופנה שמאלה לעבר ההמולה ונעלם. הבחורה לא עשתה לי חיים קלים ושלחה אותי לרכב להביא את הקוד. רגע לפני שאני בא לצאת החוצה מהאולם, השומר המגודל הסיט את הוילון ושני זוגות נכנסו פנימה ברעש גדול, ומשכו את תשומת הלב של הבחורה בדלפק. החלטתי לקחת את ההימור, ובמקום לצאת, התכופפתי מעט מאחוריהם, ולאורך הקיר החשוך התקדמתי לעבר ההמולה, ומשם נכנסתי לשרותים הצמודים. חשבתי שאם יתפסו אותי באותו רגע, אשחק אותה כתמים שרצה להתפנות. אחרי עשר דקות של המתנה, יצאתי אל המסיבה ואיתרתי את מרדכי וזוגתו.
בשעה הראשונה זאת הייתה מסיבה רגילה. במהלך השעה השניה, החלו להקרין על הקיר סרטים עם אירוטיקה קלה. אלכוהול, מוזיקה ואוירה אירוטית הביאה את חלק מהרוקדים להסיר את הבגד העליון שלהם, ולהמשיך לרקוד. מצאתי את מרדכי וזוגתו יושבים סמוך לזוג אחר ומתוודעים אחד לשני. ידיים החלו לגשש גפיים של הזוג הנוסף.
בקצה האולם יש חדרי הלבשה. לא היה דלת לחדרים אלא שוב וילון, ומאחוריו מיטה רחבה. כעת נותר רק לחכות. כשהחלה השעה השלישית של המסיבה, מספר רב של זוגות החלו לעבור מאזור הריקודים לחדרי ההלבשה. גם מרדכי והאישה עשו זאת, וזה היה הסימן שלי ושל עודד להתחיל לאסוף ראיות. עשר דקות לאחר מכן, היו לי צילומים שלהם על אחת המיטות.
אני חווה בעבודתי הרבה תגובות של לקוחות. את זה של אסתר קשה לשכוח. אם בתמימותה חשדה ברומן כלשהוא, תארו לכם את גודל השוק לחשוף אורח חיים פרוע. חתיכת מכה.
הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות". הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.
בחודש נובמבר האחרון יצא לאור ספר הביכורים של סאם זיברט, "קלוז'ר". להשיג:
www.myspy.co.il או בנייד 050-5269378.
