n
דף הבית / חוקר פרטי / נתון אחד מכריע

נתון אחד מכריע

לאחר שאביו ניצול השואה של שרגא הלך לעולמו, שרגא החליט לצאת למסע חובק עולם, כדי למצוא את קבר אחיו הבכור שנפטר בגיל שנה באירופה

חוקר פרטי
אילוסטרציה : PIXABAY

הפגישות האקראיות עם שרגא היו נעימות לי. איש חביב, יזם בנשמתו, שעל אף גילו המכובד לא מפסיק להפתיע ולייצר. מהאלה שמסרבים לצאת לפנסיה, ולאחרונה אף החליט ללמוד תואר נוסף, רק בשביל הידע.

כשנפגשנו הפעם, פניו היו רציניות יותר. המצחיק הוא, שהוא לא סיפר לי את זה תחת "כובע" חוקר, אלא כחבר.  שרגא ואחיו הקטנים הרגישו על בשרם מה זה לחיות עם ניצולי שואה בבית. ההורים שלהם לא היו דברנים גדולים, ובטח בהקשר של שואה. אבל זאת הייתה המציאות שלהם. שרגא זוכר רגעים בודדים, בהם הוא והוריו דיברו על משהו משמעותי.

אחד מהרגעים הללו קרה לפני כארבעים שנה. הם חזרו מאירוע משפחתי, ושרגא בדיוק עצר ליד בית הוריו כדי לאפשר לאביו לעלות הביתה. "אני רוצה לספר לך משהו, אבל אתה חייב להבטיח לי שאתה שומר את זה רק לעצמך" הפציר בו האב "גם לא לאחים שלך". "יש לך אח גדול שנפטר בגיל שנה מדלקת ריאות" הנחית עליו את המידע. שרגא בא לפתוח את הפה כדי לשאול שאלות, אבל אביו כבר פתח את דלת המכונית ויצא ממנה. "זה כל מה שאני מוכן לספר לך" נעל את השיחה.

 

איפה תעודת הלידה?

אביו של שרגא נפטר לפני מספר שנים, ומעולם הוא לא הצליח לשוחח איתו על זה שוב. יתכן ששרגא לא היה מתעסק עם זה יותר בחיים, אלא שהקרנת פרק מיוחד בתכנית "אבודים" שקשורה לשואה, גרמה לו להרהר על זה. עכשיו יש לו גם את הזמן להתעסק עם זה. הוא החליט שהוא יוצא למסע חיפוש עולמי אחרי הקבר של אחיו הבכור.

אם יש משהו שהוא ידע, שהוא עצמו נולד במחנה פליטים בגולה לפני שעלה עם הוריו לישראל. טבעי היה שיפנה אליהם, כדי לברר פרטים על אחיו הגדול. כבר מהבירור הראשוני שערך, הסתבר שאותו מחנה פליטים, היה בשעתו באחריות הצבא האמריקאי, אפילו שהוא היה ממוקם באירופה. זה הביא אותו לחשוף נציגות שהוקמה לאחר מכן, בדיוק בשביל החיפושים מהסוג הזה. אותה נציגות מצאה לו את תעודת הלידה של עצמו, של שרגא, אבל לא של אחיו הגדול.

אני מודע לזה כחוקר, אבל הפעם שמעתי את זה משרגא, זה שככל שמעמיקים במשהו, חושפים עוד ועוד מידע רלוונטי. שרגא מצא ארכיון של מיליוני מסמכים שממוקם בניו יורק, ועשוי להיות שם מידע רלוונטי. הוא כתב להם מייל, והסבירו לו שבגלל עומס, לוקח להם מספר שבועות להחזיר תשובה ראויה. התשובה הגיעה אבל הפתרון לא. לא מצאו תעודת לידה של אחיו הגדול, בהתאם לנתונים שנמסרו להם.

שרגא ניסה בעוד כל מיני ארגונים שמצא בגרמניה ובכל מקום זכה לשיתוף פעולה, רק שלא התגלה שום קצה חוט שיוביל לאחיו. הוא נמצא קבור אי שם בגולה, וככל שהוא חושב על זה יותר, תהום רגשי מילא אותו ולמעשה, מנהל את המערכה עבורו.

לרגע אחד הוא לא חשב לפנות אלי עם הסיפור הזה, אפילו שהוא מודע למשמעות העבודה שלי. אני במקרה הייתי שם כשזה קרה.

אני מתקשה לפעמים להסביר איך מוח של חוקר עובד. אתה שומע המון סיפורים, אבל בתוך הראש אתה הופך את זה לנתונים ודרכי פעולה. "אני רק יכול להגיד לך משהו אחד על זה" הערתי לו "חיפשת את הדבר הלא נכון ובמקום הלא נכון".

כשאתה נחוש למצוא מידע כלשהוא, אתה בוחן בכל רגע נתון את כל האפשרויות שעומדות לרשותך, ולעיתים יורה לכל הכיוונים. בסופו של יום, הוא לא איש מקצוע.

"למה דווקא פנית לגורמים האלה?" ניסיתי לוודא משהו לפני שאתן לו את הצעתי. שרגא הסביר לי שבגלל שהוא לא יודע את שמו של אחיו, הוא לא יכול לערוך שום חיפוש לגביו. לכן, קצה החוט היחידי שיכול לעזור לו, זה תעודת לידה. ניתן לחפש אותה לפי שם האם, ודרך זה הוא יגלה את גם את שמו של אחיו. תוך כדי זה שהוא מסביר לי, אני מבין שהוא לא חשב באותו רגע, מה יהיה הצעד הבא שלו, במידה והוא היה מצליח.

"זו מחשבה טבעית והגיונית לחפש אחר תעודת לידה, אבל בפועל היית צריך לחפש תעודת פטירה או יותר מזה, מקום קבורה". שרגא קפץ כדי לענות לי, אבל ידעתי מה הוא רוצה להגיד "אני יודע. אין לך את השם, אבל בתכל'ס כן יש לך אותו. לפחות בסיכויים טובים". שרגא השתתק. הוא רצה את התשובה.

 

משימה חדשה 

מאחד מסיפוריו הקודמים של שרגא, ידעתי שהוא עצמו קרוי על סבו מצד אמו. כשהורים נוטים לעשות זאת, קל וחומר, אם הם מהתפוצות, זה טבעי לחשוב ששם האח הבכור יהיה קרוי על שם סבו השני, מצד האבא. "אני הייתי מחפש בתי קברות של יהודים באותם אזורים שההורים שלך שהו לפני המחנה פליטים שאתה נולדת בו. בטוח הם עברו מסלול כלשהוא" הסברתי לו. אם מצב רוחו של שרגא היה ירוד רגע אחד קודם, נפלא לראות את משב הרוח החדשה שנכנסה בו.

שרגא פנה שוב אל הגורמים האמריקאים שהיה איתם בקשר קודם לכן. הפעם לא כדי שיחפשו לו תעודת לידה, אלא כדי לקבל מידע על המסלול שהוריו עברו בטרם הגיעו למחנה הפליטים שהוא עצמו נולד בו. לאחר שהיתה בידו רשימת ערים, עזרתי לו לפנות לבתי החב"ד השונים בכל עיר שכזאת. אלה תמיד יודעים, איפה נמצאים בתי הקברות היהודיים בכל מקום. אין בזה ספק בכלל, והם גם תמיד מסבירי פנים.

חודשים רבים עברו עד ששרגא קיבל תשובה. הוא מצא את עצמו אחת לשבוע לפחות, פנה מחדש לאותו בית חב"ד ומברר אם יש חדש בעניינו, עד שפעם אחת, אחד הרבנים מגרמניה הקדים אותו ושלח לו מייל. "מצאתי לך אותו. מצאתי את אליעזר". לשרגא קשה להסביר את דפיקות הלב המואצות שהוא חווה באותו רגע. זה לא היה לו נשמע אמיתי. "מחר אסע בעצמי לבית הקברות ואצלם לך את המצבה" היה כתוב בהמשך המייל.

חודשיים מאוחר יותר, הוא טס עם כל משפחתו אל מקום קבורתו של אחיו הגדול. שם, בפעם הראשונה, נערכה הלוויה רשמית של האח ע"י המשפחה. יאמר לזכותו של שרגא, שעל אף כל ההמולה, הוא לא שכח לשלוח לי תמונה שלו ליד הקבר של אחיו.

"יש לי משימה חדשה בחיים" אמר לי שרגא אחרי כחודשיים, בעוד אחת מהפגישות החברתיות שלנו "היא גם לא קלה ופשוטה" אמר בחיוך. מסתבר שהוא מנסה להפעיל את כל הגורמים הרלוונטים בכדי שיאשרו לו להעביר את הקבר של אחיו לקבורה מכובדת כאן בישראל. זה המקום שהוא צריך להיות קבור בו, ולא במדינה זרה אי שם בגולה. לא הייתי צריך לאחל לו בהצלחה עם המשימה. ברור לי שהוא יעמוד בה.

 

הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות". הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.

בחודש נובמבר האחרון יצא לאור ספר הביכורים של סאם זיברט, "קלוז'ר". להשיג:

www.myspy.co.il  או בנייד 050-5269378

 

 

קלוז'ר
צילום: יח"צ הדמיה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

beach-gacf25a0d3_1920

סיפורו של חוקר: היום ששווה מיליונים

תפריט נגישות