נילי לא האמינה שזה הגיע למצב הזה. ארבעה חודשים קודם לכן, היא ובעלה שטו מחובקים בתוך גונדולה מסורתית, והוא לחש לאוזנה שהיא הדבר הכי טוב שקרה לו אי פעם בחיים. אז איך עכשיו הוא פתאום מבקש להתגרש?! איך הוא לא מפסיק לרגע לזרוק לה חול לעיניים?! ויותר מזה, ועל אף מה שהיא יודעת, איך היא לא מצליחה להשתחרר מרגשותיה כלפיו?!
הם חגגו לא מכבר עשר שנות נישואין. הוא זה שהציע את ונציה למקום ראוי עבורם, ושזמן רב שהם לא היו ממש לבדם עם עצמם. הם טסו בשביל להטעין מצברים. כשחזרו, כל אחד מהם נשאב, באופן טבעי, חזרה אל החיים.
מי זו עירית?
כחודשיים לאחר מכן, נילי חשה את השינוי. בועז לא אמר דבר, אבל היא הרגישה. זה לא היה כמו קודם, זה פשוט היה שונה. היא הרגישה את הריחוק, והחלה לשמוע אותו ממלמל מתחת לשפם, אמירות עוקצניות והתבטאויות של מחאה. חלקם היו הגיוניות ובצדק, אבל הרוב הרגיש לה כמו השתלחות. נילי לא ידעה להגיד למה דווקא את זה היא מיהרה לעשות, אלא פשוט עשתה משהו מתוך אינסטינקט. היא לקחה מכשיר הקלטה והחביאה אותו ברכב שלו. כזה שמספיק לכמה שעות טובות. למחרת היא שמעה שיחה שלו עם מישהי, שלפי אופי השיחה, הבינה שמדובר בבחורה שעובדת איתו. לא היה בשיחה עצמה משהו שמסגיר רומן, אבל השיחות היו אישיות מאד. דבר דומה קרה גם למחרת, ומשיחות אלו הבינה שרק הכירו לאחרונה. זה יכול להיות ההסבר.
נילי נפלה בפח באחת מהטעויות הנפוצות של מצבים כאלו, והתעמתה איתו מבעוד מועד. היא לא אמרה לו מה היא בדיוק עשתה אלא רק שאלה אותו מי זאת עירית, שמה של אותה אחת. מאותו רגע, החלה מלחמת עולם. הוא כמובן הכחיש והיא מצידה לא אמרה לו את מה שהיא יודעת. הוא כל הזמן ניסה לברר למה היא חושבת שקורה משהו, והיא "שיחקה" אותה שיש לה את הדרכים שלה.
לא הזמן הנכון
אם בכל מקרה קודם ודומה שהכרתי קודם, הרוחות נרגעות אחרי פרק זמן, כאן הם הגיעו מהר מאד לשלב הבא, לעורכי דין. אחד מהם פתח תביעת גירושין, ועורכי הדין שלהם כבר דנים על סעיפי ההסכם שלהם. זה השלב שנילי הגיע אלי, כדי שאחשוף את מעשה הבגידה שלו. "אף אחד לא מפרק ככה סתם את הבית" טענה. האמת, היא צודקת בעקרון. לא חשבתי אחרת, אבל זאת לא הייתה הבעיה. התזמון שלה היה גרוע. היא כבר חשפה בפניו את מה שהיא יודעת, והגיעה אלי בתחילתו של מאבק משפטי. "זה לא הזמן הנכון" טענתי. המלצתי לה בחום רב לא לנהל כרגע חקירה והיא הקשיבה.
שמרנו מעט על קשר. זה שלא חוקרים, לא אומר שהיא סיימה להיות לקוחה. היא לא מזכירה לבועז יותר דבר על עירית, אבל הוא מצידו לא מצליח להרפות. "אין לך כלום" זורק לה מידי פעם, והיא לא מגיבה. "אולי שתיתי איתה קפה תמים" אמר בהזדמנות אחרת, ובהמלצתי כיוונתי את נילי בדיוק מה נכון ולא נכון לומר. "לא יודע מה את חושבת שיש לך, אבל גם עם היה משהו, ולא היה, אני לא מתגרש ממך בגלל אישה אחרת" בועז המשיך את מסכת ההטחות.
לא רוצה להתגרש
בין כל אמירותיו אלה, היה חשוב לו להדגיש בפניה, כמה היא לא הייתה בסדר מאז ומתמיד. זה הוא העלה מהאוב שלל טענות, שכאילו שמר לעת צרה, ובבת אחת בחר ליידע אותה על כך. לא פעם אחת. כמעט כל יום מחדש.
"אני מתוסכלת ברמות" אמרה לי נילי. כל הסאגה הזאת באה לה בהפתעה גמורה. ממקום כמעט מושלם זה התדרדר פתאום לשפל כל כך נמוך. "אני בכלל לא רוצה להתגרש" המשיכה "הוא כופה את זה עליי, כי הוא זה שרוצה".
אני אישית, לא נגד רצונו של בועז. אם הוא אכן רוצה להתגרש, וזה מה שיעשה אותו מאושר, באמת שיבושם לו. בין אם הוא בגד בנילי או לא, זה ממש לא משנה לי. אבל יש משהו במקרה הזה שמראה בדיוק את ההיפך. "בן אדם שרוצה להתגרש, לא עסוק כל היום בלהוכיח אותך, אלא פשוט מתגרש" הסברתי. יותר סביר בעיני, שבועז נכנס למין ערבול מחשבתי של מה נכון או לא נכון לו בחיים, והעובדה שהוא צריך "לחמם" את עצמו על נילי, מחזקת את זה שהוא לא בדיוק שלם עם עצמו. ברגע שנילי הבינה את זה, נותר רק לחפש את הזמן הנכון. "איך נדע?" שאלה נילי. "מרגישים את זה" עניתי "את תראי שרמת המשמעת שלו תתרופף". הכוונה הייתה שלא ירחק היום שהוא יחזור להיפגש עם עירית. עכשיו זה רק לא הזמן הנכון.
יש סיכוי
נילי אכן הרגישה את זה אחרי כחודש ימים. הוא נטה לאחר מהעבודה, ולמצוא סיבות ללכת להיעלם לכל מיני סידורים, אפילו שבתכל'ס הוא לא חייב לה דין וחשבון. באחת הגיחות שלו האלו, אני כבר הייתי שם נוכח, ומצאתי אותו יחד עם עירית. לא היה צריך הרבה כדי להבין את טיב הקשר. זה קורה בדיוק כמו שנילי חשבה שזה קורה. עכשיו גם יש תיעוד.
"מה זה נותן לי?" שאלה אפילו שדיברנו על זה בעבר. האמת, זה לא מבטיח לה דבר, אבל כל עוד האמת הפשוטה לא תונח על השולחן, בועז ימשיך להאשים אותה בקשר שלהם. נתון אמיתי מאפשר להתחיל לדבר תכל'ס. דוגרי. לשים את הדברים על דיוקם.
"הוא הקפיא את ההליכים" התקשרה בהתרגשות לאחר יומיים. הם שוחחנו במשך יומיים רצוף על דברים שקרו והשפיעו עליו, כולל החלק של עירית. זה מתעתע. מבלבל, אבל שוב, אמת עוזרת לעשות את הסדר הנכון. יש כעת סיכוי מחודש לקשר הזה. אפילו סיכוי טוב.
הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות". הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.
בחודש נובמבר האחרון יצא לאור ספר הביכורים של סאם זיברט, "קלוז'ר". להשיג:
www.myspy.co.il או בנייד 050-5269378.
