n
דף הבית / חוקר פרטי / הטנדר הישן

הטנדר הישן

לפני שנתיים התגרשה שושנה מבעלה, ונפסקו לה מזונות של כמה אלפי שקלים טובים לחודש. מהרגע הראשון בעלה לא שילם. השוטרים אף פעם לא מצאו אותו בבית

טנדר ישן
צילום: pixabay

יש מקרים שעדיף לא להתחיל איתם בכלל. זה כמו אותם ימים שאתה אומר לעצמך "היום הייתי צריך להישאר בבית. לא לקום בכלל מהמיטה".

בסך הכל נסעתי לכתובת בבני ברק, כדי לרחרח באופן ראשוני. לא לשאול שאלות. לא לנסות לסיים את החקירה בזריזות. רק לעבור שם, ולהתרשם, כדי לחשוב איך להתמודד עם המקרה. 

באותו שבוע נפגשתי עם שושנה, הלקוחה שלי. אישה חרדית, אם לשמונה ילדים. שנתיים קודם לכן התגרשה מבעלה, ונפסקו לה מזונות של כמה אלפי שקלים טובים לחודש. מהרגע הראשון בעלה לא שילם. "אין לי" היה אומר בכל הזדמנות. הוא מבלה כל היום בישיבה, ולטענתו לא עובד. "זה רק למראית עין" אמרה שושנה "הוא עובד עבור הישיבה בשחור".

יוסף לא גר כאן

כבר לאחר הפעם הראשונה שיוסף לא שילם מזונות, היא פנתה להוצאה לפועל. לאחר שהם ניסו את כל שיטות הגביה הרגילות ללא הצלחה, הם הוציאו צו מעצר. פעמים רבות ניסו לעצור אותו בכתובת מגוריו ולא הצליחו. השוטרים אף פעם לא מצאו אותו בבית. שושנה כיוונה אותם לישיבה, אולם כשהגיעו לשם אמרו להם במקום שלא מכירים אותו כלל. כאן זה כבר היה יותר מורכב, ואי אפשר לדרוש לראות תעודות זהות של כולם. "גברת, תפני לחוקר פרטי שימצא מתי הוא בבית, אז אנחנו נבוא" אמרו לה מהוצאה לפועל. 

שושנה פנתה למישהו מאיזור מגוריה. הוא סיכם איתה על מחיר גלובאלי, אבל עיכב את התיק חודשיים. לאחר מכן הרים ידיים מהתיק, לא נתן לה הסבר למה, ולא ביקש כלל שכר טרחה. "לא אתפלא שאין לו כלל רישיון חוקר, כפי שדורש החוק" הערתי לשושנה בפגישתנו. משם הגיעה למשרדי. "אני לא מטפל במעצרים" הסברתי לה בתחילת הפגישה, אבל שושנה לא הרפתה והחלה לתאר בפניי על ההתמודדויות היומיומיות שלה לפרנס בכוחות עצמה. לא יכולתי שלא לחשוב כמה אנרגיה גוזלים ממני הקטנטנים שלי בבית, אז שמונה ?!. "אני  ממש מיואשת, אולי אתה השליח שה' שלח לעזור לי ?" ספק שאלה ספק הצהירה. אני לא יודע למה, אבל לקחתי על עצמי את המשימה. ידעתי שזה יגזול ממני המון, אבל פשוט לא יכולתי לעמוד מנגד, ולא לנסות לעזור לה. 

השלט

איך שהתקרבתי אל הכתובת לבדיקה הראשונית, קפצו עליי שני תלמידי ישיבה. "איך אפשר לעזור לך ?" שאלו, "אני רק מחכה למישהו" השבתי, אולם אלה לא הירפו וביקשו לדעת מה אני עושה באיזור, למי אני מחכה, למה דווקא כאן וכדומה. כמובן שלא השבתי להם, אבל היה ברור לי שהחזות שלי החילונית, היא זאת שהסגירה אותי. נכנסתי אל הבנין ובקומת הכניסה ראיתי שילוט עם שמו של יוסף על אחת הדירות. ידעתי שכבר נחשפתי ולכן החלטתי ללכת עם זה עד הסוף. דפקתי על הדלת אולם לא היתה תשובה מהדירה. המתנתי בחוץ ליד הרכב שלי, ובכל כמה רגעים ניגש אלי מישהו אחר, פשוט לא יאומן !. בחנתי את הסביבה כדי לראות האם בכל זאת ניתן יהיה למצוא איזה פינה שקטה למקם שם תצפית, בזמן אחר כמובן, אבל לא היתה כזאת. יותר גרוע מזה, נניח והיתה, איך אפשר יהיה לזהות אותו, כשכל החרדים נראים מרחוק אותו דבר, לבושים בבגדים שחורים ומזוקנים.  

התעקשתי להישאר במקום. ראיתי מדי פעם חרדים מהישיבה ניגשים אל הבית של יוסף, חולפים על הדירה שלו, ועולים במעלה המדרגות. לא הייתי מקדיש לזה תשומת לב, אלמלא זה קרה יותר מדי פעמים, ועם אותם אנשים. "היתכן שיוסף גר בדירה אחרת ולא היכן שיש את השילוט ?" שאלתי את עצמי. לא היתה לי אפשרות לבדוק את זה באותו רגע. דבר אחד בטוח למדתי באותו יום, שאם הוא אכן בבית, וחברי הישיבה כבר הזהירו אותו, אז הוא לא מאלה שבורחים. 

הטנדר הישן

עזבתי את המקום כעבור שעה. בראשי חלפו מחשבות על פתרונות יצירתיים: מצלמה דולקת בתוך רכב במקום תצפית אנושית או מצלמה סמויה בחדר המדרגות וכדומה. הבעיה שכל פתרון כזה עולה ללקוחה שלי כסף, וזאת בדיוק היתה הבעיה שלה. כעבור כמה ימים חשבתי על משהו אחר. ביקשתי מאחד המכרים שלי שישאיל את הטנדר הישן שלו. הוא נסע עם הטנדר לכתובת, והחל לקרטע בנסיעה ממש מול הישיבה. הוא הרים את מכסה המנוע ובמשך דקות ארוכות טיפל ברכב. מיותר לציין את תשומת הלב שהוא משך. אחר כך הוא נעל את הרכב ועזב את המקום. 

המתנתי כשלוש שעות בתוך הטנדר, מאחורה, שהיה מוסת בוילונות, עד שזיהיתי דמות העונה לתיאורו של יוסף. כשהתקרב לבנין, התקשרתי לנייד שלו והדמות ענתה לשיחה. "בינגו" אמרתי והתקשרתי לתחנת המשטרה. יוסף נכנס אל הבנין, חלף את הדירה עם השילוט ועלה למעלה. הבטתי בבנין וזיהיתי את הדירה ממנה נדלקו האורות. "אז ככה הוא הצליח לחמוק קודם" חשבתי לעצמי. מספר דקות לאחר מכן הגיעו השוטרים. לזכותם יאמר שהגיעו בצורה סמויה ובלי הבהובי אורות מיותרים. הצבעתי להם על הדירה והם עצרו את יוסף. כעבור שעתיים הוא כבר שוחרר, כי מישהו שילם עבורו את החוב. בכל זאת עוד תיק אחד נגמר. לפעמים צריך מקרה כזה כדי להיזכר, שאין כזה דבר שאי אפשר. 

 

הכותב הינו סאם זיברט, חוקר פרטי ובעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

חוקר פרטי

חוקי המשחק