דף הבית / חוקר פרטי / דימוי עצמי

דימוי עצמי

אחרי שגבי הוריד ממשקלו עשרות ק"ג, הוא החליט שעכשיו יש לו מספיק ביטחון כדי למצוא את אהובתו מהתיכון, אולי עכשיו יהיה לו סיכוי איתה.

תלמידי תיכון
צילום : PIXABAY

הסתכלתי על התמונה שגבי הגיש לי ומיד הבטתי חזרה בו. ממש לא להאמין שמדובר באותו אדם. גבי הוא בחור גבוה, שיערו חום בהיר, בעל מבנה גוף ממוצע אשר נמצא בשנות העשרים המוקדמות לחייו. הצצתי שוב בתמונה. כל מה שהצלחתי לראות זה שם זה הר אדם. "זה מה שעושה 55 קילו לבן אדם" אמר לי גבי בחיוך מבויש.


  יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "גל גפן" Joffe.dana@gmail.com


שמעתי בעניין את סיפורו. כל חייו סבבו סביב משקלו העודף, עוד מבי"ס יסודי. כל תשומת הלב שלו הייתה נתונה שם. הוא השווה את עצמו לאחרים בלי סוף, וכל הזמן דיבר או חשב מה הוא יכול לעשות עם עצמו אילולא החיים בחרו בו להיות "מטען חורג". גבי שיתף אותי כיצד קינא ביתר חבריו על האפשרות שלהם לעשות ספורט או ללכת לים, ואילו הוא התמקד בעיסוקים "קלים" יותר כמו משחקי מחשב. לא פשוטים חייו של ילד שמן. יכולתי להסכים איתו עם זה. צרותיו של גבי הכבירו כאשר גילה את המין השני. חבריו החלו לצאת ולבלות ואילו הוא המשיך להתכנס עם עצמו. גבי ידע שהוא לא בדיוק הטיפוס האטרקטיבי, לכן מעולם לא ניסה.

 

ידידים טובים

כשהגיע לכיתה י' פגש לראשונה את מעיין. היא לא למדה קודם בבית ספרו. הוא הראה לי תמונות מספר המחזור. באמת נערה יפה. שיערה בלונדיני גלי אשר עובר את קו כתפיה, עיניה בהירות, וגופה קצת מלא, בצורה מחמיאה למדי. "זה הדבר הכי יפה שראיתי" שיתף אותי גבי בפרטים "והמדהים עוד יותר זה הנחמדות שלה". גבי התכוון שהיא לא הייתה סנובית אלא ידידותית וחברותית. במהלך שנת הלימודים גבי ומעיין התחברו. הם נהיו ידידים טובים, ושוחחו לפעמים שעות על גבי שעות. היא תמיד המחיאה לו על חוכמת החיים שלו, וכיצד הוא עוזר לאנשים אחרים, ובכלל, אחד שיודע להקשיב. מיותר לציין שהיו לו מחשבות רומנטיות לגביה, אבל הוא לא העז לממש אותם. הוא לא יכול לחשוב על דרך כלשהיא להפוך את אותה ידידות לחברות. הוא גם לא רצה לחבל במה שכבר קיים. זה היה עדיף בשבילו מכלום. בתוך תוכו הוא ידע שלא יתכן שמעיין תיענה לו בגלל משקלו החריג. אולי זה מה שמנע ממנו לעשות את הצעד. לגבי לא היה מקור השוואה. לא היו לו חברות קודמות ולכן לא הכיר את הגינונים והסימנים. כשהגיעו לשמינית, למעיין כבר היה חבר קבוע, דבר שהרחיק אותה ממנו. היא ניסתה להמשיך ולשתף אותו, אבל הוא לא היה מסוגל להכיל את דבריה. תוך תקופה קצרה הידידות דעכה, וכך הם סיימו את שנת הלימודים. כשהתגייסו הם איבדו את הקשר לגמרי.

 

חייב למצוא אותה

מאז עברו 5 שנים. גבי סיים את הצבא לאחר שרות קצר בקבע וכעת ישב במשרדי, לאחר שהשיל מגופו עשרות קילוגרמים. הוא הסתכל על חייו לאחור בתחושה של פספוס, ובייחוד לאחר שכבר היו לו מספר קשרים רומנטיים אחרים, כשהבין, בדיעבד, שהוא פשוט לא קרא את אותותיה של מעיין. הוא ביקש ממני למצוא אותה עבורו. אני לא יודע מה הוא האמין שיקרה, והוא הבין זאת בעצמו, אבל הוא הרגיש שהוא חייב לאתר אותה. הוא חייב לסגור את המעגל הזה. הוא חייב לנסות לתת לעצמו מין הזדמנות אחרונה לפני שהוא ממשיך הלאה בחייו. כעת, כשהוא הסיר את המחסום הכי גדול של חייו – השומן, הוא חייב ללכת על זה.

מאחורי ספר המחזור הופיעו כתובות וטלפונים של התלמידים. הוריה של מעיין שינו כתובת מגורים. עיבדתי את כל הנתונים כאשר מטרתי הראשונה היא לאתר את מספר הזהות של מעיין, כך ייקל עליי לאתרה. לאחר כמה הצלבות פשוטות מצאתי זאת. הרצתי את מספר הזהות שלה וראיתי ששם משפחתה שונה. "לא סימן טוב עבור גבי" חשבתי לעצמי. המשכתי את החקירה שלי וכעבור יומיים היה לי את כתובתה המדויקת. היא מתגוררת לא רחוק מבית הספר בו למדו. לצערו של גבי, היא כבר נישאה.

 

לא להאמין

אם חשבתי שבזה יגמר העניין הרי שגבי הפתיע אותי. "אני רוצה שתצלם אותה עבורי" ביקש "בשביל המזכרת". סיכמתי איתו שהזמן הכי טוב הוא יום בוקר של יום שישי. ישבתי מול ביתה והמתנתי. אפילו שהיה לי תמונה שלה מהתיכון, ביררתי מראש את כלי הרכב המשפחתי שלהם, כדי למנוע פספוסים. בשעה עשר וחצי זיהיתי את מעיין ובעלה נכנסים לרכב. שפשפתי טיפה את עיני כדי להיות בטוח. "גבי לא יאהב זאת" הרהרתי עם עצמי בזמן הצילום. הם נסעו למרכז ת"א ונפגשו בבית קפה עם זוג חברים נוסף. תיעדתי אותם ללא הרף כדי שיהיו לו מספיק תמונות.

נפגשנו זמן קצר לאחר מכן. הראיתי לו את סרט הוידאו ותמונות דיגיטליות. מעיין התמלאה קצת מאז התיכון, אבל שמרה על יופיה. הבעיה הייתה עם בעלה: בחור גבוה, שיער חום קצר ובהיר, ומבנה גוף שמן, אבל שמן, בערך כמו שגבי היה פעם. זה פשוט לא להאמין איך היא בחרה לה דמות שממש דמתה לגבי של אז. גבי הסתכל ולא האמין. הוא לא ידע אם לצחוק או לא. שנים הוא מצר את צעדיו בגלל משקלו, ופתאום הוא מגלה שמה שהוא חשב שהוא מעצור להשיג אחת שכמותה, לא היה מחסום מעולם. "זה יכולתי להיות אני" מלמל "זה יכולתי להיות אני…"

 

 

הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל joffe.dana@gmail.com

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

חוקר פרטי

להיות לבד