בשלות

רינת רצתה לדעת אם מוטי בעלה בוגד בה. היו את כל הסימנים הרגילים שנמשכו לאורך שנים, אבל עכשיו מבחינתה הגיע הזמן לגלות את האמת

love-1220636_1920
צילום: Pixabay

"ומה תעשי אם זה נכון?" שאלתי את רינת. היא חשבה רגע לפני שהגיבה: "תשאיר את זה לי". פעם באמת הייתי משאיר את זה. היום קצת קשה לי יותר. מסתבר שזה שלב חשוב מדי, ששווה להתעכב עליו למען אלה שבוחרים להיות לקוחותיי.


  יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "גל גפן" Joffe.dana@gmail.com


כשהגיעה אלי לראשונה, שמעתי ממנה את כל הסימנים הרגילים. זה החל ממשבר אמון בעבר שלא טופל כהלכה. זה המשיך במסכת ויתורים במשך שנים עד היום, כשעולים כל מיני סימפטומים שעשויים להצביע על קשר אחר. הבעיה האמיתית בכל הסימנים הללו היא שהם תמיד משאירים לנו מקום לספק. כל עוד לא השגנו הוכחות ממשיות, כמעט תמיד ניתן להמציא סיפור מתאים לזה. אני מאמין שזה סיפור חייהם של מרבית הפונים אלי.

מוטי, בעלה, הגדיל לעשות. שלא כמו בהתחלה כשהיה רק מכחיש, הוא המשיך לאחר מכן בהצבעת אצבע מאשימה כלפי רינת. "את מטריפה את עצמך" התבטא "זה בטח קורה בגלל שאת לא עובדת". היום המצב כבר חמור פי כמה. כל פעם שרינת מעלה על דל שפתיה את חשדה, הוא מסתכל עליה בבוז ומגיב: "נו אז?! ומה תעשי עם זה?!". בהזדמנות אחרת אמר לה: "למה אחת?! אני מחזיק כמה מהצד…"

 

עידן חדש?

חטא על פשע הוא המנגנון של המוח האנושי. לא משנה באיזה זוגיות מעוותת אתה חי, לפחות אתה עדיין יודע להתמודד ולהתנהל בתוכה, כי אתה עושה את זה כל יום מחדש. הפחד מהלא נודע וההשלכות שיהיו גדולים כל כך, עד כי הם גוברים אפילו מהרצון והמכשולים למצוא פשוט את האמת. כי לדעת את האמת פירושו להחליט לא לחיות כך יותר ולשנות את זה.

עשיתי את זה כבר מאות פעמים. הובלתי כך רבים והאמנתי שכך יהיה גם עם רינת. היא נראתה נלהבת. היה לה את המבט הזה. התקווה בעיניים עקב הידיעה שהיא צועדת לעבר עידן חדש. תקופה שבה כל האמת ידועה וגם ניתן יהיה לטפל בה.

קבעתי עם רינת לוח זמנים מדויק. היו למוטי שעות עבודה מסודרות ותפקידי היה לפקוח עליו עין בזמן הזה. בערבים וסופי שבוע הוא ממילא בבית. ביום הראשון הוא לא הוציא את ראשו מהמשרד. ביום השני הוא הסתובב יותר, אולם כל דבר שעשה נגע באופן ישיר לעיסוקו. כשנסענו אחריו ביום השלישי, נסיעתו היתה קצת שונה. כאילו אפשר היה להרגיש את המתח באוויר. יש את הרגע הזה בביצוע מעקב, שאתה יודע שמשהו הולך לקרות. זה נובע מהדברים הקטנים שאתה רואה ששונו לפתע: מהירות נסיעה, עצירה לא מוסברת, מבטים חטופים לצדדים ועוד. למזלי, יש לי נהלי עבודה ברורים לכל מצב. הוא יצא מהמשרד ונסע אל עיר אחרת. הוא נעצר ליד בית מגורים וחיכה ברכב כעשרים דקות. מקרן הרחוב הגיחה דמות נשית. כשבאה להיכנס לאחד הבתים, מוטי צפר צפירה כפולה, כאילו לסמן לה. נראה היה כאילו הופתעה לראותו. הוא כנראה לא הודיע לה מראש על בואו. הבחורה לא התקרבה לרכב אלא סימנה לו משהו בראשה וחזרה על עקבותיה אל פינת הרחוב, במקום להיכנס הביתה. לאחר שחלפה, מוטי התקדם מעט עם הרכב ואני בזהירות יתרה מתחקה אחריו. הבחורה עדיין לא ניגשה אליו וסטתה לרחוב אחר. מוטי התגלגל אחריה באטיות. רק אז היא קפצה אליו לאוטו והגניבה לו נשיקה קלה.

 

תירוצים שונים

מוטי נסע אל השכונה המקבילה. הוא החנה בצד הדרך ואיש מהם לא יצא. הסקתי שזה מקום נח מספיק על מנת לשוחח בו, אפילו שמדובר באור יום. התמקמתי לתצפית והרמתי את מצלמת הוידאו עם צילום של תקריב, מחכה להתפתחות. הבחורה נראתה משועשעת למדי. היא התכוונה להדליק סיגריה, אולם מוטי חטף לה אותו וזרק אותו אל מחוץ לרכב. היא עשתה פנים של נעלבת ומוטי ניסה לרצות אותה. הוא גחן לעברה ונשק לה. עברו כשלוש דקות והיא התיישבה בחיקו כדי להשלים נשיקה סוערת יותר. כחצי שעה מאוחר יותר הוא הוריד אותה ליד ביתה וחזר למשרד. יומיים לאחר מכן הם נפגשו שוב. הפעם, הוא עלה לדירתה לשעתיים. רינת ניסתה להתקשר אליו תוך כדי, בהוראתי, אולם הוא שלח לה הודעה שיתקשר אליה אחרי "ישיבת הצוות".

שבועיים לאחר מכן התקשרתי אל רינת להתעניין בה. "נו, איך נגמר?" שאלתי. רינת אמרה שזה עוד לא התחיל. "יש את החתונה של אחותי הצעירה בקרוב" הסבירה "ואני לא רוצה לזעזע את המשפחה". זה היה התירוץ לדחות את זה. רינת לא רצתה להעכיר את האוירה ולהרוס לה. לא הבנתי את הקשר.

לאחר שלושה חודשים ניסיתי שוב. הפעם, במקום חתונה, התקרב יובל הנישואין של הוריה. ניסיתי להתערב אולם לא היה מי שיקשיב. איזה בזבוז אנרגיה הוא לחשוף את האמת, ולא להשתמש בה. "אתה לא מבין" ניסתה "אני יודעת מראש איך הוא יגיב". היא התכוונה שמה יקרה, או מה שהיא מצאה, ייפול איכשהוא עליה. ככה הוא עושה ממילא כבר זמן רב בהצלחה יתרה.

"אבל יש לך ביד קלף…" ניסיתי את מזלי פעם נוספת. רינת חשבה אחרת. היא אמנם הצדיקה זאת באירועים משפחתיים, אבל אלו יגמרו מתישהו. היא סה"כ לא בשלה להתמודד עם המצב כרגע. היא מבועתת מדי ממה שאולי עתיד לקרות. מעניין עוד כמה זמן היא יחזיק מעמד ?! בשלות…

 

הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל joffe.dana@gmail.com

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

crazy

גל של טירוף