בתיה היססה עם להתחתן עם בן זוגה יואב, אחרי החתונה הבינה כמה טעתה בבחירה שלה. יואב התגלה כשתלטן, כוחני, דעתן, ולא אותו בחור שהכירה. זה הביא אותה לרצון לסיים את זה, גירושין שלא אמורים להיות קשים כל כך, הפכו למלחמת עולם
הייתי די נבוך. בכל זאת, בתיה לא יודעת שאני אמור להגיע אליה. למעשה, בתיה לא יודעת שאני בכלל יודע איפה היא גרה. לפני פחות משעה שוחחנו פעם ראשונה בטלפון, והשיחה נגמרה בזאת, שאמרתי לה שאני לא יכול להאריך כרגע את השיחה. היא לרגע לא שיערה בנפשה, שמאותו רגע ואילך, כל מה שעשיתי זה למצוא היכן היא כדי להגיע אליה. מה שהייתי צריך להגיד לה, לא יכול להיאמר בטלפון.
זה כבר כמה שנים שלא קיבלתי ד"ש מצבי, עורך הדין לענייני משפחה. כשאני אומר ד"ש, זה אומר שהוא לא הפנה כבר הרבה זמן את לקוחותיו. לא נעים לי להגיד, אבל עם השנים אני לפעמים שוכח מקיום של אדם כזה או אחר, בגלל שאין תקשורת רציפה. אני לא אומר שהוא אשם, חלילה, נהפוך הוא, האשמה היא שלי. גם התפקיד שלי הוא לשמור על קשר.
לכן הופתעתי כאשר קיבלתי ד"ש כזה מבתיה. היא נשואה סה"כ ארבע שנים, ויש להם ילד קטן במשותף. עד כמה שנראה שהיא סובלת מבעלה מאד, היא עדיין שומרת על עידון בתקשורת שלה, כשהיא מדברת עליו. כאילו לא לדבר עליו סרה. סוג של שמירת כבוד הבעל, אפילו שהפערים בין הבחור הזה שחי איתה למושג "בעל", הוא שמיים וארץ. כאלה הם אנשים טובים, גם כשפוגעים בהם, לא יהיה להם קל להוציא בעצמם את סוג של מפלצת. הם ישמרו על סוג של פאסון.
לא אותו בחור
בתיה סיפרה לי על רגע מסוים, שקרה ממש קרוב לחתונה. היחסים ביניהם היו בסה"כ טובים, לפחות כך היא חשבה, והם חזרו מותשים הביתה אחרי בילוי במועדון. ליואב לא התחשק עדיין לישון. הוא חשק בה, אבל היא הייתה כבר עייפה, וגם חיכה לה יום ארוך למחרת. "לא בא לי, מאמי" אמרה לו אבל זה כאילו לא שמע, או יותר נכון לא הקשיב. תפס אותה בכח והצמיד אותה למיטה, ואם זה לא משפיל מספיק הוא לקח את הכרית וכיסה לה את הפנים, בשעה שהוא כפה את עצמו עליה.
בתיה כבר לא ישנה באותו לילה. הכל נהיה לה מבולבל באותו רגע. מצד אחד היא אהבה אותו מאד, אבל היחס הזה הרגיש לה לא נכון. מצד אחר, היא גם לקחה בחשבון, שהם חזרו מבילוי, והיא מודעת לצרכיו המיניים של יואב, ודעתם גם הייתה קלה בגלל השתייה ששתו, ואולי זה בכלל כוחו של משקה, ומנגד, זה עדיין הרגיש לה לא מתאים. בנוסף, יחסי מין הוא לא דבר חדש עבורם, אז אולי יש בזה מין הלגיטימיות. היא כבר לא ידעה מה לחשוב, אבל זה עדיין לא גרם לה לקלוט. היא בטח לא תבטל חתונה.
אחרי החתונה היא הבינה כמה שהיא טעתה. יואב לא היה אותה דמות כמו ערב לפני. הוא התגלה כשתלטן, כוחני, דעתן, ולא אותו בחור שהכירה. מסיבה כלשהיא היא תמיד שייכה את זה, ללחצים טבעיים שיש להם במרוץ החיים: החתונה, מעבר דירה, קשיים כלכלה, חסכון בשביל דירה, רצון להביא כבר ילדים וכאלה. כל דבר כזה יצר עימותים וחיכוכים. עם הזמן היא פשוט התרגלה שזה ככה.
כשהילד שלהם נולד, המצב החריף עוד יותר. יואב כבר לא הסתפק ב"תזכורות" על אופיו הקשוח, אלא הסיר לגמרי את המסכה וחשף את פרצופו האמיתי. הדמות שאהבה בעבר הפך למין זיכרון מעומעם אי שם בעבר. זה הביא אותה להחלטה לסיים את זה. היא לא יכולה לחיות ככה יותר, וכל עוד שהיא תקדים לעשות את זה כשהיא צעירה, כן ייטב לה ולבן שלה. זה הביא אותה להליך משפטי ביחד עם צבי העו"ד, וגירושין שלא אמורים להיות קשים כל כך הפכו למלחמת עולם. יואב רצה את הילד תחת המשמורת שלו. בשלב כלשהו הוא שלח אותה אלי.
עניין של אופי
שוחחתי ארוכות עם בתיה בטלפון. "הוא כאילו משתדל עכשיו" אמרה בתיה באחד המשפטים "הוא אפילו הביא לי טלפון חדיש. בטח כדי לרצות אותי. חושב שאני אחזור". זה הרגע שבו קלטתי, אבל לא יכולתי להגיד לה את זה. זה גם מסביר מדוע דברים שהיא והעורך דין שלה מדברים איכשהו "זולגים" למשפטים של יואב כשהיא מדברת איתו, אבל היא ייחסה לזה צירוף מקרים.
"בתיה, נכנס לי משהו דחוף פתאום. אני יכול לחזור אליך עוד שעה בערך?" סגרתי את השיחה, וידעתי שהיא נמצאת כרגע אצל אמא שלה. רצתי אל המחשב, ניתחתי את הפרטים שידעתי עליה יחד עם המספר הסלולרי, ומצאתי את הכתובת של אמא שלה. עליתי על האופנוע ונסעתי אל הכתובת. זה היה מביך אבל זה היה הכרחי. אני גם לא רוצה לאכזב את האפקטיביות שלי מול עורך הדין שנזכר בי מחדש.
"זה סאם. יש לך האזנה על הנייד שלך" זה מה שהיה רשום בפתק שהחזקתי כשבתיה פתחה את דלת הדירה. היא שמה את המכשיר בחדר אחר וחזרה. "איך אתה יודע?" שאלה. האמת, זה פשוט. זה ענין של אופי של אנשים. לא יתכן שכשמישהו מתנהג כל כך רע באופן כרוני, הדבר היחידי שפתאום יעלה לו לראש זה לתת במתנה מכשיר חדש לאשתו?! פתאום הוא נהפך לבחור טוב?!.
ברור שיכול להיות שטעיתי, אבל יש דרך פשוטה לבדוק את זה, וזה פשוט לבדוק את זה במעבדה מקצועית. התוצאה לא איחרה לבוא, והסתבר שצדקתי. יואב שתל לה תוכנה זדונית, שמרגלת אחריה בכל דרך אפשרית. אלו מסוג הדברים שאפשריים רק כשלמישהו יש גישה פיזית למכשיר שלך.
אם יש משהו שהוא טוב יותר מאשר סתם לגלות את זה, זה היכולת להשתמש בזה נגדו. הוא לא יודע שאנחנו יודעים. זה בסיס טוב להעביר לו בכל רגע נתון, איזה מידע שאני בוחר שהוא ידע, ולטמטם אותו בזירה המשפטית.
הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות". הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.
בחודש נובמבר האחרון יצא לאור ספר הביכורים של סאם זיברט, "קלוז'ר". להשיג בחנויות הספרים, באתר המחבר ובנייד 050-5269378.
