שמחת תורה - אין לימוד תורה אלא רק ריקודים
למה דווקא בשמחת תורה אנחנו רוקדים עם התורה, ומה הריקוד מלמד אותנו על הדרך להפוך את הרוממות של חגי תשרי לחיים של מעשה?
- מערכת
- כ"א תשרי התשפ"ז
רוב העם מוציא את ספרי התורה החוצה, עושה הקפות, רוקד ושר. שאלתם את עצמכם, איך הדבר קשור לשמחת תורה? התורה לא נועדה לריקודים, ובטח שהם לא יכולים להיות השמחה שלה, הרי התורה נועדה דווקא לשם לימוד והוא המשמח את האדם. מדוע בכל זאת אנחנו רוקדים בשמחת תורה עם התורה?
בכל אחד מהחגים של חודש תשרי יש רובד שונה ביחסים שלנו עם הקב"ה.
סידור - ראש השנה
המלך הקדוש
בראש השנה משנים את נוסח התפילה מ-"האל הקדוש" ל-"המלך הקדוש". אנחנו ממליכים את הקב"ה כמלך על העולם ונמצאים ביחס של עבד ומלך עם הקב"ה.
מסכת תענית ד,ח – יום הכיפורים
בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, זֶה מַתַּן תּוֹרָה.
ביום הכיפורים הייתה החתונה שלנו עם הקב"ה וכמתנה קיבלנו את הלוחות השניים ממנו. כאן היחס שלנו עם הקב"ה הוא של בעל ואשתו.
שיר השירים ב,ו – סוכות
שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי.
מצוות הסוכה היא מצווה ייחודית ביותר – כשהאדם נכנס לתוכה הוא עטוף בה וכל כולו נמצא בתוך הסוכה. חז"ל מלמדים שהסוכה היא כמו "חיבוק" של הקב"ה. כאן היחס שלנו לקב"ה הוא של אבא המחבק את בנו ומגן עליו.
בכל מה שתיארנו חסר משהו קריטי: המטרה. מדוע אנחנו ביחסים כל כך שונים ומיוחדים עם הקב"ה? בשביל לשבת בבית ולא לעשות שום דבר? בטח שלא!
וכאן נכנסים הריקודים של שמחת תורה: אנחנו שמחים שהקב"ה נתן לנו את ההזדמנות להתחבר אליו בכל כך הרבה רבדים שונים, אולם עכשיו נדרש מאיתנו לתת ליחסים האלה צורה מעשית. הריקודים מבטאים את הצד המעשי של כל החגים שהתחלנו אפילו לפני ראש השנה.
כמה פעמים אנחנו נמצאים ברגעים מרוממים ואחרי זמן קצר ההרגשה הזאת חולפת? הרבה אנשים מתחילים להרגיש באסה שהרוממות הזאת חלפה. אך יש פתרון: להכניס את הרוממות הזאת לתוך העולם של כל אחד: היית שמח בסוכות, אהבת לשבת בתוכה? מיד תעשה משהו עם השמחה הזאת - תלמד משהו, תיתן צדקה, תשמח אנשים אחרים!
כי המטרה הסופית של כל חגי תשרי היא ברורה: להכניס את כל האנרגיות וההתייחסויות של הקב"ה לעולם המעשה ולא לתת להן להיות רק "חוויה רוחנית", אלא שהן ישפיעו גם בעולם החומרי ויקדמו אותו מעלה מעלה.
חג שמחת תורה שמח,
דניאל בליקוב, תלמיד ישיבת ההסדר עכו
תגובות