מראשון לציון לכפר וואדה בהודו: ליאור טואיל פועל להקמת מרכז חינוכי ובית תפילה לזכר אמו
תושב ראשון לציון ויו"ר אגודת הסטודנטים לשעבר במכללה למינהל, ליאור טואיל, חוזר לכפר ההודי שבו התנדב, כדי להקים מרכז חינוכי ובית תפילה לזכר אמו ז"ל.
- בתי לוין
- כ"ו אלול התשפ"ו
שמונה שנים לאחר שכיהן כיו״ר אגודת הסטודנטים במכללה למינהל והוביל משלחת סטודנטים ששיפצה בית ספר בכפר וואדה שבמהרשטרה, שב ליאור טואיל, תושב ראשון לציון, אל הכפר ההודי. הפעם הוא מבקש להקים במקום מרכז חינוכי לילדי האזור, מתחם לינה למתנדבים ישראלים ובית תפילה יהודי לזכר אמו, מריז טואיל (הודיה מרים) ז”ל.
חוזר לכפר ההודי שבו התנדב – כדי להקים מרכז חינוכי ובית תפילה לזכר אמו ז"ל.צילום: ליאור טואילהקשר בין טואיל לתושבי וואדה החל בשנת 2018. באותה תקופה כיהן כיו״ר אגודת הסטודנטים במסלול האקדמי המכללה למינהל והוביל משלחת התנדבותית של עשרות סטודנטים. במסגרת הפעילות שיפצו חברי המשלחת בית ספר מקומי, קיימו פעילויות עם הילדים ויצרו קשרים עמוקים עם תושבי הכפר.
אל הדרך היורדת מן הכפרצילום: ליאור טואילכעת, שמונה שנים לאחר אותה משלחת, חזר טואיל לוואדה במטרה להפוך את הקשר המתמשך למיזם קבוע שיפעל לאורך כל השנה. המרכז המתוכנן יעניק לילדי האזור מסגרת חינוכית ופעילויות העשרה, ובמקביל ישמש בית למתנדבים ולמטיילים ישראלים שיגיעו להודו.
החזון הוא להקים במקום גם מתחם לינה ובית תפילה יהודי, שבו יוכלו הישראלים להתפלל, לציין שבתות וחגים ולהרגיש בבית גם כשהם נמצאים הרחק מישראל. בית התפילה יוקדש לזכרה של אמו של טואיל, מריז טואיל, שנשאה גם את השם העברי הודיה מרים.
“אני מבקש להנציח את אמא שלי לא רק באמצעות שם שיופיע על קיר, אלא באמצעות מקום חי”, אמר טואיל. “מקום שבו ילדים ילמדו, ישראלים יתנדבו ואנשים משתי המדינות ייפגשו ויבנו יחד עתיד טוב יותר. אני רוצה שהאור שלה ימשיך להאיר דרך חינוך, נתינה ועזרה לאחרים”.
במהלך ביקורו הנוכחי בהודו נפגש טואיל עם שרים בכירים, ראשי ערים, אנשי חינוך ונציגי ציבור, בפניהם הציג את התוכנית ואת האפשרויות להרחבת שיתוף הפעולה בין ישראל להודו. הוא גם שב לבית הספר ששופץ בשנת 2018, נפגש עם ילדי הכפר והשתתף באירוע שעסק בחדשנות, יזמות וקשרי הנוער בין שתי המדינות.
לדבריו, המטרה היא שמאות ישראלים יגיעו לוואדה לאורך השנים, יתנדבו לצד התושבים המקומיים, יסייעו לילדים ויכירו מקרוב את הודו שמחוץ למסלולי התיירות הרגילים.
“כשחזרתי לכאן ופגשתי שוב את הילדים ואת האנשים שליוו אותנו מאז 2018, הבנתי שהמשלחת ההיא לא הייתה פעילות חד-פעמית, אלא תחילתה של מחויבות ארוכת טווח”, הוסיף טואיל. “הקשר בין ישראל להודו אינו נבנה רק בפגישות רשמיות, אלא גם בכיתות הלימוד, בהתנדבות ובחברות שנוצרת בין בני אדם”.
כעת פועל טואיל עם שותפיו המקומיים לקידום התכנון ולרתימת גורמים בישראל ובהודו לטובת הקמת המרכז. מבחינתו, מדובר בסגירת מעגל אישית: חזרה למקום שבו החל לפעול עם סטודנטים ישראלים לפני שמונה שנים, והפיכתו לבית של חינוך, התנדבות, אמונה וידידות בין העמים.
תגובות