מ"בוגדת בבנט" לחביבת נתניהו – ואז למקום 25: המסלול המהיר של עידית סילמן החוצה

יש אנשים שהפוליטיקה מתגעגעת אליהם כשהם נעלמים. עידית סילמן היא כנראה לא אחת מהם.

מי שהייתה רק לפני כמה שנים מהפוליטיקאיות הבולטות והמדוברות בישראל, הפכה מאז הפריימריז בליכוד כמעט להערת שוליים. במקום ה־25 ברשימה היא גילתה עד כמה קצר המרחק בין להיות "כוכבת" פוליטית לבין להיות מישהי שהמערכת כבר לא ממהרת לספור.

והשקט שאחרי הפריימריז בולט במיוחד.כי סילמן מעולם לא הייתה פוליטיקאית של שקט.היא ידעה לייצר כותרות, ידעה לתקוף, ידעה להתעמת, ובעיקר ידעה לזהות היטב היכן נמצא הכוח.

מי שזוכר את ימי ממשלת בנט-לפיד לא יתקשה להיזכר בסילמן. כיו"ר הקואליציה היא הייתה אחד הפרצופים המזוהים ביותר עם המאבק הפוליטי בתוך הממשלה ומחוצה לה. היא הרבתה לתקוף את נתניהו, ובשלב מסוים הפכה לאחת הדמויות המרכזיות במהלך שהוביל להתפרקות ממשלת השינוי.

ואז הגיע אחד מסיבובי הפרסה המרשימים של הפוליטיקה הישראלית.מהמחנה של בנט – אל הליכוד של נתניהו.

הרטוריקה השתנתה, המחנה השתנה, וגם מוקד הנאמנות הפוליטי השתנה. סילמן הפכה לתומכת נלהבת של בנימין נתניהו, ובמקביל ניסתה לבסס את עצמה בתוך המפלגה החדשה שאליה הצטרפה.

היו גם ניסיונות להתקרב למוקדי הכוח שמסביב לנתניהו, ובהם לשרה נתניהו ולפעילי הליכוד. אלא שהמציאות התבררה כפחות ורודה מהתמונה שניסתה לצייר לעצמה.כי להיות קרובה לאדם החזק ביותר במערכת הפוליטית זה דבר אחד. להחזיק כוח משל עצמך – זה כבר סיפור אחר.

בבחירות האחרונות סילמן קיבלה את התפקיד הנחשק של השרה להגנת הסביבה, אלא שהמשרד שסביבו הייתה אמורה להיבנות העשייה הציבורית שלה הפך לא פעם לזירת ביקורת.

תחקירים ופרסומים עסקו במהלך הקדנציה בסוגיות של תקציבים, שקיפות, דיווחים, תמיכות לארגוני סביבה והתנהלות המשרד. תחקיר נוסף עסק בטענות על מעורבות בעלה, שמוליק סילמן, בנעשה במשרד ללא תפקיד רשמי.

גם השימוש בדוברות המשרד והקו שבין פעילות משרדית לפעילות פוליטית עוררו ביקורת.הבעיה של סילמן הייתה שהרעש התקשורתי סביב המשרד היה לעיתים גדול יותר מהחותם הציבורי שהצליחה להשאיר עליו.במקום קדנציה שתיזכר בזכות מהפכה סביבתית, היא הותירה אחריה לא מעט סימני שאלה.

אבל אם יש פרשה אחת שממחישה עד כמה מסוכן לפוליטיקאי להסתמך על כוח, כותרות וגרסה חד-צדדית – זו פרשת ירדן מן.

בינואר 2024 טענה סילמן כי פעילת המחאה ירדן מן עקבה אחריה, איימה עליה, תקפה אותה ואף הפילה את הטלפון שלה. המשטרה עצרה את מן, ובמהירות הוגש נגדה כתב אישום בגין תקיפת עובד ציבור, איומים והיזק לרכוש. אלא שהסיפור לא הסתיים שם.

במשפט נחשפו התיעודים, נשמעו העדויות והוצגו הגרסאות הסותרות. בינואר 2025, כאשר סילמן העידה בבית המשפט, היא עמדה על גרסתה וטענה כי מן תקפה אותה.

ואז הגיע פסק הדין- בספטמבר 2025 זיכה בית משפט השלום ברחובות את ירדן מן מכל האישומים. השופטת העדיפה את גרסתה של מן על פני גרסתה של סילמן וקבעה כי "הייתה זו השרה סילמן שיצרה מגע עם הנאשמת, וחסמה אותה". בית המשפט אף מתח ביקורת על הדרך שבה התנהל ההליך ועל החיפזון שבהגשת כתב האישום.

זה כבר לא היה ויכוח בטוויטר. לא עוד קרב גרסאות באולפן.זה היה פסק דין של בית משפט. ולכן מי שמבקש להבין מדוע הביקורת על סילמן הפכה לחריפה כל כך, אינו יכול להתעלם מהפרשה הזו.

חשוב לדייק: בית המשפט לא קבע שסילמן "שיקרה" בכל ענייניה או שהגישה תלונת שווא בזדון. אבל הוא כן העדיף את גרסת מן, קבע שהמגע נוצר על ידי השרה וקבע שמן זכאית לזיכוי. העובדה שהאישה שהוצגה בתחילה כתוקפת השרה יצאה זכאית מכל האישומים היא כתם ציבורי קשה על האופן שבו התגלגל האירוע. 

לפני כמה שבועות היא הגיעה לפריימריז של הליכוד, חמושה בבעלה שמוליק ובחיוכים רחבים שמאחוריהם כלום.                                                                          

שם, בלי מצלמות, בלי כותרות ובלי כתבי מינוי, הגיע המבחן האמיתי של כוחה של סילמן בתוך הליכוד.והתשובה הייתה מקום 25.במונחים פוליטיים, זו לא בדיוק קריאת התפעלות.

אחרי כל ההצהרות נגד בנט, כל המחמאות לנתניהו, כל הניסיונות להתקרב למוקדי הכוח, כל המאבקים וכל השנים בממשלה – המתפקדים של הליכוד לא העניקו לה מקום שמבטיח את המשך דרכה בכנסת.

ומאז? שקט. האישה שפעם הייתה מסוגלת להפוך אירוע פוליטי קטן לכותרת ראשית כמעט נעלמה מהמסך.וזה אולי העונש האכזרי ביותר בפוליטיקה: לא ביקורת, לא מחאה ולא מתקפה.אדישות.

ומה היא תעשה עכשיו?

זו השאלה היחידה שעוד נשארה.

סילמן כבר הוכיחה בעבר שהיא לא באמת מחזיקה באג׳נדה פוליטית, היא כבר עברה מבנט לנתניהו, מהקואליציה לאופוזיציה, מחברת כנסת לשרה.אבל היום היא ניצבת בפני מציאות שונה.

אין לה כרגע מקום ריאלי בכנסת הבאה, אין לה את אותו כוח בתוך הליכוד, והניסיון לבנות לעצמה בסיס פוליטי עצמאי לא הניב את התוצאה שקיוותה לה.

אז מה נשאר? סילמן כבר עשתה כמה תפניות שאיש לא צפה.אבל הפעם המשימה קשה יותר. היא לא צריכה רק לשכנע את נתניהו. היא צריכה לשכנע את עצמה – ואת מי שמחזיקים את הכוח בליכוד – שיש עדיין סיבה להחזיר אותה לבמה.