לפני מסוף האוטובוסים: עיר עתיקה נחשפה מתחת לחניון וינטר ברמת גן
רחובות מתוכננים, חנויות, מחסנים, כבשנים ועשרות מטבעות: חפירות של רשות העתיקות לקראת הקמת מסוף אוטובוסים חשפו מתחם מסחר ותעשייה בן כ־1,300 שנה
- מערכת האתר
- ג' אלול התשפ"ו
מתחת לחניון הסמוך לאצטדיון וינטר ברמת גן התגלו שרידיו של מתחם מסחר ותעשייה קדום, בן כ־1,300 שנה. הגילוי המרשים נחשף במסגרת חפירות ארכיאולוגיות שערכה רשות העתיקות לקראת הקמת מסוף אוטובוסים גדול במקום על ידי חברת נתיבי איילון.
בחפירה נחשף מכלול גדול ומאורגן הכולל רחובות ישרים שנפגשים זה בזה, ולאורכם חדרים ששימשו ככל הנראה חנויות או מחסנים. לצד המבנים נמצאו מתקני תעשייה מטויחים וכבשנים, ששימשו ככל הנראה לייצור כלי חרס. לדברי החוקרים, מדובר במתחם שתוכנן מראש ולא בהתפתחות אקראית של מבנים לאורך השנים.
החוקרים ד"ר יואב ארבל וליאור ראוכברגר, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, סיפרו כי היקף הממצאים הפתיע גם אותם. לדבריהם, אף שבעבר נמצאו באזור ממצאים ומבנים מתקופות קדומות, תוצאות החפירה הנוכחית עלו על הציפיות.
המיקום של המתחם עשוי להסביר את תפקידו. הוא נמצא בקרבת הדרך העתיקה שחיברה בין יפו, רמלה – שהייתה באותה תקופה בירת המחוז – וירושלים. בסביבתו היו גם אדמות חקלאיות פוריות ומקורות מים, נתונים שהפכו את האזור למקום מתאים לפעילות מסחרית ותעשייתית. אחת ההשערות היא כי מדובר בתחנת מסחר ותעשייה גדולה שפעלה לצד הדרך, או בחלק מיישוב סמוך שטרם נחשף במלואו.
המכלול הוקם ככל הנראה במאה השביעית או השמינית לספירה, בתקופות האומיית והעבאסית, ופעל במשך כ־150 שנה. בהמשך ננטש מסיבה שעדיין אינה ידועה. במאה העשירית יושב האתר מחדש, הפעם כאזור מגורים, ובמקום נבנו בתים ומתקני ייצור והותקנו טאבונים רבים. בשלהי המאה ה־11 ננטש האתר פעם נוספת, ומאז לא יושב.
גם הממצאים הקטנים שנמצאו באתר מספרים על חיי היומיום והפעילות הכלכלית במקום. בין היתר התגלו עשרות כלי חרס ונרות שמן שלמים, כלי שולחן וכלי איפור מברונזה, כלי עבודה מברזל, עשרות מטבעות וכמות גדולה של שברי כלי חרס וזכוכית. חלק מהכלים יוצרו באזור ואחרים יובאו ממקומות שונים, עדות לקשרי המסחר שהתנהלו במתחם.
לדברי רשות העתיקות, בשלב זה לא נמצאו ממצאים שמאפשרים לקבוע בוודאות מי הייתה האוכלוסייה שחיה ופעלה במקום. ארץ ישראל באותן מאות הייתה מרחב מגוון שבו חיו מוסלמים, נוצרים, יהודים ושומרונים.
תגובות