תשעה באב: הלל מתוך שתיקה

שתיקה בדרך כלל נתפסת כאות לאבלות ועצב – כאשר אין מילים מרוב הרגשות השליליים והאדם לא מסוגל לדבר. אך ישנה גם שתיקה של תהילה: "לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה" (תהילים סה, ב), שבאה מתוך הצפת רגשות חיוביים. אם נתבונן בתשעה באב נגלה שגם הוא יום של שתיקה – עצב, אבלות וחורבן. האם ישנה גם שתיקה של תהילה בתשעה באב ולא רק שתיקה של עצב?

מסכת מגילה יח.

אם מילה שווה סלע – שתיקה שווה שניים.

כבר חכמינו הבינו שיש מעלה גדולה מאוד לשתיקה, שאפילו לעתים היא יותר מועילה מדיבור. מה סוד השתיקה, כך שהיא יותר נעלה מדיבור?

שתיקה היא לא רק חוסר דיבור, אלא היא הקשבה למציאות ולעצמיות. ה' יתברך לא רק שומע צעקות ודיבורים שמבטאים עם מילים, אלא גם את צעקות השתיקה. ודרך רגשות ותפילת השתיקה, שהיא לפני שהמחשבה הופשטה למילים, אנחנו יכולים לגלות רגשות יותר אמיתיים ופנימיים של האדם.

כתוב שכשעם ישראל עושה רצונו של המקום הכרובים מסתכלים זה על זה ואם לאו – הם מפנים את גבם אחד לשני.

מסכת יומא נד:

אמר ריש לקיש: בשעה שנכנסו נכרים (רומאים) להיכל, ראו כרובים המעורין (מסתכלים) זה בזה.

שאלו חכמים: למה דווקא בזמן שבית המקדש נשרף והרומאים נכנסים לקודש הקודשים, הכרובים שעל הפרוכת מסתכלים זה על זה?

מפני שעצם חורבן בית המקדש הוא איפוס - כפרה על כל העוונות של עם ישראל.

אומר ה' יתברך לעמו: אי אפשר להמשיך ככה, אתם מתנהגים כלפיי ביראה ובכבוד, אך יש כל כך הרבה שנאת חינם ביניכם! אני נאלץ לשבור את הכל, על מנת לבנות את עם ישראל בצורה מתוקנת וישרה יותר.

אנו מהללים את ה' בשתיקה דווקא בתשעה באב, על ההזדמנות השנייה שהקב"ה נתן לנו - לבנות את ירושלים ואת ביתו מחדש, אך הפעם מתוך אהבת חינם ומתוך אחדות ושמחה. אלמלא היה החורבן, עם ישראל היה ממשיך להתעסק בשנאה ובחוסר כבוד אחד כלפי השני ללא שום קץ.

לכן אני קורא לכם: יש לנו בכל שנה יום מוקדש לשתיקה – שתיקה של עצב ואבלות, אך גם שתיקה של תהילה והודיה על ההזדמנות שניתנה לנו. בבקשה – תתיישבו כל אחד במקומו בתשעה באב, ותחשבו בשתיקה ללא שום מילים, תכוונו את עצמכם – תתפללו ללא מילים.

צום קל ומועיל, דניאל בליקוב