בין עירות לחלום: ״חלומות צלולים״ במוזיאון ישראל בירושלים

מאת: סמדר רון, מסקרת תערוכות וגלריות בארץ ובעולם.

אל התערוכה הגעתי במסגרת חגיגות  60 שנה למוזיאון ישראל , בדיוק לילה לפני,  שהתחילו תקיפות אוויריות באיראן, למחרת התעוררתי כאילו הייתי בחלום והכל היה סוריאליסטי. 
 ביקור בתערוכה ״חלומות צלולים״ במוזיאון ישראל בירושלים הרגיש עבורי כמו חזרה לרגעים ההם בשמיים , כשהייתי דיילת אוויר, עייפה מהמסעות ומהזמנים הלא הגיוניים, נרדמת למחצה בין טיסה לטיסה, נעה בין עולמות.
התערוכה הזאת דיברה אליי בדיוק מהמקום ההוא , מהמרחב הלא מוחשי שבין שינה לערות, כמו ללכת בתוך חלום שבו המציאות נשברת והדמיון בונה אותה מחדש, זהו המרחב שבו המודע והלא־מודע מתערבלים כמו צבעי מים, וזה בדיוק הלב של הסוריאליזם. 
 

הסוריאליזם, שפרח בתחילת המאה ה־20,  הוא זרם אמנותי שבחר להרחיק מהמציאות המוכרת ולבנות אחת אחרת, בלתי אפשרית על פני השטח , אך עמוקה ונכונה בתוך הנפש. הוא עוסק באי־השלמות המוכרת לנו, ויוצא למסע לעבר אפשרות אחרת מציאות חלופית, דמיונית, לעיתים ילדותית או מטרידה ,אך תמיד מלאת משחק וחופש .   דרך האמנות אפשר היה  לעקוף את ההיגיון, לשחרר את הדמיון ולהעמיק בתת־המודע ,מתוך אמונה ששם שוכנת האמת הפנימית של האדם. האמנים הסוריאליסטים שאפו להאיר את העולם דרך עיניים אחרות: עיניים חולמות, מערבבות בין עולמות, מפרקות את המובן מאליו.

.צילום: סמדר רון

איך הסוריאליזם נוכח בתערוכה?
בחלומות צלולים, הרוח הזו שורה בכל פינה, התערוכה נפתחת במסדרון לבן, מינימליסטי למראה, אך נטען במהרה באנרגיה חלומית. החלל כולו בנוי כרצף של מסדרונות וחדרים ,כמו תרשים זרימה של המוח במצב שינה. כל פנייה מובילה להפתעה אחרת: צליל, אור, מיצג, ציור. כמו לדפדף בין תחנות בתודעה.

.צילום: סמדר רון

צלליות וזיכרונות
במהלך הסיור נתקלתי באחד החדרים, שהותיר בי רושם עז והוא חדר צלליות. דמויות מקרטון מסתובבות על פטיפון ישן, כשאור מוקרן עליהן ויוצר תיאטרון צללים דמיוני על הקיר. זוהי סצנה כמעט ילדותית, אך היא מעוררת מחשבה על איך זיכרון, כמו צל, מעוות את המציאות ומשאיר אותנו עם תמונה חלקית  אך טעונה רגש.

.צילום: סמדר רון

לא הרחק משם, בחדר שקט ואפלולי, נתקלתי במיצג נוסף  באר מים דמיונית, שבמעמקיה נשמעים צלילים עמומים וכתוב עליה באנגלית:
Step by step, צעד אחר צעד, לא למהר, להיות סובלניים הכל קורה בהדרגה, עמדתי מולה בתחושה של התבוננות פנימית, כאילו לא הבאר עמדה מולי, אלא תת־המודע שלי.
כדיילת לשעבר, בין יבשות ושעות מתחלפות, למדתי לזהות את הרגעים שבהם הגוף קיים אך התודעה מרחפת  ודווקא שם, בחלל שבין שינה לערות, נולדת האמנות הכי מרגשת.

ממליצה מאוד להגיע לתערוכה ולהסתובב גם בתערוכות נוספות במוזיאון ישראל. 
     17 בדצמבר 2024 - 18 באוקטובר 2025
  אוצרת: עדינה קמיאן
אוצרת משנה: שרה בן-שושן
  מעצבת: שירלי יהלומי
  הבניין לאמנות מודרנית ולאמנות עכשווית על-שם נתן קמינגס
מחירי כניסה (למוזיאון כולו, הכוללים גם את התערוכה)
o    מבוגר: 62 ₪  
o    סטודנט (בהצגת ת. זהות): 45 ₪  
o    ילד (5–17): 45 ₪, ויש כניסה חינם לילדים בימי שלישי ושבת (לא כולל קבוצות ופעילויות)  
התערוכה נמצאת בקומה 3 של המוזיאון, אך הגישה אליה מתאפשרת דרך האולמות באמנות מודרנית (קומה 1)  .

סמדר רון, מסקרת מוזיאוניםצילום: סמדר רון

בתמונה: מסקרת התערוכה, סמדר רון.