רמת גן: רישיון להחזקת אקדח נשלל מאזרח

תושב רמת גן, שחצה כבר את גיל 80, עבד לאורך עשרות שנים במערכת הביטחון ובתעשייה הצבאית, והתנדב לשירות מילואים פעיל לאורך ארבע מלחמות, איבד את רישיונו לשאת נשק – בסיפור קפקאי במיוחד.

האירוע החל כפריצה פלילית שגרתית לביתו שברמת-גן. הגנבים פרצו את הכספת הכבדה שננעצה בקיר ביתו, וגנבו ממנה, בין השאר, גם את נשקו האישי. לדברי עו"ד עמרי לשם, המייצג אותו, נשקו של מרשו נגנב אף שהוחזק בהתאם לכל ההנחיות והכללים הקבועים בחוק.

האיש, אשר החזיק בנשק ברישיון במשך כחמישים שנה, הגיש מיד תלונה למשטרה ודיווח כנדרש על הגניבה. הוא הניח כי הדיווח למשטרה יספיק, והמשטרה תעדכן את הגורמים הרלוונטיים, כפי שנהוג במקרים דומים. אולם כעבור זמן קצר המשטרה סגרה את תיק החקירה מבלי שסיפקה כל נימוק ממשי לכך.

ואז, לדברי עו"ד לשם, למרות שעמד בכל ההוראות והנהלים המחמירים לשמירת נשק, קיבל מרשו הודעה מפתיעה מהמשרד לביטחון לאומי כי רישיון הנשק שלו, שאמור היה להיות בתוקף עד מאי 2026, בוטל באופן אוטומטי בעקבות הגניבה. המשרד אף דרש ממנו להתחיל הליך חדש לגמרי להוצאת רישיון נשק, כאילו מדובר בבקשה ראשונה, ללא כל התחשבות בוותק ובתנאים שעמד בהם שנים רבות.

לדברי עו"ד לשם, במשרד לביטחון לאומי ידעו היטב כי מרשו לא עומד באף אחד מהקריטריונים למתן רישיון החזקת נשק, והכוונה היא לקריטריונים הבאים:

"חשוב להדגיש" אומר עו"ד לשם, "מרשי כבר חצה את גיל 80, ומן הסתם לא עומד באף אחד מהקריטריונים הנ"ל. עצם ההפניה שלו למלא בקשה למתן רישוי נשק מחודש, היא פעולה צינית ומכוערת".

לדבריו, מדובר באזרח למופת שתרם עשרות שנים מחייו לשיפור יכולותיה הצבאיות של מדינת ישראל, ודווקא כעת, לאחר טראומת ה-7 באוקטובר, מונעות ממנו הרשויות לשאת נשק.

המבקש החל את שירותו המלא בחיל הקשר בשנת 1962, ולאחר שחרורו נשכר כאזרח-מומחה להשבחת האלקטרוניקה בטנקי "שוט", שם דאג לכיול מערכות ייצוב התותח שהחזיקו את הקנה "נעול" על המטרה גם בתנועה.

בשנת 1965 הצטרף המבקש לתעשייה האווירית וסייע בפיתוח מערכות נשק מתקדמות לחילות השדה ולחיל-הים. במלחמת ששת הימים התנדב לגדוד הקשר הפיקודי בדרום, חרף פטור רפואי זמני שניתן לו.

עם החלת האמברגו הצרפתי שלאחר המלחמה סייע המבקש בהברחת חמש ספינות שרבורג שנעצרו בנמל, ובהמשך התקין על ספינות סער 3 מערכות מכ״ם ייעודיות, תותחים, מערכות בקרת-אש ומשגרי טילים מתוצרת ישראל.

משם עבר לפרויקט הסודי של בניית 12 ספינות סער 4 במספנות ישראל, הדריך את צוותי המספנה ושילב את מערכות הנשק עד השקת הספינה הראשונה.

לאחר מלחמת יום-הכיפורים הוצב ביחידת ההתראה הארצית של הג״א, שמר בלילות במטה היחידה ביפו כשאקדחו חגורים, ושיגר קודי התרעה למקלטים בעת סכנת תקיפה אווירית.

במלחמת המפרץ שוב נקרא המבקש לשירות פעיל, הפעם בחליפות אב״כ, עד שחרורו הסופי ב-1992. מאז התנדב המבקש לשמירות במושב מבוא גמלא שברמת הגולן, לנוכח פעילות שב״חים וגניבות רכב באזור.

כאמור, חרף הרקורד הביטחוני הלא-מבוטל הזה, החליטו במשרד לביטחון לאומי כי על המבקש לעבור את כל מסלול רישוי הנשק מחדש, עקב גניבת אקדחו.

לדברי עו"ד לשם, מדובר בהחלטה בלתי-סבירה ומפלה: "מרשי החזיק את הנשק כחוק, עבר את כל הרענונים הנדרשים ונמצא כשיר לחלוטין גם מבחינה רפואית וקוגניטיבית. המשרד לביטחון לאומי לא נתן כל הסבר משכנע לשלילת הרישיון, וההליך שנכפה עליו כעת אינו הגיוני ומהווה ענישה כפולה כנגד אדם שהיה קורבן עבירה".

בנובמבר  2023 התקיימה שיחה בין נציגי המשרד למבקש, אליה הצטרף גם נכדו – לוחם בסיירת גולני – במטרה לסייע. אולם השיחה לא הובילה לפתרון או לקידום הנושא, והמשרד לא יצר קשר נוסף עם המבקש עד לפברואר 2024, אז הודיע לו כי עליו להתחיל את ההליך מהתחלה.

לדברי עו"ד לשם, הרקע המשפטי להחזקת הנשק על-ידי המבקש הוא תבחין שנקבע בעקבות הרפורמה ברישוי כלי-הנשק לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין בשנת  1995אותה רפורמה נועדה להקשיח את תנאי החזקת הנשק בישראל, אך היא אפשרה למי שהחזיק נשק ברישיון במשך עשור לפחות לפני הרפורמה להמשיך ולהחזיק בו, בכפוף לחידושים תקופתיים ולבדיקות כשירות רפואיות וקוגניטיביות. המבקש עמד ועומד בכל הדרישות הללו במלואן.

באופן אבסורדי, במשרד לביטחון לאומי הגיבו לפניית עו"ד לשם בעניינו בשתי עמדות סותרות: נציגה אחת טענה כי אילו היה התושב פונה למשרד בתוך חצי שנה לאחר גניבת נשקו ניתן היה להאריך את הוראת המעבר, בעוד שנציגה אחרת התעקשה כי עצם הגניבה מבטלת את הרישיון באופן אוטומטי.

עו"ד לשם מדגיש: "לא ניתן להעניש אדם על גניבה שבוצעה נגדו ולשלול ממנו את זכויותיו הבסיסיות בעקבות מעשה פלילי שהוא הקורבן שלו".

ההליך המשפטי החל ב-2024, אז הגיש עו"ד לשם ערר למנהלת מחוז תל-אביב באגף לרישוי כלי ירייה. לערר צורפו מסמכים מפורטים המוכיחים את הטענות: דו"ח המשטרה, אישורים צה"ליים על שירות מילואים ארוך שנים, צילום רישיון הנשק התקף ואף הצעת אישור רפואי עדכני לשנת 2024, המעיד על כשירותו של המבקש.

לדברי עו"ד לשם, מכל הסיפור נודף ריח כבד של אפליה על רקע גילו המבוגר של המבקש. לדבריו, "המשרד נמנע מלהודות בסיבה האמיתית לשלילה, ולכן נוקטים שם בנימוקים טכניים או פרוצדורליים". 

לדבריו, נכון לעכשיו הוא ממתין לתגובת השר לביטחון לאומי, בתקווה שהצדק ייעשה והמבקש יקבל בחזרה את רישיון הנשק שלו, ללא צורך בבירוקרטיה מיותרת".