רחובות מתחדשת: הכירו את ״לה לה״ שמציעה מנות לה וגם לו

הכל מתחיל לפני כמה חודשים, הגעתי לרחובות לטיפול רפואי והייתה לי שעה לשרוף, במקרה הגעתי ל״לה לה״- ישבתי בקלמזיות בשולחן פינתי, פתחתי את המחשב והזמנתי קפוצ׳ינו שהגיע במהירות שיא ואז מנת שקשוקה שהייתה נהדרת והבטחתי לעצמי לחזור כשיהיה לי יותר זמן.

התפריט ברובו מבוסס על איטליה ואין משהו טעים יותר מהמטבח האיטלקי- תמצאו פה פסטות שונות וריזוטו לצד ניוקי, ארנצ׳יני ופיצות. מהצד השני תמצאו פה שלל סלטים וכריכים במילויים שונים ואפילו דגים במנות הספיישל.

בשבוע שעבר זה קרה, הפעם בשעת צהריים עם הדודה שלי, שמכירה את המקום ואת המנות והייתה עדת אופי נהדרת לחוויה. מסתבר, שכמו בבוקר, גם בשעות הצהריים המקום מתמלא ביעף, אנשי עסקים מקומיים שמגיעים באופן תדיר להפסקת הצהריים, צעירים שבאים לשבת על ארוחה קלילה וגם סתם עוברי אורח, שכן המקום נמצא בדיוק במרכז העיר רחובות ומשדר אוירה רגועה ועם זאת צעירה וצבעונית- אז למה לא בעצם?

אז הגענו, התיישבנו והתחלנו- הזמנו לראשונה את פוקצ׳ת הבית- שמגיעה כמה דקות אחרי לשולחן- מדובר בלחם שנאפה במקום, חם מהביל טעים וטרי, היא מגיעה עם טחינה בצד, בלסמי וסלסת עגבניות. מבחן התוצאה היה הקראנצ׳יות וזו בהחלט ניחנה בה, היא הייתה קראנצ׳ית, והתוספות שמסביב הוסיפו עוד טעמים לחיך שבהחלט העשירו את החוויה- משם המשכנו למנה של ארנ׳ציני- כדורי ריזוטו מלאים בגבינה מטוגנים ואז מוגשים על מתבל עגבניות שהיה פשוט מעולה, הכדורים בדיוק בגודל המתאים, נימוחים בפה, טעימים בדיוק כמו באיטליה והוגשו בדיוק בטמפרטורה הנכונה- קרי לא חם מדי ובטח לא קר, הם נאכלו מייד והשאירו המון טעם לעוד.

המנה הבאה שדגמנו הייתה סלט חלומי- עכשיו בואו נדבר רגע על סלט- הוא חייב להיות טרי, אחרת אין לו זכות קיום לא בבית ובטח לא במסעדה שמכבדת את עצמה, הסלט בלה לה היה בדיוק כזה, הוא הגיע עם כמות ענקית של גבינת חלומי מטוגנת ומסביב פטריות טריות, החסה הייתה רעננה וירוקה העגבניות קשות ולא עייפות והרוטב היה מצויין ובדיוק במידה- כזו שלא גורמת לך להרגיש אוברדוז ומאידך משאיר טעם של עוד.

לעיקרית לקחנו את מנת הספיישל של פיש וצי׳פס- ככלל , כשמדברים על מנה כזו לרוב תדמיינו בראש מנת דג ארוכה ושמנמנה בציפוי שמנוני עד אימה, שבוהק ונוצץ אחרי שטבע בשמן עמוק- זה לא המקרה, המנה שהוגשה הייתה נתחי דג קראנציים ,ודמתה לאצבעות דג, הציפס היה דק וטעים מאוד וסהכ׳ זה קצת חטא למטרה אבל בהחלט היה טעים, תוסיפו לזה את הרוטב שמתלווה למנה ובסוף קיבלתם מנה מנצחת שיכולה בקלות להתחרות במטבחים שמתמחים דווקא במנה הזו.

ואיך אפשר בלי קינוח? אז מסתבר שהקינוחים נעשים במקום על ידי הקונדיטורית ספיר דניאל שעושה כישופים במאפיה ויוצרת קינוחים אלוהיים, אנחנו הלכנו על עוגת הגבינה הבאסקית והבחירה הייתה קשה. בויטרינה שעל הבר מציצים אין ספור קינוחים מעוררי תיאבון אבל בכל זאת גם בגלל הקלוריות – או בעיקר, צריך היה לבחור אחד, והלכנו על בטוח- שהיה טעים יותר מהבטוח, ומתעלה על המקור.

החוויה הנעימה, השירות הנהדר, והטעמים השאירו טעם של עוד, ואם תשאלו אותי בטוח אחזור, ואם לא לשם, אז בטוח שלאחות הקטנה שנקראת ״לה פוטטו״ שנמצאת ממש ליד ומציעה תפוח אדמה לוהט עם שלל מילויים שמרחיבים את הקיבה אבל מאירם את הנשמה בימי החורף הקרים.

המקום כשר, יש משלוחים וכמובן שרצוי וכדאי לשבת ולהנות מהאוירה הצעירה, הטעמים הטריים והשירות המופלא.