"מעגל הדמים במחזה משקף את המציאות שלנו בארץ"

ליאור כהן, שחקנית צעירה ומבטיחה, תגלם בקרוב את דמותה של אם שכולה בעיבוד חדש ועוצמתי לקלאסיקה של לורקה "חתונת דמים" שתעלה ב"בית הספר לאמנויות הבמה בית צבי". כהן, שגדלה בקריית חיים וכיום גרה ברמת גן, מצאה את ייעודה בתיאטרון לאחר שחוותה תחושת אי שייכות וחוסר ביטחון עצמי כנערה מתבגרת. התפנית בחייה הגיעה כשהתקבלה ללהקת נוער של עיריית חיפהוהפגינה את כישרונותיה במשחק ובשירה. מכאן נסללה הדרך לקריירת אמנותיתשהמשיכה בלהקה צבאית, הופעה בטקס יום הזיכרון הממלכתי בכנסת וכאמור,תפקיד ראשי ב"חתונת דמים" אותו היא מתארת כ"הגשמת חלום". 

איך התחיל המסע שלך לעולם המשחק ?

גדלתי בקריית חיים, מקום שבו החשיפה לתיאטרון ואמנות מאוד מזערית. בתיכון התרכזו בעיקר במקצועות הריאליים ואני הרגשתי אאוטסיידרית. הפעם הראשונה שבה חוויתי תחושת שייכות הייתה בלהקת הנוער איתה הופעתי במחזות זמר ובה גיליתי את התשוקה למשחק. אחרי שהתקבלתי לבית צבי היו בי חששות וחשבתי שאצטרך להשלים פערים מול שחקנים במחזור שלי שנחשפו לתיאטרון מילדות. די מהר הבנתי שאני לא לבד בתחושות שלי ובסופו של דבר כולנו עזבנו את אזור הנוחות שלנו למען הדבר שאנחנו אוהבים. כיום, אני יכולה לומר שאני מרגישה בבית צבי תחושת שייכות חזקה בניגוד לניכור בתקופת התיכון. 

איזה זיכרון מיוחד יש לך מהדרך שעברת? 

“כשהייתי ילדה השתתפתי בתחרות כישרונות וזכיתי במקום הראשון. אחרי הזכייהכתבו עליי בעיתונים המקומיים וזה נתן לי חיזוק ענק להמשיך בדרך שלי. מאז ועד היום אני נושאת את הזיכרון הזה איתי, במיוחד ברגעים שבהם אני זקוקה לתזכורת למה בחרתי בתיאטרון”.

בחודש הבא, תעלה ב"בית הספר לאמנויות הבמה צבי" ההפקה "חתונת דמים" בהשתתפות שחקני שנה ג'. מדובר בעיבוד חדש ועוצמתי, שמעמיק במאבק האנושי בין חירות אישית לגורל בלתי נמנע ומעלה שאלות על אובדן, מסורת ותשוקות הכובלות אותנו. עבור ליאור זו הזדמנות אדירה לשחק בתפקיד דרמטי ומסעיר. 

מה את יכולה לספר על התפקיד שלך?

במחזה אני משחקת את דמות האם, אישה בת 50 שאיבדה את בעלה ובניה שנרצחו בעקבות מעגל דמים של נקמה. היא נלחמת למען הבן שלה שנותר חי ומאוד אובססיבית אליו. זו דמות טראגית שמאוד מאתגרת אותי רגשית, במיוחד בתקופהבה אנחנו נחשפים לכל כך הרבה סיפורים דומים כאן בארץ. "חתונת דמים" נוגע באופן עמוק במציאות הישראלית שלנו. המשחק שלי בתפקיד הזה הוא לא רק אמנות, אלא גם סוג של עיבוד למציאות ולטראומה שאנחנו כחברה חווינו”.

מה השאיפות שלך לעתיד?

אני רוצה לקום בבוקר ולעשות את מה שאני הכי אוהבת – לשחק ולהופיע על הבמות ולהצליח להתפרנס בכבוד מהמקצוע שלי. 

המחזה "חתונת דמים" יעלה ב - 12-26.1 באולם אלי ליאון, בית הספר לאמנויות הבמה בית צבי ברמת גן. ניתן להזמין כרטיסים באתר או בטלפון:  03-5799290