גבי גאון: "בהיעדר תכנון המדינה מאפשרת לגורמים עבריינים להשתלט על קרקעות חקלאיות באזור"
הבוקר התקיים בהיכל התרבות במזכרת בתיה כנס "השלכות מלחמת 'חרבות ברזל' על ענף הנדל"ן" של ועדת התכנון המרחבית 'זמורה' שאמונה על המועצות מזכרת בתיה, בני עי"ש וקריית עקרון.
- בתי לוין
- כ' אלול התשפ"ד
יו"ר הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה 'זמורה' אלון יוניאן פתח את היום באומרו: "משבר הדיור שהחריף בחודשי המלחמה הוא תוצאה של תהליכים ארוכי טווח, ולכן גם הפתרון, מן הסתם, לא יהיה 'זבנג וגמרנו'. הוועדות לתכנון ובנייה מודעות היטב לקשיים ולכאבם של היזמים והזוגות הצעירים, ואין ספק כי עלינו להיות חלק אינטגרלי מהפתרון למשבר".
ראש מועצת מזכרת בתיה גבי גאון, המכהן בנוסף כיו"ר אשכול רשויות שורק דרומי, העביר בכנס סקירה קצרה על ההתפתחות הברוכה של המועצה, ותקף בחריפות את התנהלות המדינה בכל הנוגע לפיתוח תשתיות. "אני עומד בראש אשכול שכולל 12 רשויות באשכול עם למעלה מ-150 אלף תושבים ומצליחים לקדם עניינים רבים, בחינוך, בסייבר, בתרבות, וכל זאת קורה למרות הקשיים הבירוקרטיים שהשלטון המרכזי מערים עלינו, ולא בזכותו. פתחנו תחנת רכבת במאי 2019 ומסביבה אישרנו 300 אלף מטר להקמת פארק טכנולוגי. התחלנו לקדם תב"עות באזור שהוא אטרקטיבי, כפרי, ירוק עם אפשרויות לתוספת שטחי תעסוקה".
בהמשך דבריו העלה גאון מסכת טענות קשה בנוגע לאוזלת ידן של משרדי הממשלה בכל הנוגע לליווי ותמיכה בבנייה והפיתוח ביישוב: "אנחנו עובדים קשה כדי לשמור על הצביון והדנ"א הכפרי של המושבה ולמנוע מצב של בנייה ללא בקרה", ציין גאון. "מזכרת בתיה משתרעת על פני למעלה מ-7,000 דונם, מתוכם מחצית מהקרקעות הן חקלאיות. הוועדה הארצית לתכנון ובנייה קיבלה החלטה בעייתית ביותר בכל מה שנוגע להפשרת קרקעות במזכרת בתיה והם מעבירים אותנו ייסורים מיותרים, הכל כדי להמשיך במדיניות של ספסור בקרקעות ולדאוג שהביקוש יעלה משמעותית על ההיצע ולשמור על מחירי הדירות. העובדה שהמדינה מעבירה אותנו מסכת ייסורים מיותרים, גורמת לוואקום באותם שטחים פנויים עצומים שנופלים לידיהם של עבריינים שמשתלטים על הקרקעות, ובכך מובילה להתפשטות של גורמי פשיעה. שתי נקודות משמעותיות בעיניי הן העובדה שמדינת ישראל לא מעוניינת בשום צורה לפתח יחידות דיור, צריך להפשיר קרקעות ולקדם בנייה, אבל כשנכנסים לרמת הביצוע הדברים פשוט לא קורים".
עוד מציין גאון כי "אנחנו תקועים עם שלבי האישורים ליחידות דיור. המדינה יודעת להשקיע מאות מיליוני שקלים במתקן פסולת בראשל"צ, אבל באותה נשימה לא מצליחה להגדיל את נפח מתקן הביוב האזורי בעלות של 40 מיליון שקל, אשר תוקע בינוי של אלפי יחידות דיור שאושרו". לדבריו ישנו נתק בין ציר התכנון, שמאשר את יחידות הדיור, לבין ציר הביצוע. "זה פשוט לא מתפקד - אין עובדים, אין ראייה כוללת של מענה לתשתיות וזאת החמצה גדולה. איך יכול להיות שבשנת 2024 לא מייצרים שולחן עגול לתכנון ובינוי? למה אין קבינט דיור כמו שצריך שיידע לתת פתרונות וביצוע לפיתוח יח"ד? עוד סוגייה מוזרה היא הקמת קרן הארנונה על חשבון הרשויות המקומיות. שר האוצר הכריז שהקרן תתן מענה לבעיית הדיור בישראל. שאלתי את השר בוועדת הכספים היכן תכנית הדיור הלאומית? לא קיבלתי מענה לשאלה משום שברור שאין תכנית כזאת, ולא ברור איזה פתרון תקדם הקמת הקרן לארנונה"?