הספר: "Keys – לראות קצת אחרת"
"כשהגעתי לגיל 39, הבנתי שאני עלולה לפספס את הרכבת, ועשיתי לעצמי דימיון מודרך במשך 60 שניות בלבד. דמיינתי את עצמי לרגע אחד בגיל 60 ובלי ילדים, ושאלתי: האם אני מרגישה מאושרת או מפוספסת? אז הבנתי שגם אם זה לא יקרה בדרך שהייתי רוצה שזה יקרה - זוגיות ונישואין - עליי לפנות לכל דרך אפשרית כדי לא לפספס את המועד, להתמסר לכוונת הלב ולתת לבורא לכוון לי את הדרך"
- בתי לוין
- י"ט סיון התשפ"ד
"כשהגעתי לגיל 39, הבנתי שאני עלולה לפספס את הרכבת, ועשיתי לעצמי דימיון מודרך במשך 60 שניות בלבד. דמיינתי את עצמי לרגע אחד בגיל 60 ובלי ילדים, ושאלתי: האם אני מרגישה מאושרת או מפוספסת? אז הבנתי שגם אם זה לא יקרה בדרך שהייתי רוצה שזה יקרה - זוגיות ונישואין - עליי לפנות לכל דרך אפשרית כדי לא לפספס את המועד, להתמסר לכוונת הלב ולתת לבורא לכוון לי את הדרך". כך אומרת עינת סעדון מראשל"צ, יזמית ויוצרת בחברת KEYWE, מומחית למנכ"לות אפקטיבית ומייסדת מכללת MIH (Make it Happen) בית הספר לצמיחה והתפתחות. היא בעלת ניסיון בינלאומי בארגונים מובילים במשק ומשלבת בעבודתה ידע, חכמת חיים, מתודות וכלים, שחלקם ייחודים וגובשו על ידה במשך שנים. בימים אלו מופצים בחנויות הספרים שני ספרי השראה שכתבה: "Keys – לראות קצת אחרת" שבו היא מציגה כיצד ניתן לעשות את אותם הדברים במינימום זמן באמצעות שינוי נקודת מבט המאפשרת לראות קצת אחרת, ו"לגרום לזה לקרות" – ספר הדרכה מקיף ומעשי עם 10 שיעורים לצמיחה בחיים "בגיל 36, לאחר שהוצאתי לאור את ספר ביכורי 'לגרום לזה לקרות', המסביר למה אנשים מסוימים מצליחים ואחרים לא ומדוע בתחום מסוים אנו מגיעים להישגים ובתחום אחר נתקעים וגם נותן כלים מעשיים איך לגרום לכל מה שאנחנו רוצים לקרות ובמהירות באמצעות חוקי הטבע, חיבור פנימי והקשבה לעצמנו, הרגשתי לא שקטה. היה חסר לי משהו בפאזל. החלטתי לצאת למסע פנימי, שבו אני זונחת לתקופה את כל מה שהאמנתי בו במטרה למצוא את האמת. מתוך המסע המטלטל והמופלא שחוויתי נולד ספר חדש בשם 'KEYS מפתחות – לראות קצת אחרת'. בספר כתבתי על הקריירה המופלאה שעשיתי בארץ ובחו"ל ועל שיטת המפתחות שפיתחתי כדי לגרום לדברים לקרות ובמהירות. חשבתי לתומי שעד שאסיים לכתוב יהיה סוף טוב עבורי מבחינת משפחה, וכך אוכל גם לכתוב על הצלחה זו. לשמחתי סיימתי לכתוב את הספר תוך חודשים בודדים, ולצערי הגשמת משאלת המשפחה כפי שרציתי לא קרתה. כשהגעתי לגיל 39 תיקתק השעון הביולוגי אבל לא יכולתי לשמוע על דרך אחרת להביא ילדים לעולם מלבד נישואין. כשהבנתי שאני עלולה לפספס את הרכבת עשיתי לעצמי דימיון מודרך במשך 60 שניות בלבד ודמיינתי את עצמי בגיל 60 בלי ילדים. באותו הרגע הבנתי שעליי לפנות לכל דרך העיקר לגרום לזה לקרות". כך אומרת עינת סעדון, 45, אם לילדה בת שלוש, יזמית ויוצרת מובילה קבוצות להתפתחות אישית, עסקית ורוחנית. יש לה ניסיון בינלאומי רב בארגונים מהחברות המובילות במשק ומענפים מגוונים ובהם: קמעונאי, פיננסי, ציבורי, ממשלתי ועוד. עינת, בעלת תארים BA במדעי ההתנהגות ו- MBA, פיתחה והעבירה אלפי סדנאות, ימי עיון, קורסים הרצאות ואימונים וליוותה מעל 15,000 אנשים בתהליכים קבוצתיים ואישיים. היא משלבת בעבודתה ידע, חכמת חיים, מתודות וכלים, שחלקם ייחודים וגובשו על ידה במשך יותר מ-20 שנה. סעדון חיברה שני ספרי השראה, שבימים אלו מופצים בחנויות הספרים ברחבי הארץ. ב-"Keys – לראות קצת אחרת", שבו היא מציגה כיצד ניתן לעשות אותם דברים במינימום זמן באמצעות שינוי נקודת מבט המאפשרת לראות קצת אחרת, להחליט איזה מפתח נוציא מהכיס בכל פעם כדי לגרום לדברים לקרות באמצעות עקרונות מפתח והנחת יסוד אחת המשלימה את "לגרום לזה לקרות – מדריך אישי ב-10 צעדים לצמיחה בחיים ובעסקים" – ספר הדרכה מקיף ומעשי לצמיחה בחיים. התהליך הרגשי שעברה על מנת להביא ילד לעולם היה מאתגר מאוד. "מעבר לחלק הטכני של כל העניין היה עליי לקבל את עינת החדשה שקיבלה החלטה שלא בהכרח היתה מחליטה בעבר. למזלי בתחילת הדרך סיפרה לי מנהלת השירות, שגם היא עברה טיפולי הפריה, איחלה את ברכתה וזרקה לי ארבע מילים שהדהדו בתוכי: אמונה וחיוביות – מעל הכל. כך ניגשתי לבדיקות ומיד נקלט לי ההיריון. כשראיתי שהכל בסדר עם העובר ברחמי צץ חשש נוסף: 'אני לא יודעת אם אוהב את הילדה, כי ילדים צריכים לבוא לעולם מתוך אהבה''. אמרתי לרופא המטפל שהשיב לי: 'את אדם מלא בכל כך הרבה רגש. אני בטוח שתאהבי את התינוק שיוולד לך'. הוא הרגיע אותי, והחל מהחודש הרביעי והחמישי של ההיריון נהניתי כל רגע מהדרך והלידה הייתה מהירה. במבט לאחור אני מרגישה שאנשים אלו היו לא פחות ממלאכים שליוו אותי בדרך". בתחילה עינת לא סיפרה על כך לאף אחד בסביבתה. "בהחלטות משמעותיות בחיים אסור שיהיו רעשי רקע. רק לאחר שנקלטתי ועברו מספר חודשים סיפרתי למשפחה והתגובות היו מאושרות. הפתיע אותי מאוד שהסביבה המורחבת אמרה כמה אני אמיצה. לא תיארתי לעצמי שככה מסתכלים על אישה שהחליטה להביא לבדה ילד לעולם". עינת נולדה וגדלה בראשון לציון כאחות הקטנה מבין שלוש אחיות, ובהמשך נוסף אח למשפחה. "הילדות שלי זכורה לי כמשהו טוב, מפנק, מהנה עם חום, אהבה ושמחה. עסקתי בהתעמלות קרקע ואהבתי מאוד לרקוד". את שירותה הצבאי היא זוכרת פחות לטובה. "שירתתי בחיל הים על גבול עזה, אבל לא הרגשתי שהתפקיד היה תואם למי שאני וגם לא יכולתי לסבול את העובדה שהייתי צריכה לעבוד מול מחשב בחדר חשוך במשך שנתיים. לקראת סוף השירות נשלחתי ביום העצמאות כחיילת מצטיינת להשתתף בטקס הדגלנים שנערך בהר הרצל". לאחר שירותה הצבאי למדה איפור על חשבון כספי הפיקדון הצבאי וסיימה בהצטיינות. "בכל הזדמנות שהייתה לי איפרתי את כולן: חברות, דודות ואחיות, כך פיתחתי מיומנות גבוהה מאוד באיפור. לקראת סיום הקורס נפלה בפניי הזדמנות כשהמכללה לאיפור הרחיבה את בית ספר והציעו לי לעבוד כמורה לאיפור. לא ידעתי איזו תרומה אקבל מללמד אחרים: יכולת ורבלית, תקשורת, הובלת קבוצות, להפרות את עצמי במידע כל הזמן, ללמוד מהחניכים בזמן שאני זו שמלמדת אותם, לרכוש כלים קריטיים לחיים ולעסקים באומנות הפרזנטציה ועוד". לעולם היא לא תשכח כיצד השתנה מסלול חייה. ביום שישי בערב אמר לה בן הזוג שלה שהוא טס ללימודים בחו"ל. "היו לי בסך הכל שעתיים להחליט האם להישאר בארץ או לקנות כרטיס לכיוון אחד מבלי לדעת לאן פניי מועדות", היא אומרת. היא ובן זוגה הגיעו לצרפת ומשם ללונדון. בהתחלה התדפקה על דלתות של חנויות וסוכנויות איפור, אבל אז חברת לנקום פנתה לסוכנות האיפור שבה עבדה והגישה הצעה מפתה. עינת: "התחלתי לעבוד עם אנשים מפורסמים כמו: רנה זלוויגר, ג'וני דפ, קלאודיה שיפר ועוד, כשקודם לכן בארץ איפרתי את רנה רסלאן מיד לאחר שזכתה בתחרות מלכת היופי, את יעקב אילון, שרית חדד ועוד. בלונדון איפרתי נשים רבות וביניהן מישהי שגרה באיראן וקיימה חתונה הודית גדולה ומפוארת. היא ביקשה שאגיע לאיראן כדי לאפר אותה שם, הכול בתשלום שלה. מצאתי תירוץ כדי לא להגיד לה שאיני יכולה לטוס לשם. באותה תקופה הרגשתי אושר עילאי כי לונדון היא עיר של קוסמופליטן. כל כך הרבה אנשים מכל כך הרבה מדינות במקום אחד וכולם ביחד חברים: יהודים, נוצרים ומוסלמים. עד היום משפיעים המגורים בחו"ל על צורת החשיבה שלי. זה גורם למחשבה ולראייה שלי להיות עוד יותר שונה, במיוחד לאחר שנחשפתי למגוון כה גדול של אנשים ותרבויות". בגיל 20 כבר הצליחה לכלכל את עצמה מבחינה מקצועית וחברתית עם זוגיות מאושרת, כשהקשר עם בני משפחתה נעשה בעיקר בעזרת מכתבים רבים וחבילות שנשלחו אליה בדואר. מלונדון טסה למקומות רבים, עבדה וטיילה ברחבי העולם. לאחר שמנהלת האזור של לנקום עזבה לחברת SEPHORA היא הציעה לה לעבור איתה ולעבוד כמדריכה ראשית האחראית על כל הסניפים של הרשת ברחבי בריטניה. "זה היה פשוט חלום. מה שרציתי התגשם בגיל 24. נהניתי מכל שנייה, הרווחתי הרבה כסף, טיילתי בכל מקום שרציתי והגשמתי את עצמי מקצועית ואישית, אבל לאורך כל הדרך הנוצצת הזאת הייתה חסרה לי משפחה משלי. חזרתי לארץ עם בן הזוג כדי שזה יקרה, אבל אז החלטנו לפרק את החבילה". לאחר שחזרה לארץ היא למדה קורס אימון, את הלימודים לשני תארים אקדמיים סיימה בזמן בלתי נתפס של שלוש שנים - במקום שש שנים, וגם שם קיבלה מלגת הצטיינות ובמקביל ללימודים האקדמאים למדה שלושה קורסים של לימודי תעודה: קורס ניהול, יזמות והנחיית קבוצות. עינת: "חזרתי מחו"ל אחרי שנים רבות שלא הייתי בארץ והזמן עבורי היה יקר מפז. אחרי שסיימתי את התואר הראשון במדעי החברה פתחתי את העסק הנוכחי שלי. במהלך התואר היו לי שלושה מבחנים בכל יום, יום אחרי יום. הצלחתי בכך הודות לניהול זמן נכון, סדר עדיפויות וכנראה יכולות מתודיות גבוהות. באותה תקופה היו לי חיי חברה ובן זוג ואפילו הספקתי להמשיך ולטייל בחו"ל בחופשות הלימודים. בתחילת שנות ה-20 לחיי עזבתי את הארץ וחזרתי בסוף העשור השני לחיי. כל מה שלמדתי בלימודים האקדמאים ובלימודי התעודה יישמתי בעבודה עם ארגונים בזמן הלימודים. כאמור, בשני ספרי ההשראה שהוציאה לאור, "Keys" ו"לגרום לזה לקרות", היא חולקת את הידע המקצועי והמעשי הרב שצברה במשך שנים. "בשנות ה-20 לחיי נסעתי ברכב, ורגע לפני שהגעתי הביתה נכנסה לי מחשבה לראש שאמרה לי שמתחשק לי לפתח שיטה ואני רוצה הוקרה עליה בעודי בחיים. כשחזרתי לארץ הדבר היחידי שידעתי אז היה שהיא תכיל מספר עקרונות מפתח שינחו אנשים להצלחה. התחלתי לכתוב את כל האמונות המשרתות אותי במטרה למצוא את עקרונות המפתח של השיטה ומיינתי אותן לפי קבוצות משותפות. בהתחלה גיליתי ששלושה עקרונות מובילים בחיי ומנהלים אותי: יצירתיות – הכל אפשרי ואני חושבת מחוץ לקופסה, מפתח האושר – אני אדם אופטימי מאוד שתמיד רואה את הכוס המלאה, והזמן הוא עכשיו. ידעתי שהמפתחות הם דרך חיים שלפיהם חייתי ואני חיה עד היום, אבל הרגשתי מבפנים שזה עדיין לא שלם. באותו הלילה פניתי לכוח עליון וביקשתי לקבל מפתחות נוספים שיסגרו לי את השיטה. כשהתעוררתי בבוקר קיבלתי מסר ובו מפתח אחד: מפתח השפע – הטוען שהכל קיים. אז נכנסה מחשבה נוספת למוחי, שהרי אם הכול כבר קיים אז יש מפתח נוסף קיים שלא הכנסתי לשיטה וזה שם העסק שליKEYWE שלפיו המפתחות הם בתוכנו. משם פיתחתי לכל מפתח את המפתח שנולד ממנו". היא החלה לסדר את המפתחות בסדר לוגי והגיוני כדי לדעת ולראות איך דברים עובדים והאם באמת על פיהם אפשר לגרום לדברים לקרות בחיים: היא לא הכירה את המושג "חוק המשיכה" אבל ידעה שיש משהו שעובד לה טוב – החל מלחפש ולמצוא חניה גם במקומות הכי צפופים ועד ללקבל הזמנות לטוס לחו"ל ולקבל כספים בדיוק ברגע שהיא צריכה. היא כבר אז ידעה שזה לא מקרי אלא שיטה, רק שעכשיו יש לה ביד את הנוסחה. היא לא חשבה שתכתוב על כך ספר אבל היא מספרת: "יום אחד ישבתי בבית מול המחשב ומצאתי את עצמי מקלידה ברצף במשך 48 שעות, בלי לאכול ובלי לשתות. הכול נשפך ממני ולא יכולתי לעצור את זה. כך נכתב הספר 'לגרום לזה לקרות', ספר שנכתב כולו בתקשור עם היקום'". רבים מלקוחותיה אמרו שלא ממש ידעו מה קרה מהרגע שנפגשו ועבדו איתה, אבל ניסים החלו לקרות בחייהם ולפתע דברים שרצו מאוד הגיעו אליהם די בקלות, אנשים, כספים ועוד. בתחילה היה קשה לה להסביר את זה. היא ידעה שלא לכולם זה עובד באותו האופן, כי זה תלוי ברמת המודעות והמוכנות של האדם. בהמשך היא פשוט יצרה שפה שכל אחד יכול ללמוד ולתרגל ביומיום. כיצד למעשה פועלת השיטה הייחודית שפיתחת? "לפי שיטת המפתחות צריך האדם לעבור שינוי מחשבתי. ברגע שמטמיעים את המפתחות השונים, מכירים אותם בתוכך. ההבדל בין השיטה שלי לשיטות אחרות הוא שאני בונה את התודעה באופן מסודר שלב אחר שלב. לכן כשאנו מגיעים לשלב האחרון הבית כל כך יציב, כך שניתן ליהנות מהיופי שנשקף מהגג מבלי לחשוש ליפול. כל ניסיון החיים שלי מאפשר לאנשים לראות דברים אחרת, כי עבדתי עם ארגונים גדולים במשק והובלתי קבוצות רבות, מה שאיפשר לי להיחשף למגוון נרחב של נקודות מבט והתנהלויות עסקיות בתחומים שונים ומגוונים". עינת מודה כי כשהוציאה לאור את ספרה הראשון משהו הרגיש לה מוזר. "נשמע לי יהיר שכל מה שאני רוצה קורה ואפילו די במהירות, וברגע שהרגשתי כך לא הצלחתי להבין איך יכול להיות שבתחום מסוים דברים עובדים לנו ובתחומים אחרים לא. היה לי בראש משפט יפה שניסחתי ואפילו כתבתי בספרי הראשון, אבל הייתי חייבת לתהות על קנקנו. רציתי לבחון עד כמה הוא אמת מוחלטת. אז יצאתי למסע של הנשמה החלטתי להתבודד, לזרוק לפח את כל הנחות היסוד שלי ולראות מה קורה. הרגע, שבו ידעתי שהסתיים המסע היה כשגיליתי מחדש את מה שאני חיה כל חיי, וכיום הבנתי שזו הנחת יסוד ברורה ומוצקה. 'יש לנו אפס אחוז שליטה אבל 100 אחוז השפעה'. אחרי המסע המטלטל יכולתי בקלות לחדד את ההבדל גדול בין שליטה להשפעה, וחמישה חודשים לאחר מכן כתבתי והוצאתי לאור את ספרי השני, שהוא למעשה אוטוביוגרפיה ומספר על הדרך והשיטה וכולל, בין היתר, שירים מגיל עשר שכתבתי בזמן אמת בכל סיטואציה המתוארת בספר וממחישים את ההרגשה כפי שנחוותה ברגע שבו התרחשה הסיטואציה".