פרשת תרומה: מלאכת אומן

התורה מתחילה לעסוק בענייני המשכן וכליו, ולבאר בתיאור מפורט את מבנה המשכן ומידותיו, כאשר המטרה הסופית היא: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (שמות כ"ה ח'). הקב"ה בוחר באנשים חכמים ומוכשרים לצורך מלאכת המשכן, ובראשם את בצלאל בן אורי משבט יהודה. נשים לב כיצד ה' מתאר את בצלאל: "וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה. לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת" (שמות ל"א ב'-ד'). הקב"ה מציין כי בצלאל הוא אדם בעל כישרון ודמיון נרחב בתחום האומנות והעשייה, ויש לו את היכולות לתכנן את מבנה המשכן וכליו בצורה יצירתית ביותר. חז"ל מרחיבים על דמותו המיוחדת של בצלאל ועל כישרונותיו הרבים כאומן: "אמר רב יהודה אמר רב, יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמיים וארץ" (בבלי ברכות נ"ה ע"א). מכאן ניתן להבין כי לבצלאל יש גם את היכולת לחשוב מחוץ לקופסא, לחבר ולהרכיב דברים מרהיבים בעזרת הדמיון. הראי"ה קוק מסביר את המשמעות של אדם בעל כישרון כלשהו: "מי שיש לו נשמה של יוצר מוכרח להיות יוצר רעיונות ומחשבות" (שמונה קבצים ז' ק"צ). במקור אחר, הרב מסביר על המחויבות של אדם מוכשר כזה: "הספרות, הציור והחיטוב עומדים להוציא אל הפעול כל המושגים הרוחניים המוטבעים בעמקי הנפש האנושית, וכל זמן שחסר עוד אף שרטוט אחד...שלא יצא אל הפועל – עוד יש חובה על מלאכת המחשבת להוציאו" (הקדמת הרב קוק לשיר השירים). חשוב לזכור כי לכל אחד מאיתנו יש כישרון מסוים, בין אם זה שירה, ציור, בישול, כתיבה ועוד. כל אחד צריך לפתח את הכישרון שלו, ולהמשיך להתקדם הלאה באותו תחום, עד שבסופו של דבר האומן הפנימי שבתוכך יצליח לעורר את מלוא הכישרון שלו, ולהביא אותו לידי ביטוי ביצירות חדשות שהעולם עוד לא ראה. כותב הפרשה: אביתר חנימוב בוגר הישיבה התיכונית לאומניות ולמדעים בר אילן ת''א. תלמיד ישיבת ההסדר קרני שומרון.