טור דעה: "אחים אנחנו, בואו נרסן את השיח וננמיך את גובה הלהבות"

בשבת האחרונה, רגע לפני שפתחתי את ההיכל, ניגש אלי אחד המתפללים ולחש לי שצריך לעשות 'מי שברך' לפצועי הפיגוע בירושלים, עצרתי לרגע ושאלתי אותו: "איזה פיגוע? מתי קרה? כמה נפגעים?". הוא סיפר לי שמחבל ארור פתח באש לעבר בית כנסת בנווה יעקב, רצח שבעה אנשים ופצע עוד כמה, הצטמררתי!! לא יכולתי להתרכז והעיניים התמלאו דמעות. שבעה הרוגים. שבע משפחות שחרב עליהן עולמן. פיגוע כזה לא היה פה כבר למעלה מעשר שנים. פתחנו את ההיכל והוצאנו את ספר התורה. בפרשה קראנו על גאולת עם ישראל. משפחה של 12 אחים שהפכה לעם, שעבר שעבוד והצליח לצאת לגאולה. נזכרתי מי היה הראשון שקרא לעם ישראל בשם "עם" - פרעה. מלך מצרים הרשע ששעבד את עם ישראל הוא הראשון בהיסטוריה שקרא לנו - עם. חשבתי לעצמי כמה אבסורדי שמאז ועד היום, מי שמגדיר אותנו לעם זה דווקא האויבים שלנו, דווקא המרצחים שלנו, אלה שלא מבחינים בין דתי לחילוני, בין אשכנזי למזרחי ובין ימני לשמאלני, בעיניהם כולנו יהודים, כולנו בני עם אחד. דווקא הם, דווקא השונאים שלנו והאויבים שלנו שפוגעים בנו ורוצחים את אחים שלנו, דווקא הם גורמים לנו להרגיש עם, להרגיש שותפות גורל ולהתנהג בסולידריות. הכדור שנורה לעבר היהודים בנווה יעקב פילח את הלבבות של כולנו. האזעקה שמכניסה את תושבי הדרום למקלטים גרם גם לנו, תושבי המרכז להצטמרר. אנחנו עוברים תקופה לא פשוטה. צמד המילים "מלחמת אחים" הפך לדבר שבשגרה בכל דיון, הבחירות האחרונות והממשלה ההטרוגנית שהוקמה גורמת לחשש כבד בקרב הצד השני ש"הלכה המדינה", ומתוך הכאב והצער הם יוצאים להפגין, למחות ולצעוק. אני שומע קולות מהצד השני שצוחקים, שמזלזלים, שאומרים "מגיע לכם, נרסק אתכם, נראה לכם מה זה", הרוחות מתלהטות והשיח שהיה אלים עד אז רק ברשתות החברתיות פורץ החוצה, האלימות משתוללת ברחובות ואין איש שיעמוד ויאמר סטופ, אין אדם שיעמוד בפרץ ויקרא למתן את השיח, להגיע להידברות ולעצור את השיח המתלהם ונראה שהמדינה הולכת ומדרדרת למלחמת אחים!! אחים יקרים, אני כותב את השורות האלה מדם ליבי. אני יודע שבלהט הדיונים הפוליטיים אין צד שחף מטעויות. גם מציידי נאמרו התבטאויות במשך השנים שאולי פגעו בחלק מהאנשים אבל ה' עדי שלא הייתה בהם שום כוונה לפגוע, היה זה כאב על פגיעה בכל היקר והקדוש לנו אבל אולי זה גרם להתלהטות הרוחות ולאמירות קשות שגרמו להרחבת הקרע בעם. אירועי השבת האחרונה והשבוע האחרון מזכירים לנו שאחים אנחנו. מותר לנו לחלוק, מותר לנו לא להסכים, אבל אסור לנו בשום פנים ואופן לשנוא, אסור לנו בשום פנים ואופן לנהוג באלימות או להלהיט את הרוחות, אנחנו לא צריכים להגיע למצב שהאויבים יזכירו לנו שאנחנו אחים. יש לנו אחריות כמנהיגי ציבור לרסן את השיח, לקרוא להידברות בין הצדדים ולקיים דיונים ערכיים ומכבדים על כל הנושאים השנויים במחלוקת. דווקא כמי שתמך בממשלה החדשה, כאדם שמפלגתו חברה בקואליציה הנוכחית, עלינו לגלות מנהיגות ולנהל את המחלוקת הזו מתוך אחריות לגורל העם הזה. היהדות מלאה במחלוקות. לאורך כל ההיסטוריה התנהלו דיונים ערכיים על השקפות עולם ועל גדרים הלכתיים. יש דרך לנהל את השיח, יש דרך לקיים את המחלוקת. אני קורא לכולם, מנהיגי ציבור, מובילי קהילות ותושבי העיר היקרים שלנו שאני אוהב כל אחד ואחת מהם באהבת ישראל אמיתית - אל תתנו לתקשורת להסית ולפלג ביננו, אל תתנו לטמפרטורה ברשתות החברתיות לגלוש החוצה לרחוב. אנשים - אחים בני איש אחד אנחנו, בואו ניקח אחריות על הדור הבא וננמיך את גובה הלהבות. בואו נקיים דיון ערכי ממקום מכבד ומכיל, ובואו נהיה קשובים לצורך של האחר, לכאב של האחר ונקיים את הדיונים שלנו ביחד. כי רק ביחד ננצח. בתפילה שהדברים יתקבלו בלב הקוראים.   * הכותב הוא יו"ר סיעת ש"ס וחבר מועצת העיר ראשון לציון הרב אריה כהן. צילום פרטי